סקירה משפטית: חוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965

תחום התכנון והבניה בישראל מוסדר על ידי חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965. סעיפי החוק, התקנות הנלוות אליו, ונהלי העבודה של הגופים השונים השואבים סמכותם ממנו – הם הקובעים כיצד יתנהלו הליכי בניה מן השלבים הראשוניים ביותר של תכנון בית, ועד לביצוע הבנייה בפועל. בואו לקרוא סקירה משפטית אודות עיקרי חוק הבניה בישראל

מוסדות הקשורים בפעילות המוסדרת על ידי חוק התכנון והבניה, הם מוסדות התכנון (מן הרמה הארצית ועד למקומית), תוכניות מתאר (ארצית, מחוזיות, מקומיות), ועדות ערער, סלילת דרכים, הסדרי רישוי לאכלוס בנינים, נגישות לנכים, הועדה לשימור אתרים ועוד.

מובן כי קצרה היריעה לסקור במאמר בודד את סעיפי החוק וכיצד הם מתבטאים הלכה למעשה.

לכן התיאור של חוק התכנון והבניה שיובא להלן יהיה כללי ביותר ונועד להקנות רקע בסיסי בלבד באשר להוראות החוק, המוסדות העיקריים הקשורים בהפעלתו ולהקנות תחושה באשר לאופן בו מתנהלים הליכי תכנון ובניה בישראל.

כמו כן ניתן יהיה להתרשם כי התמצאות מספקת בחוק תהיה רק בידי עורך דין המתמחה בתחום זה – דיני מקרקעין.

לפיכך רוב רובם של ההליכים המבוצעים מכוח חוק התכנון והבניה יעשו באמצעות יצוג של עורך דין בעל ניסיון רלוונטי.

תקנות התכנון והבניה

תקנות התכנון והבניה מותקנות על ידי שר המשפטים ומתעדכנות באופן תדיר, בהתאם לתנאים חדשים והדרישות המשתנות בתחום.

התקנות משלימות את חוק התכנון והבניה, ובשל אופיין המשתנה על פי הצורך, ניתן לתת מענה רלוונטי למשל  בתהליכי רישוי למבנה חדש, בשלב הפיקוח על בנייתו, ובקביעת והדרישות המתבקשות בטרם ניתן יהיה לאכלסו.

תקנות התכנון והבניה נכתבות על ידי שר המשפטים ועובדי משרדו, שלהם הוא מאציל סמכות זו מכוח חוק התכנון והבניה.

התקנות מסדירות את תחומי אופן עריכת והגשת בקשה להיתר בניה, ומספקות מענה לשאלות כגון – מתי יינתן היתר בניה ומה יהיו תנאיו בהתאם לנסיבות, מה הם התנאים לקבלת תעודת גמר הבניה, וכיוצא באלה.

כמו כן, מוסדרים בתקנות הדרישות הסניטאריות שיש לעמוד בהן, אוורור ותאורה בחלקי בניין שונים, אמצעי בטיחות (למשל מפני נפילה), הסדרי גישה לנכים למבנים ציבוריים, חישובים לצרכי גביית מיסים ואגרות, מתי ניתן יהיה לחבר את המבנה לתשתיות (לעיתים ניתן לקבל היתר שכזה עוד לפני השלמת תנאי היתר הבניה) ועוד.

מוסדות תכנון ובניה בישראל

חוק התכנון והבניה מקנה סמכויות למוסדות שונים, העוסקים בהקצאת קרקעות לשימושים שונים והסדרת אופן הפיתוח הנעשה בפועל בקרקע – בתנאי שנעשה בה השימוש שנקבע לה.

בין מוסדות אלה ניתן למנות את המועצה הארצית לתכנון ובניה.

זהו המוסד העליון בישראל לתכנון ובנייה.

תפקידי המועצה לתכנון ובניה הם: לייעץ לממשלה בכל הנוגע להפעלת חוק התכנון והבניה, לטפל בעריכת תוכניות המתאר הארציות עד הגשתן לאישור הממשלה, הנחיית הועדות המחוזיות בנושאי יעוד קרקע בהתאם לתוכניות המתאר הארציות, שמירת עתודות קרקע לצרכים כגון חקלאות / תעשייה / מחצבים / נמלים ושדות תעופה, ועוד.

המועצה הארצית לתכנון ובניה מהווה גם את הערכאה לערעור על החלטות הוועדות המחוזיות לתכנון ובניה.

מוסדות נוספים הפועלים מכוח חוק התכנון והבניה הם הועדה לתשתיות לאומיות (ות”ל), הוועדות המחוזיות והמקומיות לתכנון ובניה, ועדה לשמירת הסביבה החופית, ועדה למתקנים ביטחוניים ועוד.

באמצעות המוסדות הנ”ל, וכאמור המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשן, נאכפות בפועל הוראות חוק התכנון והבנייה, ומובטח הסדר התחום בהתאם לכוונת המחוקק.

הקלות בחוק התכנון והבניה

חוק התכנון והבנייה הנו יחודי במובן זה שהוא מאפשר סטייה ממנו.

זאת, על מנת לאפשר מרחב פעולה לבנייה שלא בהתאם לכללים הרגילים.

הדרך בה ניתן לחרוג כך מהוראות תוכנית בניין עיר היא באמצעות “הקלה”.

הקלות כאלה יינתנו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה, המוסמכת לאשר הקלות כאלה למבקשי היתר בניה.

המטרה במתן הקלות שכאלה היא לעשות צדק עם הבונים בתנאי שטח חריגים, או כאשר יש עניין לרשויות לתת הטבה ליזמים – למשל כאשר מבנים כבר הוקמו שלא על פי הכללים, וללא מתן הקלות לא יהיה מנוס מהריסתם.

כאמור רק עורך דין בעל נסיון ומומחה בתחום יוכל להתמצא בנבכי חוק התכנון והבניה ולהשיג טיפול מהיר המניב תוצאות מיטביות.