במציאות ימינו, שעה שנוכח המצב הכלכלי מתפרקות חברות רבות ועסקים מכריזים על פשיטת רגל, נקלעים עובדים שכירים למצב של פיטורים מפתיעים, לעיתים אף מבלי שניתנת להם הודעה מוקדמת כנדרש בחוק. במאמר זה נסביר אודות זכויות עובדים בעת פירוק חברה על פי חוק בישראל.
לא אחת מגיעות החברות המעסיקות לשלב של חדלות פרעון שעה שכבר אין בקופתן תזרים מזומנים המאפשר תשלום משכורות אחרונות לעובדים, תוך הבטחת זכויות בסיסיות כמו פיצויי פיטורין, דמי הבראה וזכויות סוציאליות נוספות המוסדרות במסגרת חוקי העבודה השונים.
במידה וקופת החברה ריקה ואין בידה לשלם לנושיה ולעובדיה, נכנס המוסד לביטוח לאומי לתמונה בכדי להבטיח את זכויותיהם של העובדים.
התשלומים מתבצעים מאותם סכומים המופרשים לביטוח הלאומי בשוטף ממשכורתו של העובד ומשמשים להבטחת תשלום עבורו בסיטואציה בה נקלע העסק לחדלות פרעון.
סדר פרעון החובות בהליכי פירוק חברות
כאשר חברה מגיעה למצב של אי סולבנטיות (חדלות פרעון) יכולים החברה עצמה, נושיה או עובדי החברה ליזום את פירוקה.
במסגרת חלוקת נכסי החברה כחלק מהליך הפירוק, נהנים חובות העובדים מזכות קדימה בפרעון – לפני החובות לנושים הרגילים.
ראשית ייפרעו חובות העובדים, אח”כ חובות הנושים המובטחים ולבסוף, חובות הנושים הרגילים.
תנאים מקדמיים להגשת התביעה לביטוח לאומי
1. ניתנו על ידי בית המשפט צווי פירוק / פשיטת רגל בהתאם לסוג המעסיק:
- כאשר המעביד הינו חברה בע”מ – ניתן צו פירוק קבוע על ידי בית המשפט המחוזי
- כאשר המעסיק הינו עצמאי ועוסק מורשה – נדרשת גם הוצאת צו פשיטת רגל (נוסף על צו כינוס נכסים)
- היה והמעביד נפטר – יש להוציא צו פשיטת רגל על העזבון
- בשותפות רשומה – ניתן צו פירוק לשותפות
- בשותפות לא רשומה – ניתן לאחד השותפים צו פשיטת רגל
- באגודה שיתופית – הוצא צו פירוק
- בעמותה – הוצא צו פירוק, אשר מציין כי הסיבה לפירוק הינה חוסר הסולבנטיות של העמותה.
2. מונה נאמן או מפרק לחברה מטעם בית המשפט.
3. התביעה שמתכוון העובד להגיש לביטוח הלאומי אושרה על ידי הנאמן או המפרק.
קיראו בהרחבה על: כונס נכסים
גבולות הפיצוי הקבועים בחוק
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה – 1995 (להלן: “החוק”) מכיר במרכיבים בסיסיים בלבד לפיצוי וקובע תקרה מוגבלת של החזר בסעיפים מסויימים.
החוק מקים זכאות לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין אך מגביל זאת לתקרה של מקסימום גמלה, העומדת על עשר פעמים השכר הממוצע במשק.
ההתייחסות לשכר הינה בהתאם להגדרתו בחוק הגנת שכר, התשי”ח – 1958. לפיכך, לא מוכרים בחוק החזרים עבור הוצאות אחזקת רכב, טלפון וכד’.
בעניין דמי הודעה מוקדמת קבע בית המשפט העליון בפסק דין שהתקבל לאחרונה, כי מדובר בתשלום שהינו חלק מהזכויות הסוציאליות של העובד ולכן יש לקבל בגינו החזר במסגרת הגמלה המשולמת לעובד על ידי הביטוח הלאומי.
הבעייתיות הטמונה בחוק היא עבור עובדים מתחום ההיי טק למשל, שנהגו להשתכר משכורות גבוהות וזכו להטבות ולתנאי העסקה משופרים, אשר אינם באים לידי ביטוי ושקלול במסגרת הגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי.
במקרה כזה יוחזר ראשית שכר העבודה, ורק בהמשך ישולמו לעובד פיצויי הפיטורים.
זכויות העובדים המוכרות במסגרת חוק הביטוח הלאומי
מוסדרות בפרק ח’ לחוק, אשר עוסק בזכויות עובדים בפירוק תאגיד:
שכר עבודה
החוק מקנה לעובד זכות לקבל את המשכורת אשר לא שולמה לו על ידי המעביד עד למועד הפסקת העבודה (בהתאם להגדרת משכורת בחוק הגנת השכר).
בכלל זה באים: המשכורת הבסיסית, תשלום עבור ביצוע שעות נוספות, בונוסים ופרמיות, מענקים ותוספות לסוגיהן השונים.
לעניין חופשה – משולם פדיון ימי חופשה לפי היתרה העומדת לזכותו של העובד ומופיעה בתלוש המשכורת האחרון שקיבל מהחברה, זאת עד לתקרת ימי החופשה שניתן לצבור ולפדות בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי”א – 1951.
דמי הבראה – מוחזר החלק היחסי, אשר לא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו, עבור התקופה של השנתיים האחרונות לעבודה.
עבור הוצאות ביגוד, משכורת 13 ותוספת חג – מוחזר לעובד החלק היחסי, אשר לא שולם לו עד למועד הפסקת עבודתו, בגין השנה האחרונה לעבודה.
קיראו בהרחבה על דמי ביגוד
פיצויי פיטורין
עבור רכיב זה ישולם לעובד הסכום אשר אינו מכוסה בקופת גמל (במידה והצטברו בה כספי פיצויים), עד לתקרה הקבועה בחוק.
במידה וחל על העובד הסכם קיבוצי המיטיב בנושא פיצויי הפיטורין, יכיר המוסד לביטוח לאומי בפיצויים המוגדלים במסגרת הגמלה המשולמת על ידו.
קופות גמל
הביטוח הלאומי יעביר לקופת הגמל את הסכומים אותם הפריש המעסיק בגין העובד, וזאת עד לסכום מקסימלי של פעמיים השכר הממוצע במשק.
תשלום הגמלה בפועל
הסכום שישולם לעובד הינו סכום נטו – בניכוי ההפרשות הקבועות בחוק עבור מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.
לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה מיום היווצרות החוב עד ליום התשלום בפועל.
במידה והעובד נפטר במהלך תקופת הגשת התביעה – ישולמו הפיצויים לשאריו.
אופן תביעת הזכויות
על העובד להגיש את תביעתו במשרדי כונס הנכסים הרשמי או הנאמן של החברה, למלא טפסים מתאימים בהם יצויין בין היתר מועד תחילת עבודתו ולהציג 3 תלושי שכר אחרונים.
על הנאמן או מפרק החברה לאשר את תביעת העובד ולהגישה בשמו למוסד לביטוח לאומי.
(במידה והבקשה אינה מאושרת, נתונה בידי העובד זכות לערער על החלטת המפרק או הנאמן).
פעולות שהעובדים יכולים לנקוט בהן להבטחת זכויות לפי חוק:
גילוי עירנות ובדיקת מצבה הפיננסי של החברה וזכויות העובדים, כמפורט בהסכמי העבודה שנחתמו עמם – במידה ומתגלים סימני חדלות פרעון של החברה יכולים העובדים להתאגד וליזום הגשת בקשה למתן צו פירוק או צו לפשיטת רגל נגד המעסיק.
פניה לקבלת יעוץ משפטי מתאים בדבר זכויות העובדים כדי שיוכלו לפנות להנהלה ולדרוש את המגיע להם.
במקביל מומלץ לעובדים:
להתחיל בתהליכי מציאת מקום עבודה חלופי.
לבחון אפשרות של הגשת תביעה אישית נגד נושאי המשרה בחברה או נגד בעלי המניות שלה, במקרה של הברחת נכסי החברה וביצוע פעולות המנוגדות לחוק.
תביעה כזו תאפשר לעובדים לזכות בסכומים אשר לא יוכלו לקבלם מהחברה חדלת הפרעון או שאינם מוכרים במסגרת הגמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
למידע נוסף בנושא פירוק חברות ו/או זכויות עובדים ליחצו: