תופעת סרבני הגט – מה ניתן לעשות?

גירושין לא אמורים להיות תהליך מסובך.הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים מסרב לתת גט. בישראל נשים רבות נאבקות במשך שנים על זכותן להתגרש מבעליהן בעוד אלו מסרבים לשחרר אותן מהנישואין. בואו לקרוא על תופעת סרבני הגט ועל חוקי בית הדין הרבני.

בישראל אין הפרדה מלאה של דת ומדינה. מסיבה זו בני זוג יהודים אינם יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים אלא אם נישאו תחילה בטכס דתי והוכרו כנשואים על ידי הרבנות.

מי שנישא בטקס דתי יוכל להתגרש רק על ידי מתן וקבלת גט ומתן פסק דין של בית הדין הרבני בעניין זה.

כללים דתיים לעיתים קרובות אינם הולמים את אורח החיים המודרני ולכן עלולים לעוררבעיות כשמדובר בנישואין או גירושין. כך למשל נאלצים זוגות יהודים הנחשבים פסולי חיתון (למשל כהן וגרושה), לנקוט בשיטות שונות על מנת שיוכרו כזוג נשוי על ידי המדינה. כך גם זוגות אשר פשוט אינם מעוניינים בביצוע טקס דתי.

אחת האלטרנטיבות העומדות בפני זוגות כאלה היא עריכת טקס אזרחי בחו”ל ופניה לפקיד משרד הפנים עם מסמך המעיד על כך. תעשיה שלמה של משרדי נסיעות המתמחים במכירת חבילות נישואין ביעדים שונים בחו”ל התפתחה סביב צורך זה.

על פי ההלכה הנהוגה בבתי הדין הרבניים דווקא זוגות אשר היו פסולי חיתון יידרשו לקבל גט מבית דין רבני לשם התרת נישואיהם, דרישה כזו מזוגות אלה נקראת “גט לחומרא ונועדה להסיר ספק ולהבהיר שהאישה אכן פנויה.

באשר לזוגות אשר היו יכולים להינשא בטקס דתי בארץ אך בחרו שלא לעשות כן, דעות הפוסקים בבתי הדין הרבניים חלוקות באשר לשאלה האם יש לחייבם בגט לחומרא.

בכל המקרים בהם נחוץ לפנות לבית הדין הרבני לשם מתן וקבלת גט תיתכן בעיה כאשר אחד מן הצדדים, על פי רוב מדובר בבעל, מסרב לתת גט. תופעה זו של סרבני גט נובעת לעיתים בשל רצון לנצלה כמנוף לסחטנות או לשם פגיעה ונקם בלבד.

חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסק דין של גירושין)

המחוקק נתן דעתו על סוגית סרבני הגט וחוקק את חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסק דין של גירושין) התשנ”ה – 1995. כדי לתת כלים לבית הדין הרבני להפעיל לחץ על המסרב ליתן גט נקבעו בחוק מספר הגבלות שניתן להפעיל כנגדו. על הגבלות אלו נרחיב בהמשך.

את ההגבלות הללו ניתן להפעיל רק לאחר שניתן פסק דין בבית הדין הרבני הקובע שעל הבעל לתת גט לאשתו. בפסיקה נקבע כי אין חשיבות ללשון שנקטו הפוסקים דהינו אם קבעו ש”מצווה” על הבעל לעשות כן או אם “חובה” או כל ניסוח אחר.

על מנת לפעול לפי ההגבלות שמאפשר החוק כנגד אישה יש לקבל תחילה את אישורו של נשיא בית הדין הרבני.

הגבלות כנגד סרבני גט

כנגד סרבן גט יכול בית הדין הרבני להפעיל צו הגבלה. באמצעות צו ההגבלה ניתן לפגוע בזכויות שונות (כולן או מקצתן) של אדם המסרב ליתן גט למרות שניתן פסק דין בעניין זה. בין זכויות אלה נמנות :

• היציאה מן הארץ

• קבלת דרכון או הארכת תוקפו

• החזקת רישיון נהיגה (לחץ לפרטים על שלילת רישיון נהיגה)

• לשמש במשרה בגוף מבוקר (ההגדרה באשר לאיזה גוף נחשב ככזה מנוסחת בחוק מבקר המדינה)

• לעסוק במקצוע הדורש רישוי או היתר

• הגבלת חשבון בנק ואף מניעה מוחלטת מהחזקת חשבון כזה

סוגים נוספים של הגבלות ניתן להפעיל על מי שהינו אסיר או עצור. הגבלות אלה כוללת למשל קבלת חופשה, שימוש בשירותי דואר (למעט תכתובות עם עו”ד, טוען רבני או מבקר המדינה ), שחרור מוקדם ועוד.

בית הדין הרבני יכול להורות על השמת סרבן גט במאסר. תקופת המאסר לא תעלה על חמש שנים וניתן להאריכה עד למקסימום של עשר שנים. כך ברגע שסרבן גט נעצר ניתן להפעיל כנגדו את הסנקציות הנוספות השמורות לאסירים ועצורים.

הסנקציות הקשות הנ”ל אכן מביאות את רוב סרבני הגט לחזור בהם מסירובם, אף שהשפעה כזו עליהם עשויה לארוך זמן לא מועט של חודשים ואף שנים. למרות ההגבלות, עדיין יש סרבני גט המתעקשים להתמיד בסירובם ואף נוקטים פעולות התחמקות כדי לאפשר לעצמם לעשות זאת כגון יציאה מן הארץ ומעבר לחיים במדינה אחרת.

מכיוון שתקופת המתנה ארוכה לגט המבושש לבוא כרוכה במתח רב וקשיים בלתי מבוטלים (כגון מניעת האפשרות להינשא מחדש) מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בגירושין, רצוי שיהיה בעל ניסיון בטיפול במקרים של סרבני גט.

סיוע של עורך דין אשר יעזור בקידום ההליכים והבאת הליך הגירושין לכדי סיום בהקדם האפשרי.