רשלנות רפואית ורופאים – על קשר השתיקה בתחום הרפואה

אחת הבעיות המרכזיות עמה מתמודדים כיום עורכי דין אשר עוסקים בייצוג והגשת תביעות בתחום רשלנות רפואית, הינה קושי מהותי בהשגת חוות דעת רופא מומחה, התומכת בגרסת הניזוק. מדובר בדרישה, אשר מהווה תשתית לביסוס התיק וגיבוי טענות התובע, אולם רופאים מומחים בתחומים שונים אינם ששים לשתף פעולה עם הניזוקים וממאנים לכתוב חוות דעת נגד עמיתיהם למקצוע. רוצים לשמוע על קשר השתיקה של רופאים?

בין הסיבות לברית זו בין הרופאים, המכונה גם “קשר השתיקה”, ניתן למצוא טעמים אישיים, חברתיים ומקצועיים.

הלכה למעשה גורמת מדיניות בלתי מוצהרת זו עוול משמעותי כלפי הנפגעים, אשר נאלצים לגנוז את תביעותיהם ולוותר על סכומי הפיצוי, המגיעים להם כדין.

מצב דברים זה מנציח ומעצים את חוסר הצדק ואינו מאפשר לטייב ולשפר את המערכת הבריאותית, באשר רופאים רשלנים אינם עומדים לדין ומוסיפים לסכן חולים אחרים.

הסיבות לקיומו של קשר שתיקה בין רופאים

חרף סכומים גבוהים, אותם מוכנים ניזוקים בתביעות רשלנות רפואית להוציא מכיסם במטרה להשיג חוות דעת רופא מומחה, אשר תצביע על קיום רשלנות בעניינם, רופאים רבים בישראל של 2009 מעדיפים לוותר על ערוץ השתכרות זה ולא להכניס ראשם למיטה החולה, הכרוכה בהפרת קשר השתיקה.

המניעים להלך רוח זה, אשר שורר בקרב מרבית הרופאים, הינם מגוונים:

ראשית, מבחינה אתית, התייצבות נגד עמית למקצוע נתפסת בעיני רופאים רבים כבגידה.

כאשר שמים על כף המאזניים חברות ארוכת שנים, אשר התפתחה במהלך שנות לימודי הרפואה  ולאורך משמרות ארוכות בבית החולים והפכה לקשר אישי, החורג מיחסי עבודה פורמליים, לעומת אפיזודה חד פעמית של רשלנות קולגה, מעדיפים רופאים רבים לשמר את ערכי החברות והנאמנות.

במקרים מסויימים, לא רק שאינם מוכנים לתת חוות דעת מרשיעה נגד חבר לענף אלא אף מסכינים בהטמנת ראש בחול והתעלמות מכוונת מפניות אליהם לצורך מתן התייחסות ותגובה.

שנית, נוכח חוסר הסובלנות המופגן, שמגלים האיגודים הרפואיים והממסד במקרים של הפרת קשר השתיקה, וראייתם בעין לא יפה מתן חוות דעת מרשיעה נגד עמית למקצוע, חוששים רופאים רבים ממסע נקם, שיתנהל נגדם במידה ויסייעו לתובעים.

בעיני רוחו של רופא מתלבט מצטייר תסריט בו גורמים שונים במערכת עושים יד אחת נגדו, תוך פגיעה בשמו ומעמדו, סיכון משרתו ואפשרויות קידומו בעתיד וערעור המוניטין, שרכש לעצמו.

רופאים רבים מוצאים, שהסיכון עולה על הרווח ומעדיפים שלא לצאת נגד המערכת באקט, הנתפס כחתרני ובלתי לויאלי.

כאשר מדובר במתן חוות דעת מרשיעה נגד רופא בכיר, בעל קשרים והשפעה במערכת, מתחדד החשש ומקבל משנה תוקף.

לאלה מתווסף גם הפן המקצועי – בכדי שלא לפתוח קופת שרצים וליצור מדרון חלקלק, בו תביעה בתחום רפואי מסויים תוליד אחריה אחת אחרת, מעדיפים רופאים רבים להימנע מלסכן את הענף הרפואי בו הם עוסקים ולחשוף אותו לתביעות רשלנות וליצירת תדמית שלילית בעיני הציבור, תוך כריתת הענף עליו הם יושבים.

עמדת איגודי הרופאים כלפי קשר השתיקה

איגודי הרופאים בתחומי ההתמחות השונים אינם מעודדים את קשר השתיקה באופן גלוי, אך התנהלותם הלכה למעשה מעידה על מתן יד לתופעה וקידומה ברובד הסמוי.

אמנם, אין מדובר במדיניות מוצהרת ובהוראה מנחה, אשר ניתנת לכלל הרופאים בענף מסויים לטייח, לחפות ולגבות משגים של חבריהם, שכן אף גורם במערכת הרפואית לא יהיה מוכן לשאת באחריות שכזו, אולם כיום ברור, כי איגודי הרופאים נותנים את הטון, מושכים בחוטים ומכתיבים התנהלות של הטמנת ראש בחול וחוסר שיתוף פעולה עם תובעים.

בחיי היום יום, בתחום הגשת חוות דעת מומחה אין תוקף  למשפט “איש הישר בעיניו יעשה”.

איגודי הרופאים מענישים רופא שסרח ויצא נגד חבריו למקצוע בנקיטת סנקציות חברתיות ומקצועיות כלפיו, בהן לדוגמא הדחה מהאיגוד והוקעה ממעגל החברים בו.

במצב דברים זה, מעטים הם הרופאים, אשר מוכנים לקחת על עצמם סיכון של נידוי חברתי, יצירת סטיגמה אישית שלילית וכפועל יוצא הפחתת הביקוש של פציינטים להסתייע בהם, זאת גם במחיר של הסתרת האמת וחטא ביודעין כלפי עשיית צדק.

העוול הכפול, אשר נגרם לניזוקים בשל מדיניות קשר השתיקה

כיום, לא זו בלבד שנפגעי רשלנות רפואית נאלצים להתמודד עם נזקים פיזיים ונפשיים, אשר נגרמו להם עקב מעשה או מחדל רשלני של רופא או איש סגל רפואי, הרי שתופעת קשר השתיקה מנציחה את העוול שנגרם לניזוקים ומעצימה אותו.

תובעים רבים, אשר אינם מצליחים להשיג חוות דעת מומחה התומכת בגרסתם, נאלצים לגנוז את תביעותיהם, להיוותר עם פגיעותיהם ולוותר על כספי הפיצויים, המגיעים לה בדין ואשר משולמים בפועל באמצעות ביטוח אחריות מקצועית ואף לא יוצאים מכיסם הפרטי של הרופאים או המוסדות הרפואיים.

אחרים משלמים סכומי עתק למומחים הבכירים המעטים בארץ, אשר מוכנים לכתוב חוות דעת בסייגים מסויימים, או פונים לקבלת חוות דעת מגורמים רפואיים בחו”ל.

כתוצאה מכך פוחתת כמות התביעות, המוגשות בגין רשלנות רפואית, התחום כולו הופך לפחות נגיש ונבדק והאמת אינה יוצאת לאור.

רופאים בלתי מקצועיים ממשיכים בתפקידיהם ותורמים להרחבת מעגל הנפגעים, מבלי שיעמדו למשפט.

משרד הבריאות מוסיף חטא על פשע שעה שהוא מתעלם מהתופעה, אינו מגנה אותה ונוהג  בחוסר שקיפות, הסתרת מידע ואי נטילת אחריות בתחום חקירת מקרי רשלנות רפואית ומיצוי הדין עם רופאים אשמים.

התנהלות זו מובילה לאובדן אמון הציבור במערכת הבריאות ולערעור מעמדה, וכך יוצא ששכרם לכאורה של הרופאים, בשתיקה וטיוח, יוצא לבסוף בהפסדם.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו עורכי דין רשלנות רפואית