תבעת ברשלנות רפואית והפסדת? תשלם!

רשלנות רפואית הנה נושא משפטי סבוך ומורכב המצריך ניסיון רב בתחום הנזיקין והתמחות ספציפית בתביעות מסוג זה. בנוסף לכך, קיים קושי נפשי בהתמודדות וההליכים המשפטיים נמשכים זמן רב. מדובר בתיקים מאוד מורכבים, מכמה סיבות: האחת היא שקיים קושי להוכיח רשלנות של רופאים. שכן רשלנות כגון זו היא עניין שבמומחיות ומורכבת ביותר.

בנוסף לכל המדובר לרוב בהליכים מאוד יקרים. כדי להוכיח רשלנות רפואית תמיד יש צורך לצרף לתביעה חוות דעת רפואית, ולעיתים אף ידרש התובע לכמה חוות דעת, מה שעולה כסף רב. תיקי תביעה בנושא רשלנות רפואית מתמשכים זמן רב, שכן לא אחת יש להמתין תקופה כדי לבחון בעצם מהו הנזק שהתגבש כתוצאה מאירוע שלגביו נטענת הרשלנות.

לבסוף, כאשר תובע אוגר את המשאבים הפיננסיים והכוחות הנפשיים ומגיש תביעה משפטית, אין מדובר בעניין של מה בכך. צריך לזכור כי אם בית המשפט יחליט לדחות את התביעה, עשוי התובע שנגרם לו נזק גופני למצוא את עצמו חייב בסכומים רבים בגין הוצאות המשפט.

עורך הדין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מספר כי במקרים רבים צריך התובע הפונטציאלי לקבל חוות דעת רפואיות עוד בטרם יוחלט האם להגיש תביעה משפטית, שכן רק לאור חוות הדעת ניתן יהיה להכריע בשאלת העילה שלפיה ניתן יהיה לבסס את התביעה.

עו”ד סולר סיפר כי מכאן החשיבות הרבה שבקבלת יעוץ משפטי רק מעורכי דין בקיאים ובעלי ניסיון בתחום. אם בוחנים את תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו ונדחו על ידי בתי המשפט ב-10 השנים האחרונות, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים התובעים יוצגו על ידי עורכי דין שאינם בעלי ניסיון בתחום.

להלן כמה כתבות על מקרים שבהם בית המשפט דחה תביעות רשלנות רפואית:

• התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר – תביעתה נדחתה
• ערעור שהוגש ונדחה מפאת התיישנות
• תביעת רשלנות רפואית אחרי ניתוח להסרת משקפיים שנדחתה

מקרה עדכני של דחיית תביעת רשלנות רפואית וחיוב התובע בהוצאות משפט ארע לאחרונה בבית משפט השלום בנצרת, במסגרת הליך ת”א (נצ’) 1369-11-08 עבדאללה כרמאוי נ’ בית חולים הלל יפה באמצ’ מדינת ישראל-משרד הבריאות.

עובדות המקרה

התובע סבל מכאבים באשך הימני, הוא פנה לרופא המשפחה שהפנה אותו לכירורג מומחה. האחרון, ערך בדיקת אולטראסאונד ממנה עלה חשד כי התובע סובל מבקע וציסטה באזור האשך.

על כן, המומחה מצא כי יש לבצע לתובע ניתוח. התובע עבר ניתוח, כאשר האירוע כולו התרחש בשנת 2001.

יום לאחר הניתוח הוא שוחרר לביתו.

טענות התובע בכתב התביעה

התובע טען כי במהלך הניתוח שנערך, פגעו בכלי הדם באזור האשך, משום שבמהלך הניתוח ערכו הפרדה לשחרור שק הבקע מחבל הזרע.

לטענת התובע, לא נועצו בו ולא הסבירו לו את הסיכונים בכך. כמו כן, טען כי לאחר ששוחרר החל לסבול מכאבים באשך שהתבטאו בקשיים בהליכה, הוא אף אושפז שוב זמן קצר לאחר הניתוח.

עוד טען התובע כי לאחר האירוע הוא סבל מבעיות בתפקוד המיני, הפרעות שינה, עצבנות, סחרחורות ועוד.

טענותיו המשפטיות של התובע התבססו על התרשלות מטעם המומחה ובית החולים.

קיראו בהרחבה: חובת הגילוי וקבלת הסכמה מדעת

טענות הנתבעים

לטענת הרופא ובית החולים הניתוח של התובע נעשה על פי הפרקטיקה הרפואית הנהוגה ואילו לפני הניתוח הוסברו לתובע הסיכונים והסיכויים.

התובע והנתבעים הציגו חוות דעת רפואיות. בית המשפט מינה מומחה מטעמו שיכריע בין חוות הדעת.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט כאמור התבסס על חוות דעתו של המומחה אותו הוא מינה. אותו המומחה מצא כי היה צורך לבצע ניתוח לתובע, והכאבים שסבל לאחר מכן לא נובעים מהתרשלות בניתוח שנעשה כדין.

בית המשפט דחה את טענת התובע לפיה לא הוסבר לו על מהות הניתוח, ולא הוסברו לו הסיכונים, נקבע כי עדותו של התובע לא הייתה אמינה.

לאמור: “כמו כן, טרם הניתוח חתם התובע על טפסי הסכמה בהם צוינו הסיבוכים האפשריים בצורה מפורטת. אין בעובדה שלא צוין ניוון אשך כאחד מהסיבוכים האפשריים בכדי ללמד, כי לא ניתנה הסכמה מדעת שכן פורטו סיבוכים אחרים שעניינם נזק ופגיעה באשך וכאמור פורטו נזקים חמורים מזה אשר נגרם לתובע… בנסיבות אלו, מצאתי, כי נמסר לתובע המידע הרלוונטי וכי הוא נתן הסכמה מדעת לטיפול אשר הוא עבר. לאור המידע אשר נמסר לתובע טרם הניתוח הרי שאין לקבל את טענתו לפיה ככל שהיה מודע לנזק שעלול להיגרם הרי שלא היה מסכים לעבור את הניתוח”.

זאת ועוד, בית המשפט פסק כי התובע לא הוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם כתוצאה מהתרשלות או חוסר מקצועיות מטעם הרופא המנתח.

מכאן, שבית המשפט דחה את תביעת התובע.

לא רק שתביעתו נדחתה, בית המשפט פסק בשולי הדברים כי אפילו היה מקבל את התביעה, הרי שהיה מקום לפצות את התובע בסכום נמוך מאוד, משום שבעבר הוא עבר צנתור, כך שנזקיו וקשייו יתכן ונובעים מאותו הצנתור ולאו דווקא מהניתוח בו עסקינן בתביעה זו.

לאמור: “אף אם הייתה מתקבלת התביעה והיה נקבע, כי הנתבע או מי מטעמו התרשל וכי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לסיבוך ממנו סובל התובע, הרי שמצאתי, כי חלק מנזקיו הנטענים של התובע מוגזמים ובנוגע לחלקם לא הוכח קשר סיבתי לפגיעה באשך של התובע”.

בית המשפט אף חייב את התובע בסך של 25,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

לסיכום ולפני שממהרים להגיש תביעת רשלנות רפואית

יש להיזהר לפני הגשת תביעת בגין רשלנות רפואית וחשוב להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום בטרם קבלת החלטה נמהרת. ברוב המקרים לא די בנזק ולא די בטעות סבירה על מנת לזכות בפסק דין ובפיצויים בעקבות רשלנות רפואית.

פסק הדין דנן, ממחיש את הקושי העומד בפני תובע המבקש לתבוע בגין רשלנות רפואית. יתכן והתובע אכן צודק ואכן נגרם לו נזק בזמן הניתוח, אך הנזק לא בהכרח חייב לנבוע כתוצאה מרשלנות רפואית, אלא ממגוון רחב של סיבות אפשריות אחרות.

לחצו לקריאה: התיישנות תביעות רשלנות רפואית