רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל

מהי למעשה רשלנות רפואית? כיצד ניתן לקבוע באילו מקרים התרשלו הרופאים ואילו מקרים ניתן טיפול רפואי הולם, שאינו רשלני? אחריותו וחובתו של גורם רפואי כלפי מי שמטופל על ידו – אינה לרפא כל מחלה ולפתור כל בעיה רפואית.

אחריותו וחובתו היא להעניק לכל מטופל טיפול רפואי נאות, בהתאם לידע הרפואי ולסטנדרטים הקיימים באותה עת בעולם הרפואה. חריגה מהסטנדרטים הללו, במקרים בהם נגרם נזק, עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

מתעוררת השאלה, אם כך – כיצד יודע החולה כי הרופא המטפל בו צודק באיבחון? כיצד ירגיש בטוח כי האיבחון שקיבל מדוייק וכי מוצו כל האפשרויות לבדוק כל חולי שניתן לטפל בו?

קשה מאד להתמודד עם שאלה זו, מפני שתשובה מלאה בכל מיקרה ניתן לקבל רק בדיעבד.

אולם, במסגרת הגנה על זכויות החולה, ישנה הגדרה משפטית של “הרופא הסביר”, שמתמודדת עם טווח סביר של הבדלים בין החלטות רפואיות ומנסה לקבוע מסגרת חוקית לשאלות:

• מתי הפעולות שנקט הרופא אינן מספיקות? מתי היה סביר שיפעל אחרת?
• באילו מקרים ניתן לומר כי החלטתו של הרופא המטפל היתה לא מיומנת, וכי יש יסוד סביר להניח שרופא מנוסה ומקצועי היה מחליט אחרת?
• או במילים אחרות, מתי ניתן לקבוע כי הרופא נהג ברשלנות בעת מתן הטיפול?

רשלנות רפואית הינה מצב שבו ניתן להוכיח כי החלטותיו או פעולותיו של הרופא בוצעו תוך סטייה מרמת הזהירות שניתן לצפות לה מצד הרופא הסביר.

זאת, תוך התחשבות במגבלותיו של הרופא כבן אנוש ובמורכבות המצב הרפואי של החולה.

כאשר הרשלנות הרפואית גורמת לנזק (למשל, כאשר הרופא המטפל אינו שולח את המטופל לבדיקה שמתחייבת מתוך הסימפטומים שהמטופל מפגין, או כאשר הרופא המטפל רושם תרופה לא נכונה או מינונים לא נכונים מתאימים) ישנה עילה לתביעת נזיקין מצד המטופל – תביעת רשלנות רפואית.

תביעות בגין רשלנות רפואית ניתן לראות כיום כמעט בכל תחום רפואי.

עם זאת, ניתן לומר כי המספר הרב ביותר של מקרי תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית מתרכזים בתחום הרפואה הגניקולוגית – רשלנות במעקב הריון או בלידה.

רשלנות רפואית בעת לידה או במעקב הריון

למרבה הצער, קורה לא מעט שהתנהגות רשלנית מצד הצוות הרפואי בחדר הלידה או התנהגות רשלנית של הרופא המטפל בזמן מעקב ההריון, מביאה לאובדן ההריון, לידה של תינוק חולה או תינוק שסובל מנכות.

מדובר בנזקים אדירים ובית המשפט מכיר בעוצמת הפגיעה בכל בני המשפחה. כאשר אכן מדובר במקרה של רשלנות בלידה או במעקב הריון – לרוב יפוצו הנפגעים ביד רחבה.

מעקב רפואי רשלני במהלך הריון – לפני הלידה

כאמור, ניתן לחלק את מקרי הרשלנות הללו לשני סוגים, האחד במסגרת מעקב ההריון והשני בניהול הלידה עצמה.

מרבית התביעות הנוגעות לרשלנות רפואית במעקב הריון עוסקות במקרים בהם לא אובחנו מומים או מחלות בעובר וכתוצאה מכך נגרמו נזקים שונים:

1. פגיעה ביכולתם של ההורים לקבל החלטה מודעת בנוגע להמשך ההריון
2. אי מתן טיפול רפואי ואי ביצוע פעולות הנוגעות הגנה על בריאות האם והעובר
3. הולדה בעוולה – הנזק שנגרם לילוד, מעצם הבאתו לעולם בעודו סובל ממומים קשים (במקרים בהם אילולא הרשלנות באבחון המומים, הוריו היו מפסיקים את ההריון)

מרבית המקרים בהם מוגשות תביעות רשלנות בלידה או במעקב ההריון נובעים מטיפולים ומקרים כדלקמן: התייחסות לקויה לממצאי בדיקות ההריון, פענוח לא נכון של בדיקות האולטרא סאונד, מתן טיפולים רפואיים ללא נוכחות רופא בזמן שהתקנות מחייבות נוכחות רופא במהלך הטיפול, התעלמות או חוסר זיהוי של מצוקה עוברית, ניסיון ליילד אישה בלידה רגילה כאשר הנתונים מצביעים על כך שעליה לעבור ניתוח קיסרי, רשלנות בלידת מלקחיים או בלידת ואקום.

מאחר ומקרים של טיפולים רפואיים רשלניים הנם מקרים מורכבים מאד מבחינה משפטית, וכואבים מאד מבחינה אישית, פיזית ונפשית, מומלץ להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין בכלל, ובנפגעי רשלנות רפואית בפרט. כך תוכלו להעריך נכונה את מצבכם ולקבל החלטות מושכלות.

עוד בנושא: איחור באבחון סרטן – רשלנות רפואית