שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » בית משפט » ענישה על עבירות תעבורה חמורות בישראל

ענישה על עבירות תעבורה חמורות בישראל

מערכת הבית המשפטי 16 בדצמבר 2012 15:59 אין תגובות

בתקופה האחרונה קיימת אווירת “עליהום” על נהגים בישראל. לעיתים נראה כי כל נהג שלא נתן אות בזמן, הוא רוצח פוטנציאלי אשר יש להרחיקו מייד מהכבישים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב להרחיקו מהחברה לחלוטין, באמצעות עונשי המאסר. השותפים לחגיגה הזו הם, משטרת ישראל, התקשורת, ומערכת המשפט בעל כורחה.

שיקולי הענישה בתעבורה

במצב הרגיל ללא אווירת “עליהום” הנוכחית השוררת על נהגי ישראל, ישנם שיקולים רבים בענישה של נהג העובר עבירת תנועה. בין יתר השיקולים ניתן למנות, חומרת העבירה, עברו התעבורתי של הנהג, מצבו הכלכלי, המשפחתי ועוד שיקולים של נפרט כאן.

בתקופה האחרונה התווסף לשיקולי ההחמרה הענישה שיקול משמעותי נוסף, והוא הרעש התקשורתי סביב כל מקרה תאונה או עבירת תנועה חמורה.

אנחנו כבר רגילים לעובדה כי התקשורת קובעת את אשמתו של אדם ואת מידת עונשו, עוד בטרם ניתן לו יומו בבית המשפט.

שיקולי משטרת ישראל ומערכת התביעה

החל מתחילת שנת 2012 הוגדרו מספר עבירות כגון נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות עם ערכי אלכוהול גבוהים, נהיגה במהירויות גבוהות במיוחד, כעבירות “תלתן”. עבירות אלו מוגדרות כעבירות חמורות ומשטרת ישראל באמצעות מערך התביעה מביאה את הנהג לשיפוט מהיר תוך דרישה להטלת עונש מאסר בפועל בחלק גדול מן המקרים.

דרישות מאסר אלו עולות למרות העובדה כי רוב נההגים המואשמים, לא ביצעו את המעשים עם מחשבה פלילית ובכוונה לגרום לנזק, ואף בחלק מן המקרים דרישות אלו נענות בחיוב על ידי מערכת המשפט באופן המנוגד לחוק.

מדוע באופן המנוגד לחוק? משום שהמחוקק קובע באופן מפורש כי לא ניתן לקבוע מאסר בגין עבירות אחריות קפידה (רובן המכריע של עבירות תעבורה נמנות עם עבירות אחריות קפידה) ולמרות קביעה זו עדיין בתי המשפט מפעילים את עונש המאסר גם בגין עבירות אילו.

השופטים שבויים בידי המשטרה והתקשורת

במדינה דמוקרטית המתנהלת באופן תקין, שיקול ביקורת שמנחה את השופטים הוא ביקורתה והנחייתה של הערכאה הגבוהה יותר. כאן בישראל כאמור, בנוסף לערכאה הגבוהה יותר ישנו עוד שיקול נוסף והוא הביקורת התקשורתית והציבורית על החלטותיהם של השופטים.

ישנם לא מעט מקרים שמתפרסמים רק תוצאת המשפט שהיא לכאורה ניראת מקלה, ולא מובא לידיעת הציבור מהן הסיבות לכך שניתן גזר דין שהוא מקל.

חשוב להבהיר כי לא ניתן להציג בפני הציבור מהם הכשלים הראייתיים בתיק אשר ניהולו יכול להביא לזיכוי הנאשם לחלוטין, ובעצם הענישה המקלה היא הישג עצום עבור התביעה.

לא ניתן להביא לידיעת הציבור את כל שיקולי הענישה המנחים את השפוטים בבואם לגזור את דינו של נאשם.

ישנם מקרים רבים שמאז קרות האירוע מסוים ועד שאדם מובא למשפט, משטרת ישראל מצליחה באמצעות התקשורת לקבוע את זהותו של הנאשם, מידת חומרת העבירה, תוך הצגת מצבם של הנפגעים ודעותיהם בעניין מידת הענישה הראויה.

למען ההגינות אציין כי כלל לא בטוח כי ההתנהלות שמוצגת כאן, היא התנהלות מכוונת של משטרת ישראל בכדי לקבוע תוצאות משפט.

כאן נשאלת השאלה, איזה מרווח שיקול דעת נשאר לשופט בבואו לקבוע את זהות הנאשם, ואת מידת עונשו? אני סבור כי התשובה לשאלה זו הינה ברורה.

הסנגור והתביעה בתווך

משטרת ישראל באמצעות מערך התביעה מממשת את מדיניותה המחמירה. התביעה מקבלת הוראה ממפקדים בכירים, איזו ענישה לדרוש בכל עבירה ועבירה. יוצא כי התביעה במשטרת ישראל נשארת ללא שיקול דעת עצמאי גם במקרים שהיא סבורה כי יש לדרוש ענישה פחות מחמירה.  היא לא תעשה כן משום שהיא מחויבת לפעול על פי הוראות מהדרג הגבוה.

בכל מערך השיקולים, הסנגור נשאר חסר אונים. במרבית המקרים הסנגור והתובע יחד מבינים כי הענישה היא מחמירה מאוד, אולם אין מנוס מלקבל את הגזירה. בלא מעט מקרים שישנם כשלים בתיק הדילמה של הסנגור היא קשה יותר, זאת משום שאם ינהל הוכחות, הוא חושף את לקוחו לענישה כפולה, במקרה של הרשעה.

מדוע ענישה כפולה? זאת משום שהוא העז לנהל הוכחות ולבזבז את זמנו של בית המשפט מבלי שהיה בטוח שהוא יכול לזכות את לקוחו.

הפסיקו להשפיע על שיקול דעת השופטים באמצעים לא לגיטימיים

החזירו לשופטים את שיקול הדעת! תנו לשופטים לפעול על פי צו מצפונם. תנו להם להפעיל מערך שיקולי ענישה אינדיבידואליים אשר מותאמים לכל אדם ועל פי נסיבותיו האישיות.

אל תהפכו את שופטי ישראל למכונות ללא שיקול דעת, אשר חוששים מקבלת החלטות וביקורות ציבוריות. לצורך המחשת הסוגיה אביא דוגמא של דיון הארכת מעצר של נהג שהואשם בנהיגה בפסילה אשר התנהל בבית משפט לענייני תעבורה בחיפה. לרגע במהלך הדיון הרגשתי שמדובר בהארכת מעצרו של רוצח מסוכן או אנס סידרתי.

חשוב כאן להבהיר כי היה מדובר באדם ללא רישום פלילי בעברו וגם ללא עבר תעבורתי מכביד. על מנת לשחררו למעצר בית לילי נאלצנו להביא 3 ערבים ביניהם אחיו, מנהלו בעבודה, ועמיתו לעבודה של הנאשם עם תנאי של פיקוח צמוד בכל רגע נתון שחלילה לא יטול הגה לידיו ולא ינהג.

במהלך הדיון ראיתי את התחבטויותיו של כבוד השופט שדן בבקשה. היה ברור כי אחד מחששותיו הכבדים היה, “מה יקרה אם הוא יטול הגה לידיו, ינהג, וחלילה יהיה מעורב בתאונה קטלנית?” עם אילו ביקורות הוא יצטרך להתמודד?

כאן מתבהר בצורה ברורה מהן הדילמות הקשות ששופט צריך להתמודד עמן יומיום לצורך הפעלת האיזון הנכון בין שמירה על זכויות הנאשם, ביטחון הציבור, לבין השיקול החדש שהוא הביקורת התקשורתית הקשה על מערכת שיקוליו.

השופט נאלץ להכריע בין החשש הזה לבין שמירה על זכותו של הנאשם לפגיעה מינימאלית בחירותו ומתן אפשרות לנאשם גם בזמן המעצר לפרנס את אשתו ושלושת ילדיו.

יוצא כי מערכת המשפט בעל כורחה שבויה בידי המשטרה שמנווטת את הספינה באמצעות הרעש התקשורתי סביב כל אירוע חמור ככל שלא יהיה.

צריך לזכור כי כל אחד מאיתנו, אפילו המקפידים ביותר יכול להיות מעורב בתאונה או להיות בין מבצעי עבירות תעבורה. זאת משום שעבירות תעבורה מבוצעות ללא כוונה תחילה וללא מחשבה פלילית. לא בכדי המחוקק קבע כי לא ניתן לקבוע בגינן מאסר.

השאלה היא, האם הייתם מעוניינים לעבור “לינץ” תקשורתי, אשר בו יקבעו את אשמתכם ואת עונשכם עוד בטרם ניתן לכם יומכם בבית המשפט?

השאלה הבאה היא, איזה סיכוי יהיה לכם למשפט הוגן, לנוכח הלינץ והטקס התקשורתי המשפיל מידי יום ביומו, ולנוכח העובדה כי השופט שישפוט אתכם, הוא בעצמו חשוף לתקשורת אשר קבעה כבר את האשמה והעונש?

המאמר נכתב על ידי: עו”ד גל מוטאי – מתמחה בדיני התעבורה

הסתבכת בגלל עבירות תעבורה? לחץ כאן: עורך דין תעבורה לרשותך!

קריאה נוספת בנושאים קרובים:

האלימות הלגיטימית והקורבנות הנשכחים – מאת עורך דין גל מוטאי
נהג חדש – תקנות וחוקים הרלוונטיים לעשרות אלפי נהגים חדשים בישראל
ביטול קנסות תעבורה – כל מה שצריך וניתן לעשות אם קיבלת דוח תעבורה

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • זכויות עובדת בשמירת הריון לפי חוקי העבודה
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • סקירה משפטית: חוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965
  • גיורא יבין נ’ הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • על מה חשוב להקפיד בחוזה שכירות?
  • השב”כ בעקבותיך: מחדל איכון הניידים
  • היבטים אתיים – משפטיים בשימור דם טבורי
  • חוק השבות – דת ומדינה שחוברו להן יחדיו
  • משפט בבית דין צבאי
  • דמי לידה לאבות חד מיניים
  • התערערות מעמד השופטים בישראל
  • חוק עוולות מסחריות תשנ”ט-1999
  • בית הדין הרבני
  • פרשת הולילנד – סקירה משפטית

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • ת”א 2677-07 כהן משה נ’ מכבי שירותי בריאות ואח’
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה אחרי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר
  • נפגעת בגלל רקטות ופגזים שנחתו באיזור מגוריך?
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • אפליה אסורה בכניסה למועדון
  • ניתוח הרמת חזה שגרם למנותחת לנזק
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • רשלנות רפואית באבחון של מחלת הסרטן
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • גם גברים סובלים מאלימות!
  • דמי אבטלה לעצמאים – הגיע הזמן לשיוויון אמיתי!
  • רישום פטנטים על שיטות עסקיות
  • למי מגיע פיצויי פיטורין ואיך יודעים כמה בדיוק?
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • תכנון אסטרטגיה בהליך גירושין
  • רופא שטועה בבחירת טיפול אינו בהכרח רשלן!
  • כל מה צריך לדעת על לידה בימי קורונה
  • מחאה חברתית והון שחור
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • דמי נסיעות – מימון עלויות נסיעה לעבודה ובחזרה!
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • הסכם גירושין – מדריך בנושא גירושים בישראל
  • גירושין – הליכי גירושין ודיני משפחה בישראל
  • פרישה, פנסיה, גמלאות – זכויות עובדים בישראל
  • צוואה – מהי ומה צריך לדעת עליה?
  • הפרת זכות מוסרית
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • הליכי גישור הלכה למעשה
  • פוליסת ביטוח בריאות – דע/י את זכויותיך!
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי
  • פיטורים שלא כדין – מתי ומדוע?
  • מעצר בית
  • זכויות יוצרים באפליקציה
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • רשלנות רפואית בחו”ל – מבחן מקום ביצוע העוולה
  • דמי נסיעות – מימון עלויות נסיעה לעבודה ובחזרה!
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • על מה חשוב להקפיד בחוזה שכירות?
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • תהום בחברה הישראלית
  • הגדלת חזה ומתיחת בטן אצל ד”ר קליין
  • עורך דין לתעבורה – עברת על חוקי התנועה?
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
  • לשון הרע – כן או לא או אולי…
  • מסתבר שלא תמיד צריך לשלם למתווך…
  • משרד המשפטים – סמכויות ותפקידים
  • רישום סימן מסחר והגנה על סימני מסחר ע”פ חוק
  • רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • מחאה חברתית והון שחור
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • פסק דין של בית המשפט העליון רע”א 2146/08 בתביעת רשלנות רפואית
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס