שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין פלילי » הסדרי טיעון במשפט הפלילי

הסדרי טיעון במשפט הפלילי

מערכת הבית המשפטי 22 במאי 2012 15:20 אין תגובות

מה לא נאמר ונכתב על הסדרי טיעון. טיעוני בעד ונגד, הועלו על כל במה רלבנטית. בכנסים של לשכת עורכי הדין, בפסקי הדין של שופטים, בדברי פרשנות ופולמוס בעיתונים וכלי התקשורת האחרים. איך מחליטים מתי עדיף להגיע להסדר טיעון ומתי עדיף לוותר?

כולנו מכירים את הנימוקים החבוטים המצדיקים הסדרי טיעון. המערכת קורסת ואינה יכולה לנהל הליך משפטי שלם הכולל, זימון עדים, חקירה ראשית ונגדית, סיכומים, טיעונים לעונש, הכרעת דין, גזר דין וערעור לערכאה עליונה. שנים יעברו עד לקבלת פסק דין.

הסדר טיעון או Plea Bargain טוב למערכת ולבעלי הדין, מדובר בהכרח בל יגונה, יטענו המצדדים.

גם בית המשפט העליון נדרש לסוגיית הסדרי הטיעון בערעור שהובא בפניו בהסדר שהוצע לנשיא לשעבר, משה קצב. השופט אדמונד לוי תיאר בפסק הדין את התמורות שחלו במהלך השנים בהלכי הסדר הטיעון.

לטעמו של השופט, להסדרי הטיעון היה דימוי של גידול פרא שצמח בערוגות המטופחות של סדר הדין הפלילי ועם השנים הפך לחלק אינטגראלי מן המשפט הפלילי ולאמצעי לגיטימי ליישומו.

עמדתה העקרונית של הסנגוריה הציבורית אמורה להרגיע אולי את המתנגדים להסדרי הטיעון. באחת מתגובותיה הפומביות נטען כי הסדרי טיעון אינם מחייבים את בתי המשפט, ולהם שמורה הזכות לחרוג מההסדר ולהטיל עונש חמור על הנאשם, מזה שהוסכם עליו כאשר מופר האיזון בין טובת ההנאה שניתנת לנאשם לבין האינטרס הציבורי ושיקולי מדיניות הענישה.

והמתנגדים מנגד ישאלו: ומה עם מראית הצדק ועשייתו, עד כמה נשללת חירותו של נאשם שנדחף על ידי המערכת לחתום על הסדר טיעון שבנסיבות אלו ראוי לו הכינוי השגור עסקת טיעון, האם ההסדר יוצר לחץ על הנאשם להודות בעבירות שלא ביצע או שלא ניתן להוכיח אותן, האם מורשע בהסדר טיעון זוכה בעונש קל יותר לעומת מורשע שהלך עד הסוף ועל אותה עבירה בה הואשם?  עד כמה מדינת ישראל הלכה רחוק עם הסדרי הטיעון לעומת מדינות העולם?

אפשר להבין את הצורך בעשיית הסדר טיעון עם שותף לעבירה כאשר חקירת המשטרה נתקעת ללא מוצא ואין תשתית מוצקה ומספקת להגשת כתב אישום. זה חלק בלתי נפרד מעשייה חקירתית ומקצועית שמבקשת למגר פשיעה ולהביא את העבריינים לדין ולהרשיעם בהתאם לאיכות הראיות הנאספות.

אפשר לגלות רגישות והבנה להסדר שנעשה בהסכמה של קורבנות עבירת מין, כדי לחסוך מהם את הטראומה החוזרת של שלב ההוכחות והעדויות בבית המשפט. השאלה שעומדת על הפרק מאז ומתמיד היא שאלת המינון והבקרה.

על שאלה זו ועוד אחרות ניתנת התייחסות מיוחדת בממצאי מחקר ראשון מסוגו שערכו יחדיו,  פרופ’ אורן גזל אייל, ראש המרכז לחקר פשיעה וחברה באוניברסיטת חיפה, ד”ר קרן וינשל מרגל ועורכת הדין ענבל גלון ממחלקת מחקר ומידע  בבית המשפט העליון.

מחקר קודם שפרסם מרכז המחקר של הכנסת נמצא כי שיעור התיקים שנסגרו בהסדר טיעון בשנים 2007 ועד 2010 עומד על  41%. כותבי המחקר העירו כי הנתונים שנמסרו מפרקליטות המדינה אינם מהימנים בגין בעיות רישומיות ובמחלקת התביעות של משטרת ישראל והנהלת בתי המשפט, אין נתונים על היקף התיקים.

המחקר הנוכחי בוצע לפי מדגם שכלל 1,417 תיקים פליליים מבתי משפט השלום ו-244 תיקים מבתי משפט מחוזיים. המדובר בתיקים שהתנהלו בשנים 2010-2011.

מהנתונים של המחקר עולה בבירור כי נאשמים שהוגש נגדם כתב אישום לבתי המשפט המחוזיים וערכו הסדר טיעון, קבלו עונשי מאסר בפועל קלים יותר בהשוואה לאלו שלא ערכו את אותו הסדר ועל אותם אישומים. ובאחוזים, 88.4% לעומת 77.3%.

עוד מתברר במחקר, כי מי שלא ערך הסדר טיעון נשלח לתקופות מאסר ארוכות יותר לעומת אלו שערכו. על אשמים ללא הסדר נגזרו יותר משמונה שנות מאסר לעומת 3.3 שנות מאסר לאלו שערכו הסדר.

ממצאי המחקר הנוגעים למתרחש בבתי המשפט השלום דומים במהותם לאלו של המחוזיים. 20.4% מהנאשמים שחתמו על הסדר טיעון נשלחו לתקופות קצרות יותר של מאסר בפועל לעומת 33.7% שהחליטו לא לחתום על ההסדר ושילמו מחיר גבוה יותר של מאסר בפועל.

נאשמים שהלכו להסדר ולא היה בו סעיף של הקלה בעונש, נשפטו לתקופות מאסר בפועל  שכמעט זהות לנאשמים שלא ערכו הסדר טיעון. 10 חודשים בפועל לאלו שלא חתמו על הסדר לעומת 8.7 חודשים בממוצע לאלו שחתמו.

בבתי המשפט המחוזיים 86% מהנאשמים מורשעים בעקבות הסדר טיעון. בבתי משפט השלום, מורשעים 93% על פי הודאתם וללא ניהול משפט.

76% מכלל הנאשמים בבתי משפט השלום, חותמים על הסדרי טיעון. רק על 7% מהתיקים מתנהל משפט מלא וההכרעה בדין נתונה בידי השופט.

מדינת ישראל התקרבה מאד לנעשה בארצות הברית, שם 95% מההרשעות מתקבלות באמצעות הסדרי טיעון. לדעת כותבי המחקר, אצלנו נוצר לחץ על השופטים והפרקליטות לערוך הסדרי טיעון בשלבים המוקדמים של ההליך המשפטי.

על רקע זה מוכרת התופעה של הקראות מרוכזות של כתבי אישום. במסגרתן, מאיצים השופטים במרומז ובגלוי על הצדדים להגיע להסדרים.

מערכת המשפט אינה מסוגלת להכיל את כל התיקים המובאים בפניה. המערכת בקריסה. המדינה לא מסוגלת להקצות תקציבים שיש בהם לחולל מהפיכה במערכת המסורבלת שגורמת לעיוותי דין ונגררת בעל כורחה להסדרים במקום ניהול משפט.

החוקרים מצאו עוד במהלך המחקר שבמדינות אחרות בעולם, בהן ההליך המשפטי פשוט, זול וקצר יותר בהשוואה לישראל, יש מעט הסדרי טיעון. כדי לדמות לאחרים, עלינו לשנות את השיטה המשפטית.

החוקרים לא משלים את עצמם שזה אפשרי לביצוע ולכן נאלצים לקבוע שעדיף כבר להעתיק את השיטה האמריקאית במקום לשנות את השיטה המשפטית שיש בה לשרת את הצדק ואת האזרח.

הסדרי הטיעון אינם חשופים לאור השמש וחסינים מביקורת לגופו של כל הסדר. ההסדרים נערכים ונחתמים בחדרי חדרים ללא הנמקות. נאשם שיש באפשרותו לשכור עורך דין פלילי מוביל ונחשב, ישפר את סיכוייו לקבל הסדר נוח לעומת אחר שנשללה ממנו אופציה דומה.

הפרקליטות שואפת להרשעות בטוחות. כאשר יש לה ספק קל, היא מעדיפה לחתום על הסדר טיעון שמבטיח הרשעה, אמנם פחותה ונוחה יותר, אך בכל זאת הרשעה. לזכותה תירשם הרשעה נוספת. מה חשוב יותר מסטטיסטיקה של הצלחות?

לחוקרים ביקורת חריפה על המנגנון של הסדרי הטיעון ותוצריו. להבנתם, השיטה מובילה לשרירות וחוסר אחידות. השיטה יוצרת הבדלים גדולים בין מי שהורשע במשפט לעומת זה שהודה, ערך הסדר ויצא יחסית בזול, למרות שביצע אותו מעשה והועמד לדין בגינו.

מכאן קצרה הדרך לדעת החוקרים למצב שבו נאשם הטוען לחפותו, ומסרב להודות במה שהוא מאמין ויודע שלא ביצע את המיוחס לו ומחליט לנהל משפט שלם, עלול לחטוף עונש כבד לעומת אחר שמחל על כבודו, הודה באשמה, חתם על הסדר וקיבל פחות שנים על אותה עבירה פלילית חמורה.

המסקנה העגומה העולה מממצאי הדוח לעניין זה , שנאשמים הטוענים לחפותם, וחלקם כידוע באמת חפים מפשע, מקבלים עונש חמור יותר, בגלל שבחרו לנהל משפט כהלכתו ולפי הכללים.

מתקבל הרושם הבלתי מופרך שהם נענשים בחומרה כי בחרו להתגרות במערכת המשפט ולהעמיד יכולותיה במבחן הצדק וההגינות ועל ידי כך גרמו לה לבזבז משאבים שחסרונם מורגש בכל פינה ולשכה ולאורך שנים.

נאשמים אחרים שעוקבים אחר התופעה נלחצים להודות ביום הדין שלהם. נוצרים פערים בלתי נסבלים בין מי שמודה לבין מי שלא מודה מתוך אמונה בחפותו. המדינה מעדיפה טקטיקה על מהות. ההרשעה וגזר הדין נסגרים לפי יכולת הנושאים והנותנים משני צדי שולחן הדיונים. סוג העבירה וחומרתה הופכת משנית. המסחר בראיות קובע גורלות ודיני נפשות.

אם ההסדרים נועדו לקצר הליכים מתוך התחשבות בקריסת המערכת, למה צריך לתמוך בגישה זו. יש בה משום מתן פרס מיותר ומגוחך למערכת ציבורית שכשלה במילוי חובתה הציבורית. למה זה אמור לעניין את האזרח התמים וזה שנאשם בגין ביצוע עבירות שלמערכת שהוא מממן אותה אין זמן להתעסק איתו ולהקדיש לו הליך משפטי שלם לפי כללי הפרוצדורה.

הנאשמים נקשרים לחוט ומטולטלים כמו בובה ביד יוצריה ומפעיליה. מעמידים אותם בפני עובדה מוגמרת לקבל את ההסדר המוצע או להסתכן בענישה חמורה יותר, שמתורגמת ליותר שנות מאסר בלי עסקה, ולפחות שנים עם עסקה חתומה.

זה בדיוק גידול פרא, כלשון השופט אדמונד לוי, שלדאבוננו, גדל וצמח בערוגות הממסד המשפטי ומאיים על זכויות יסוד של האזרחים הזכאים לשירות ציבורי מקצועי ולא לשופטים ופרקליטים, שתוך כדי עשיית ההסדרים מחליפים את הגלימה עם אדרת של רוכלים וסוחרים.

יעוץ משפטי: עו”ד נח שלו שלומוביץ’

קיראו בנושאים קרובים:

  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל
  • הון שחור והשפעתו על יוקר המחיה
  • שופטים ללא משוא פנים
הליך פלילי העמדה לדין הרשעה בפלילים מערכת המשפט משפט הוגן סדר דין פלילי עסקאות טיעון שיטת המשפט

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

0 תגובות

  1. אלימות נגד גברים - זכויות גבר הסובל מאלימות מצד אישתו / גרושתו התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון 23 בינואר 2013 בשעה 17:17

    […] הרשיעו את הנאשמת בהריגת בעלה והיא נידונה במסגרת הסדר טיעון לעשר שנות […]

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • חוק דם טבורי תשס”ז 2007 – נוסח החוק בישראל
  • שוהים בלתי חוקיים בארץ – תקנות, אכיפה וגירוש
  • מחאה חברתית והון שחור
  • הוצאה לפועל – מדריך הליכי הוצאה לפועל בישראל
  • החלטת בג”ץ בנוגע לפתיחת כביש 443
  • גלעד שליט – סמל למכאובי העם היהודי ולמאבקו לחירות
  • חופש התנועה – זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי
  • כנס/י לבידוד! זכויות הפרט בימים של קורונה
  • על קשרים ומשוא פנים של שופטים
  • חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – נוסח החוק בישראל
  • יש לך חוב לרשות השידור? הכירו את אגרת הטלוויזיה שלנו!
  • דמי לידה לאבות חד מיניים
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • הצעת חוק בוררות חובה

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • עוולות מסחריות Commercial wrongs
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • כל מה צריך לדעת על לידה בימי קורונה
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • ניתוח הרמת חזה שגרם למנותחת לנזק
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • אפליה אסורה בכניסה למועדון
  • תבעת ברשלנות רפואית והפסדת? תשלם!
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה – פסק דין לדוגמא
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • מאבק המדינה בעישון סיגריות – דו”ח העישון לשנת 2010
  • חוקי יסוד – סקירה משפטית ודמוקרטית
  • צוואה – מהי ומה צריך לדעת עליה?
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • זכויות עובדים בעת פירוק חברה בישראל
  • השתהות בביצוע טיפול רפואי – מקרה רשלנות רפואית לדוגמא
  • גישור והליכי גירושים – יתרונותיו של מגשר בהליך גירושין
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • בית הדין הרבני
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • חלוקת נכסים שעברו בירושה בהליך גירושין
  • שיתוף פוסט פוגעני יכול להוות לשון הרע!
  • מדיניות שימוש באתר אינטרנט
  • ידועים בציבור – זכויותיו המשפטיות של ידוע בציבור בישראל
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • גישור והליכי גירושים – יתרונותיו של מגשר בהליך גירושין
  • שיטת הניקוד בעבירות תעבורה
  • המדריך המלא לרישום פטנט כחוק
  • צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?
  • הגדלת חזה ומתיחת בטן אצל ד”ר קליין
  • בית משפט השלום – סמכויות ותפקידים
  • חייל מילואים – מהן הזכויות המגיעות לך?
  • הסרת הגבלה על רישיון נהיגה – עמדת בית המשפט העליון
  • עוולות מסחריות Commercial wrongs
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • הדרך להצלחה מתחילה בהכנת תוכנית עסקית יעילה!
  • בחינת מעמדו המשפטי של קטין חולה נפש
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • מי זה יניב גבריאל? עורך דין, יועץ מס או מפר זכויות יוצרים סדרתי?
  • הפרת זכות מוסרית
  • חקירת יכולת בהוצאה לפועל
  • טיפים משפטיים חינם – עורכי דין עונים לשאלות שלכם
  • חשיפת פרטים של גולש באתר אינטרנט
  • פסק דין של בית המשפט העליון רע”א 2146/08 בתביעת רשלנות רפואית
  • מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים
  • גם חתימה על הסכם גישור אינה סוף פסוק!
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • נפגעת בגלל רקטות ופגזים שנחתו באיזור מגוריך?
  • PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נגד AKISIONERNO DROUJESTVO ע”א 3975/10
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
  • טביעות אצבעות כראייה במשפט פלילי
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • רישום סימן מסחר והגנה על סימני מסחר ע”פ חוק
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס