שכר מינימום – זכותינו הבסיסית

חוק שכר מינימום הינו אחד מחוקי המגן במסגרת דיני העבודה. כיצד לחשב שכר מינימום, מי זכאי, וכיצד ניתן להיעזר בעורך דין במקרה של הלנת שכר – כל הפרטים במאמר לפניכם.

חוק שכר מינימום הוא חוק אשר מעגן את זכותו של כל עובד לקבלת שכר מינימאלי – זכות, אשר אינה ניתנת לויתור או להתניה.

חישוב גובה שכר מינימום

גובה שכר מינימום נקבע על ידי משרד האוצר ומתעדכן מדי שנה. הבסיס לחישוב הינו שכר עבודה נטו, ללא תוספות, הכולל: שכר יסוד או שכר משולב, תוספות יוקר וכן תוספת קבועה, המשולמת לעובד.

מרכיבים שאינם נכללים בחישוב, הינם תוספות שונות כגון: משפחה, ותק, עבודה במשמרות; פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית; משכורת 13; מענקים שנתיים והחזר הוצאות אש”ל ונסיעות.

זכאות לקבלת שכר מינימום

בהתאם לחוק, שכר מינימום יינתן לכל עובד במשק, מעל גיל 18, בהתאם להיקף משרתו:

• משרה מלאה – כנהוג במקום העבודה ועד מכסה מרבית של 186 שעות בחודש
• משרה חלקית – שכר המינימום יחושב בהתאם לאחוזי משרת העובד, באופן יחסי
• היעדרות חלקית מהעבודה – שכר המינימום יחושב באורח יחסי ככל שהיעדרות אינה מטעמים, המנויים בהסדרים קובעי תחליף שכר, דוגמת דמי מחלה, דמי חופשה והודעה מוקדמת

זכאות לקבלת שכר מינימום נגזרת גם ממאפיינים, התלויים בעובד:

עובד בעל מוגבלות זכאי לקבלת שכר מינימום מותאם במידה ומעסיקו קיבל אישור לתשלום מופחת מטעם מנכ”ל משרד העבודה, לפי תקנות שכר מינימום.

לגבי נער וחניך, שטרם מלאו להם 18 ומועסקים במשרה מלאה עד תקרה של 173 שעות בחודש, קיימות טבלאות מיוחדות לחישוב שכר מינימום בהתאם לגיל. במקרה זה ישוקללו רק שכר היסוד או שכר משולב ולרבות תוספת יוקר (במידה ואינה נכללת בשכר המשולב).

סיוע עורך דין

הפרת החוק מצמיחה מספר עילות אפשריות לתביעה. עורך דין לדיני עבודה יוכל לסייע בהגשת התביעה ובייצוג מול הערכאות:

הגשת תביעה אזרחית לקבלת שכר מינימום בבית הדין לעבודה, תוך דרישה למתן פיצויי הלנת שכר מוגדלים. נטל הראיה הינו על המעביד להוכיח, כי עמד בתשלום שכר מינימום כנדרש.

על המעביד מוטל לפרסם במקום העבודה מודעה בדבר זכויות העובד לפי חוק שכר מינימום. הפרת הוראה זו כרוכה בקנס מנהלי ואפשרות הגשת כתב אישום.

בנוסף, קובע החוק איסור על המעביד לפגוע בעובד או לפטרו עקב הגשת תלונה או תביעה בגין אי תשלום שכר מינימום – הפרת האיסור מצמיחה עילה לתביעה נוספת.

ענישה בגין הפרת הוראות החוק

הסנקציה העונשית, הכרוכה באי תשלום שכר מינימום, הינה עונש מאסר שנה על המעביד או תשלום קנס בגובה כ 200,000 ש”ח. דין זה חל הן על מעסיק ישיר והן על מעסיק באמצעות חברת כוח אדם שעה שנמסרה לו הודעה בכתב על כך שהקבלן לא עמד בתשלום שכר המינימום ואף המעסיק בפועל לא שילם את השכר בתוך שלושה שבועות. במקרה זה יוטל על המעסיק בפועל עונש מאסר או קנס בשיעור מחצית העונש שיושת על המעביד.

אי תשלום שכר מינימום מהווה גם עבירה מנהלית, שעונשה קנס בסך 5,000 ש”ח לחודש לכל עובד או לחלופין קנס 200 ש”ח לכל יום עבור עובד, המועסק על בסיס שאינו חודשי או עובד חודשי, המועסק פחות מ- 12 ימים בחודש.

בנסיבות בהן המעביד הוא תאגיד תוטל האחריות גם על מנהל פעיל, שותף שאינו מוגבל ופקיד אחראי, אלא אם לא ידעו ולא יכלו לדעת על העבירה ונקטו באמצעים סבירים לשמירת החוק.

חוק הגנת השכר – לחצו כאן למידע נוסף

פסיקה

בהליכים ע”ע 1059/02 עמיר אבילאה ואח’ נ’ מדינת ישראל ; עע 701/07 ו עע 738/07 חברת החשמל לישראל בע”מ נ’ שלומי תורג’מן נפסק, כי רכיב תוספת משמרות אינו בא בגדר מרכיבי השכר, הנכללים בחישוב שכר מינימום. זאת היות ועבודה במשמרות זוכה לתגמול נפרד, כתוספת מיוחדת ואינה נכללת בגדר שכר מינימום – למניעת כפל תשלום.