זכויות יוצרים באפליקציה

אפליקציה הנה סוג של תוכנת מחשב אשר מאפשרת למשתמש באתר אינטרנט, טלפון סלולרי וכדומה לבצע פעולה מסוימת.

לדוגמא, אפליקציית וואטסאפ הנה אפליקציה אשר משמשת להעברת מסרונים בטלפון הסלולרי, אפליקציית WAZE הנה אפליקציה אשר משמשת לניווט ועוד.

תחום פיתוח האפליקציות נחשב לתחום תוסס ומתקדם ללא הרף אשר יכול להניב למפתחי האפליקציה רווחים ניכרים.

לפיכך, גם מפתח האפליקציה זקוק להגנה על זכויות הקניין הרוחני שלו באפליקצי וזאת על מנת למנוע מגורמים אחרים לעשות שימוש מסחרי באפליקציה שלו, ללא רשותו והסכמתו אשר יכול לגרום לו להפסדי עתק.

זכויות הקניין הרוחני באפליקציה יכולות להתבטא באופן הבא:

1. זכויות יוצרים – במסגרת חוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007, גם תוכנות המחשב וממילא גם האפליקציות נחשבות ליצירה אשר זכאית להגנה על זכויות היוצרים שבה.

שכן, סעיף 1 לחוק זה מגדיר יצירה ספרותית כך: “לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט וכן תוכנת מחשב”.

כלומר, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, חוק זכויות היוצרים בארץ איננו מגן רק על ספרים, סרטים, שירים וכדומה, אלא גם על תוכנות מחשב ואפליקציות.

הגנת זכויות יוצרים של האפליקציה יכולה לחול על כל המרכיבים שלה ולרבות קוד המקור, העיצוב הגרפי, הטקסט, קבצי הווידאו, הסאונד, הדמויות ועוד.

על מנת שהאפליקציה תזכה להגנה על פי חוק זה, עליה להיות הן מקורית והן מקובעת.

מבחינת דרישת המקוריות, האפליקציה צריכה להיות פרי היצירה וההשקעה המקורית של המפתח וכותב קוד המקור שלה וכמובן שלא להיות מועתקת מאפליקציה אחרת.

מבחינת דרישת הקיבוע, האפליקציה צריכה להיות מבוטאת באופן פיזי ולא להישאר בגדר רעיון גרידא.

דרישה זו נובעת מכך שזכויות יוצרים אינן מגנות על הרעיון עצמו, אלא על הביטוי המוחשי שלו.

בהתאם לכך, יש, למשל, לרשום את קוד המקור של האפליקציה ולקבע אותו בכתב.

משמעות ההגנה על זכויות היוצרים של בעל האפליקציה הינה הענקת זכות שימוש בלעדית לבעליה.

כאשר במידה וגורם אחר מעוניין לעשות בה שימוש, עליו לקבל את הסכמת ואישור הבעלים לכך, למעט כאשר מדובר בשימוש מותר.

קראו בהרחבה: מדיניות שימוש באתר אינטרנט

במידה ונעשה באפליקציה שימוש מסחרי לשם הפקת רווח וזאת ללא קבלת הבעלים, המדובר בהפרת זכויות היוצרים של הבעלים אשר מאפשרת לו להגיש תביעת פיצויים כנגד המפר וכן לקבל צו מניעה על יאסור על המפר את המשך השימוש באפליקציה ללא רשות הבעלים.

נכון להיום ולהבדיל מזכויות קניין רוחני אחרות כגון פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, זכויות הרישום אינן טעונות רישום במרשם כלשהו בארץ או כל הליך פורמלי אחר כדי לקבל את הגנת חוק זכויות יוצרים.

כלומר, זכויות היוצרים מתגבשות מאליהן עם יצירת היצירה וזאת ללא צורך באקט נוסף כלשהו.

מצד שני, בהעדר רישום של זכויות היוצרים, מתעוררת לעיתים השאלה כיצד ניתן להוכיח את הבעלות עליהן, כאשר הן מופרות.

לפיכך, מומלץ בכל זאת לרשום את הזכויות על האפליקציה במרשם זכויות היוצרים בארה”ב אשר מתנהל בספריית הקונגרס בארה”ב ואשר מגן על הזכויות במרבית מדינות העולם ולרבות בישראל.

2. רישום פטנט – במידה והאפליקציה כוללת מרכיב אשר מהווה אמצאה טכנולוגית, ייתכן ויש מקום לרשום אותה כפטנט.

יש לזכור כי הגנת פטנט רשום הנה זכות משפטית טריטוריאלית הניתנת על ידי כל מדינה בנפרד ואשר מעניקה לבעל הפטנט הגנה משפטית רק בתחום המדינה שבה הוענק.

לפיכך, מי שמעוניין להגן על הפטנט שלו במסגרת מדינות שונות ברחבי העולם ולא רק בארץ צריך לרשום אותו גם בכל אחת מהמדינות הללו.

כיום לא ניתן עדיין לרשום פטנט בינלאומי במאגר רישום פטנטים אחד אשר יעניק לבעל הפטנט הגנה בינלאומית רחבה ועולמית מפני שימוש שלא כדין בפטנט שלו.

יש לרשום את הפטנט בנפרד בכל מדינה ומדינה שבהן הגנתו מתבקשת.

אולם, קיימת אפשרות להגשת בקשת פטנט בינלאומית אשר מאפשרת להגיש בקשה אחת לרישום הפטנט במסגרת מערכת ה-PCT.

בעקבותיה ניתן לקבל חוות דעת בדבר כדאיות הגשתה לרישום במספר מדינות שונות.

זאת במקום להגיש מספר בקשות פטנט לאומיות בכל אחת מהן בנפרד.

יחד עם זאת, הענקת הפטנטים נשארת עדיין תחת השליטה של משרדי הפטנטים הלאומיים המקומיים.

קראו עוד בנושא: זכויות יוצרים באינטרנט

3. רישום שם מסחרי – לפני שמחליטים על קביעת השם של האפליקציה, יש לבדוק האם המדובר בשם שכבר שנמצא בשימוש בארץ וביתר המדינות המיועדות להפצת האפליקציה ברחבי העולם.

במידה והשם כבר נמצא בשימוש, יש לבדוק האם הוא כבר רשום כסימן מסחר.

במידה והשם איננו רשום, יש לבדוק האם הוא כבר רכש מוניטין והכרה בינלאומית אשר הופכים אותו לסימן מסחר מוכר היטב שגם הוא מזכה את בעליו בהגנה מסוימת מתוקף דיני סימני המסחר ודיני העוולות המסחריות.

רק במידה והשם הרצוי איננו רשום וכן איננו מהווה סימן מסחר מוכר היטב, ניתן להגן עליו באמצעות רישומו כסימן מסחר בארץ וביתר המדינות שרלוונטיות לגביו.

להבדיל מרישום פטנט, אפשר לרשום את השם כסימן מסחרי בארץ ולאחר מכן להגיש בקשה בינלאומית לרישום הסימן המסחרי בהתאם לאמנת מדריד אשר מאפשרת לרשום את השם כסימן מסחר בכל אחת מהמדינות הרבות שחברות באמנה זו.