מערכת הבית המשפטיחופש העיתונות נחשב לאחד מהערכים החשובים ביותר במדינה דמוקרטית. מטרתו של חופש העיתונות היא להגן על חירותה ועצמאותה של התקשורת מפני איומים שונים, בעיקר של “הרשות המבצעת”. מה עומד מאחורי הזכות ומדוע כל כך חשוב להקפיד עליה…
בעוד שהאינטרס הבסיסי של כל שלטון הוא להמשיך ולהתקיים בכל מחיר, משמש חופש העיתונות כחלק הכרחי ממנגנון הפיקוח והביקורת עליו.
מטרתה של העיתונות היא לספק מידע על המתרחש במדינה גם כאשר מידע זה מתייחס למעשים שאינם כשרים ופרסומו מנוגד לאינטרסים של גופים שונים.
בנוסף לכך, חופש העיתונות משמש גם כבסיס לזירה תקשורתית פעילה מבחינת הדיון הציבורי וחופש ההתבטאות – הוא משמש במה להבעת התנגדויות, להעלאת דעות שונות ולהצעת רעיונות, אסטרטגיות ודרכי חשיבה חדשים.
בבסיס חופש העיתונות ישנם שני עקרונות: החופש לבטא ולכתוב כל רעיון או ביקורת ללא חשש הצנזורה, וחיסיון המקור – שמירה על חיסיון זהותו של מוסר המידע.
חופש העיתונות במדינת ישראל
במרבית המדינות הדמוקרטיות מעוגן חופש העיתונות בחוק. בישראל הוא איננו מעוגן בחקיקה העיקרית או המשנית והוא נגזר מהפסיקה בבית המשפט העליון.
בניגוד למדינות אחרות, בישראל לממשלה ישנה גם סמכות לסגור עיתון לפי פקודת העיתונות משנת 1933, ובמסגרתה מחויב גם כל עיתון לקבל רישיון ממשלתי להוצאה לאור. 
בנוסף לכך, במסגרת תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 קיימות סמכויות צנזורה נרחבות ביותר לצה”ל.
עם זאת, בשנת 1949 הושג הסכם צנזורה בין נציגי צה”ל ובין נציגי התקשורת, לפיו כל עיתון יפעיל מנגנוני צנזורה עצמית בנושאי ביטחון המדינה, והצנזורה הצבאית תימנע, כאשר אין זה נחוץ, מהפעלת הסמכויות הנרחבות אותן מקנה לה החוק.
התנגשויות בין חופש העיתונות ובין אינטרסים אחרים
למרות ההסכם, עדיין מתרחשות בישראל מפעם לפעם התנגשויות בין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות ובין ביטחון המדינה, הזכות להסתיר מידע רגיש או זכויות יסוד אחרות, כדוגמת צנעת הפרט ואיסור לשון הרע.
פרשת ענת קם שנחשפה לאחרונה יכולה לשמש כדוגמה להתנגשות מסוג זה. בעת שירותה הצבאי שכפלה קם, שלא כדין, מידע צבאי מסווג שחלקים ממנו מסרה מאוחר יותר לאורי בלאו ששימש כתב בעיתון “הארץ”.
בלאו פרסם בעיתון כתבה שעסקה בגילויים שהתבססו על המסמכים הסודיים אותם קיבל מקם. עם זאת, הצנזורה הצבאית אישרה את פרסום כתבה.
לטענת גורמים במערכת הצבאית, המסמכים אותם העתיקה קם מכילים מידע רגיש ביותר העלול לגרום לפגיעה באזרחים ובחיילים.
לעומתם טענה קם, המגדירה עצמה כלוחמת צדק, שמטרתה של חשיפת המסמכים הייתה להתריע על פעילות צה”ל בנסיבות שונות, שלדבריה, איננה תואמת את פסיקות בית המשפט העליון.
אין ספק, כי גניבת מסמכים המכילים מידע חסוי היא מעשה חמור ביותר, אך באשר לשאלה האם מדובר בפרשת ריגול חמורה המאיימת על ביטחון המדינה חלוקות הדעות.
בנוסף לכך, עורר מקרה ענת קם מחדש את הדיון על חופש העיתונות בארץ.
למרות העובדה שהצנזורה הצבאית אישרה את פרסום הכתבה של בלאו, לטענת השב”כ ומערכת הביטחון, כמויות המסמכים הסודיים שהודלפו ועלולים עדיין ליפול לידי גורמים עוינים מהוות סכנה ממשית לביטחון.
מנגד, חוששים עיתונאים רבים שהפרשה תפגע בערך חופש העיתונות שהוא אחד מאבני ההיסוד של כל דמוקרטיה לא כל שכן, אצלנו במדינת ישראל.
בואו לדבר על חופש העיתונות עם עורכי דין לזכויות אדם