מערכת הבית המשפטיבנוסף להגנה על זכות היוצרים, חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 מגן גם על הזכות המוסרית, שאף היא מהווה זכות משפטית לכל דבר ועניין, חרף שמה המטעה לכאורה.
סעיף 46 לחוק מגדיר מהי הזכות המוסרית, באופן הבא:
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין.
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
כלומר, הזכות המוסרית כוללת שני היבטים שנוגעים יותר לקשר האישי שבין היוצר ליצירה ואשר מתבטאים בשני מובנים:
(א) מתן קרדיט ליוצר על יצירתו וזאת באופן שאוסר על הצגת היצירה ללא אזכור שמו של היוצר שלה.
(ב) הגנה על שלמות היצירה וכבוד היוצר, וזאת באופן שאוסר על ביצוע פגיעה ביצירה באופן שפוגע במוניטין של היוצר שלה.
בהליך ת”א 15248-05-17 פלאש 90 בע”מ נ’ שופר- ארגון להפצת יהדות (ע”ר), שהתנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, הבהיר בית המשפט שמשמעות הזכות המוסרית הינה שיצירתו של הצלם מחייבת ששמו יצוין בצמוד לה בכל שימוש שנעשה בה, אלא אם הוסכם עמו אחרת ובנוסף היא אוסרת על שימוש בתמונה שעלול לנגוד באורח מפורש את השקפותיו של הצלם, לפגוע בשמו, או לגרוע מן המוניטין שלו.
בהתאם לסעיף 45(ב) לחוק, הזכות המוסרית הנה זכות אישית שאינה ניתנת להעברה והיא נשמרת ליוצר גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה, או במקרה בו הוא העביר את זכות היוצרים שלו לגורם אחר.
יוזכר כי זכות היוצרים מקנה ליוצר את הזכות לבצע פעולות מסויימות באופן בלעדי ביצירה שלו, ואשר כוללות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, והעמדת היצירה לרשות ציבור, וזאת כאמור סעיף 11 לחוק.
תביעה בגין הפרת הזכות המוסרית
יוצר שזכותו המוסרית נפגעה, רשאי להגיש תביעה כנגד מי שהפר אותה, כאמור בסעיף 55 לחוק, ולבקש סעדים שונים.
בין היתר, היוצר רשאי לתבוע קבלת פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪, כאמור בסעיף 56(א) לחוק, וזאת לרבות בהתאם לשיקולים המפורטים בסעיף 56(ב) לחוק, ואשר כוללים את היקף ההפרה, משך זמן ביצוע הפרה, חומרת ההפרה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים שבין הנתבע לתובע, ותום לבו של הנתבע.
בתיק שופר הנזכר לעיל, הבהיר בית המשפט שמטרת סעיף 56(א) לחוק הנה להקל על התובעים בקבלת סעד בגין הפרת זכויותיהם, ולהרתיע מזיקים פוטנציאלים מפני ביצוע הפרות אלו, וכי רשימת השיקולים המפורטת בסעיף 56(ב) לחוק איננה סגורה, אך היא כוללת את מרבית השיקולים הנוגעים בדבר.
רמות חומרת הפרת הזכות המוסרית
כאמור, בין השיקולים שיש לשקול לצורך קביעת הפיצויים ללא הוכחת נזק, יש לקחת בחשבון גם את שיקול חומרת ההפרה.
בעניין חומרת ההפרה, קבע בית המשפט בתיק שופר שכאשר מדובר בהפרת הזכות המוסרית, קיים מנעד. קשת של הפרות אפשריות.
בצד הפחות חמור, מדובר בדרך כלל בשלילת הקרדיט מן הצלם.
בצד הכי חמור מדובר בפגיעה שנוגעת לליבתה של הזכות המוסרית ואשר כוללת למשל:
(א) פרסום באתרים חדשותיים או באתרי בידור שהם, כנדמה, קבוצת ההתייחסות הטבעית של היוצר
(ב) פרסום פוגעני, שמוליך לזילות היצירה והיוצר
(ג) ייחוסן של התמונות לצלָם אחר
פגיעה בינונית, יכולה להתבטא למשל, בקשירה כפויה של הצלם, בעל כורחו, לאתר שדוגל בגישה אידיאולוגית מסויימת.
תיק זה עסק בתביעה שהוגשה בגין הפרת זכות יוצרים וכן בגין הפרת הזכות המוסרית כנגד ארגון של הרב אמנון יצחק בשם שופר, אשר עוסק בהפצת האמונה הדתית ובהחזרה בתשובה ואשר פירסם באתר האינטרנט שלו תמונה שבה נראים 11 תלמידי ישיבה במודיעין עילית שוקדים על לימודם וזאת ללא אישור וללא מתן קרדיט.
התמונה לוותה בכתובית שבה נכתב, בתרגום חופשי מאנגלית “יהודים חרדים לומדים בישיבה שבהתנחלות מודיעין עילית, יְשובים בקרוואן ומייחלים ליום שבו יימצא תקציב לבנייתו של בנין קבע“.
התביעה הוגשה בידי הצלם שצילם את התמונה, ועל כן הנו בעל הזכות המוסרית בהם וחברה בבעלותו, שמחזיקה באתר אינטרנט שמכיל מאגר תמונות לשימוש בתמורה לרכישת רישיון, אליה הוא העביר את זכות היוצרים שלו בתמונה.
לא היתה מחלוקת שארגון שופר הפר את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית בתמונה, והוא אף הסיר את התמונה לאחר שהתובעים דרשו זאת ממנו ושילם להם פיצויים בסך של 1,500 ₪, כך שעיקר הדיון עסק בשאלת הפיצוי הראוי שיש לפסוק בגין הפרות אלו במקרה דנן.
בית המשפט קבע שהפגיעה בזכות המוסרית של הצלם במקרה דנן הנה פגיעה בשיעור הבינוני, אשר מתבטאת בקשירה כפויה של הצלם, בעל כורחו, למשמעות הרוחנית-הערכית-האידיאולוגית של הפעילות של ארגון שופר.
מצד שני, בית המשפט גם קבע שהעובדה שבעל הזכות המוסרית בתמונה במקרה דנן הנו גם בעל זכות היוצרים בתמונה, תקל על הנתבע, מאחר שנסיבות אלו עושות את הפגיעה בזכות היוצרים לעיקר ואת הזכות המוסרית לעיקר פחות.
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט שעל ארגון שופר לשלם לתובעים פיצוי בסך של 8,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות המוסרית, וכן פיצוי בסך של 17,500 ₪ בגין הפגיעה בזכות היוצרים, סך הכל, סך של 25,500 ₪, וזאת בנוסף לתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך כולל של 25,900 ₪.
קריאה נוספת:
תיקון מספר 5 לחוק זכויות יוצרים – הכירו את הוראות החוק החדשות
זכויות יוצרים באפליקציה – המדריך המלא למפתחי אפליקציות
העתיקו לך תוכן מהאתר? פסק דין שדן בנושא וקובע פיצויים לבעל הזכויות
קישור לתרגום באתר אחר מפר זכויות יוצרים – פסק דין אלקטרה
זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא ברשת האינטרנט!