מערכת הבית המשפטיבתקציר פסק דינו של בית המשפט העליון, ישנה חזרה על הלכה מוכרת של בית המשפט העליון, לפיה רופא שפעל לפי סטנדרט רפואי מקובל, הגם שטעה במתן טיפול רפואי למטופל, אינו רשלן ולא יחוייב בנזיקין.
מאמר זה נכתב באדיבותו של עורך דין עופר סולר המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ובתביעות נזיקין מורכבות.
לפנייה אישית אל עורך דין עופר סולר ניתן לחייג: 03-7369253
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים מפי כבוד השופט כרמי מוסק חוזרת ועולה ההלכה הידועה כי רופא יחויב בעוולת הרשלנות לעניין תביעות רשלנות רפואית רק בהתאם לסטנדרט הרפואי שהיה מקובל באותה עת ובהתאם לידע הנתון בעולם הרפואה.
כך, במקרים בהם בחר הרופא להעניק טיפול שלא היה בו לתת מענה רפואי למטופל, אך זהו טיפול שניתן בהתאם לסטנדרט הרפואי ובהתאם לידע הרפואי באותה עת, לא ניתן יהיה לחייב את הרופא בנזיקין.
לפניכם סיכום של פסק הדין בהליך ת”א 2677-07 כ. מ. נגד מכבי שירותי בריאות ואח’.
נסיבות המקרה הנדון ספק הדין ובערעור
התובע יליד 1972 פרק את כתפו השמאלית בשנת 2000 במהלך טיול באיזור מדבר יהודה. התובע פונה לרופא של אחד המלונות באיזור לקבלת טיפול רפואי. הרופא המטפל איבחן נקע והכתף הוחזרה למקומה.
כאשר שב התובע לביתו, פנה לקבלת טיפול אורטופדי של מכבי שירותי בריאות. הרופא האורטופד מטעם קופת החולים איבחן פריקת כתף אצל התובע והמליץ על חבישת מתלה וקירור. בנוסף, המליץ לתובע לערוך צילום.
כעבור מספר ימים מיום שובו לביתו פנה התובע לחדר מיון בבית החולים “אסף הרופא”. התובע נבדק ונערכו לו צילומים.
מהבדיקות השונות שנערכו לו, נמצא כי אין סימני שבר בכתף שמאל והומלץ לתובע חבישת מתלה וכן טיפול פיזותרפיה.
התובע טוען כי משך שנים הוא שב ונקע את ידו אינספור פעמים, ובכל פעם שפנה אל קופת החולים מכבי שירותי בריאות קיבל הוא את אותה המלצה לחבישת מתלה וטיפולים פיזותרפיים.
כעבור 4 שנים התובע פנה לרופא מומחה באופן פרטי בעקבות כתבה בעיתון, אשר זה איבחן מנתוני הבדיקות שערך התובע וכן מהצילומים כי התובע סובל משברים בכתף. המלצת הרופא הפרטי העלתה כי יש לבצע תיקון ניתוחי.
התובע עבר ניתוח משחזר בבית החולים איכילוב ואחר כך ביצע טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה אינטנסיביים.
התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כנגד הנתבעות בטענה של רשלנות רפואית מצד הנתבעות.
התובע טען כי ניתן היה לראות כי הינו סובל משבר בכתף כבר מהצילום הראשון. התובע טוען כי לא טופל בהתאם למצבו, שכן היה זקוק לניתוח. בנוסף, הצוות הרפואי לא יידע אותו כלל בדבר אפשרות זו שיכלה להיות מענה הולם למצבו הרפואי.
התובע טען כי כאשר הגיע לראשונה לבית החולים הוא שוחרר לביתו ללא שביצעו לו בדיקת CT או כל בדיקה אחרת שיש בה לאמוד את הנזק ממנו סבל התובע.
מכבי שירותי בריאות טענה כי לתובע ניתן טיפול ללא דופי ובהתאם לאמות מידה מקובלות. מכבי מציינת כי לנתבע הוצע לערוך ניתוח, שנתיים עוד בטרם נותח על ידי רופאו הפרטי, לטענתם בשל ההסברים אשר פורטו לו החליט התובע שלא לעבור את הניתוח.
עוד טענה מכבי כי אכן, לא הומלץ לתובע לעבור מיד ניתוח, על אף שזוהי אחת מהאפשרויות שעמדו לרשותו במצבו, שכן בהתאם לידע המקובל בעולם הרפואה באותה עת, נהוג היה לטפל במי שהתסמינים מעידים עליו שפרק את כתפו באופן בו טופל.
בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה.
בית המשפט נימק את החלטתו וקבע כי גם אם היה מניח כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו, למרות שלא השתכנע שאכן כך קרה שכן הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט המקובל בעולם הרפואה באותה עת, מבחן הקשר הסיבתי אינו מתקיים.
בית המשפט קבע כי לא עלה בידיו של התובע להוכיח כי ההתרשלות הנטענת של הצוות הרפואי היא זו שגרמה לנזק של התובע.
עיקר נזקו של התובע, כפי שהעידו המומחים, הינו כתוצאה מהפריקה הראשונה ומהשבר ולא מהטיפול שקיבל מצוות בית החולים. לו היה הצוות מנתח מיידית את התובע, יש להניח, כך לפי דעת המומחים, כי היה התובע סובל מאותם תסמינים מהם הוא סובל כיום, למרות שהניתוח שאותו עבר הלכה למעשה בוצע שנים לאחר הפציעה.
בית המשפט כאמור דחה את התביעה וקבע כי כל צד יישא הוצאתיו.
מאמר נוסף של עורך דין עופר סולר: השתהות במתן טיפול רפואי לאדם