מערכת הבית המשפטיאל בתי המשפט מגיעים מקרים רבים העוסקים בפשיטת רגל. מפסיקות בית המשפט במקרים אלו, ניתן ללמוד רבות על נושא פשיטת הרגל בראי החוק. לפניכם פסקי דין נבחרים.
בתי המשפט בארץ מפרשים את פקודת פשיטת הרגל במרוצת השנים, קובעים הלכות חדשות, ומתקנים הלכות עבר. לפניכם מספר נושאים בהם התחבטו בתי המשפט בעבר בנושא פשיטת רגל וההלכות אותן החליטו לפסוק בסופו של יום.
תום לב והגשת בקשה לפשיטת רגל
אחד התנאים העיקרים שבהם אדם חייב לעמוד כאשר הוא מעוניין להכריז על עצמו כפושט רגל, הוא התנאי שהחובות אותן צבר – נוצרו בתום לב(סעיף 18ה(א)(2) לפקודה). ואכן בתי המשפט עסקו רבות בשאלה, מהם חובות שנוצרו בתום לב (להרחבה ראה גם ש. לווין וא. גרוניס פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ’ 169).
בעבר פסק בית המשפט במספר מקרים כי, הכוונה בחובות שנוצרו בתום לב משמעותה חובות שנוצרו תוך מהלך עסקים רגיל וכתוצאה מכישלון עסקי סביר של החייב – לדוגמא ראה פסיקת בית המשפט ברע”א 2282/03.
השאלה הנשאלת היא מתי בית המשפט, יראה בחובות ככישלון עסקי – ויאשר את פשיטת הרגל, ואימתי יראה בהתנהגות החייב חוסר תום לב?
ברם, אין הנחייה מדויקת לכל מצב.
עם זאת בתי המשפט כן קבעו כללים מנחים, לבחינת הסוגיה. לדוגמא אדם שמנסה להסתיר מסמכים או להעלימם, יהיה בחזקת חסר תום לב, ולא יוכל להיבנות ממעשה פשיטת הרגל – פשר (חיפה) 340/04 שמש נ’ הכנ”ר, תק-מח 2006(1), 2841.
עם זאת, גם חייב שלא ימציא מסמכים יוכל להוכיח כי היה תם לב, אך נטל ההוכחה לכך ירבוץ לפתחו (פשר (חיפה) 192/03 כנפי נ’ הכנ”ר, תק-מח, 2005 (1), 3555, 3557).
השופטים גם נתנו דעתם על פעולות ספציפיות שביצע החייב בכדי לקבוע האם הוא תם לב, לדוגמא בפשר (חיפה) 260/00 יעקב אוחנה נ’ הכנ”ר, (לא פורסם), הוכרע כי אדם שפותח חברה חדשה, בהתעלם מהחברה הקיימת שבשליטתו הנמצאת בחובות, עלול למצוא את עצמו כחסר תם לב, בבואו להכריז על עצמו כפושט רגל. עם זאת כמובן שלא כל חוב שנצבר בהיות האדם בחובות – הוא חוב שדינו חוסר תום לב.
הסוגיה סוכמה יפה בבש”א 16687/08 ע”י כבוד השופט אבי זמיר בקובעו:”להלן עיקרי השיקולים שיובאו בחשבון לצורך כך: היכולת הכלכלית של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו להחזרת החובות… מצבו הסוציו אקונומי והבריאותי של החייב. קיומם של נכסים שניתן להיפרע מהם לטובת הנושים. זהות הנושים….וכד'”
העברת נכסים
פשיטת רגל, אינה מאפשרת העברת נכסים מהחייב (הקפאת הליכים) והיא למעשה מהווה מעין צו עיקול על כלל נכסיו שמא יבצע הברחת נכסים ובכך יקטין את קופת פשיטת הרגל.
אך מעבר להקפאת העברת הנכסים מהיום והלאה, מוקנית לנאמן בפשיטת הרגל, סמכות לבטל הענקות ו/או מכר של נכסים שביצע החייב עד כ- 10
שנים לפני מעשה פשיטת הרגל (סעיף 96 לפקודה).
בעניין בע”א 5709/99 זיוה לווין נ’ גד שילר, עמד בית המשפט על טיב הסעיף: “מטרתו של סעיף 96 הינה לבטל בתנאים מסוימים הענקות נכסים שנעשו על ידי חייב ללא תמורה נאותה לפני תחילת פשיטת הרגל”. ראוי לציין כי לאור ההלכה שנפסקה בע”א – 5709/99 אין צורך בכוונה להטעות בכדי לפסול את ההענקה ובית המשפט רשאי לבטלה כל עת אם סבר שאינטרס הנושים גדול מהאינטרס של מקבל הנכס.
עם זאת ישנם מקרים שבהם כן יש להוכיח תרמית מצד החייב, אחד מהמקרים הללו מתרחש בהליך קניית דירת מגורים בזמן החשוד (של עד 10 שנים כאמור לעיל).
הדירה כאמור נרשמת על שמו של בן הזוג שאינו פושט הרגל. בכגון דא, נחלקו הפוסקים בדעותיהם – השופט בך בע”א 475/81 זיקרי יעקב נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ, פ”ד מ(1) 589, 598, מאמץ את הגישה המחמירה, ומבקש מהנושה להציג ראיות חזקות התומכות מעשה מרמה בכדי להגיע לנכס האמור.
לעומת זאת ישנן גישות, שלא דורשות הוכחה מעין פלילית בכדי לבטל את ההענקה, ומבקשות ככל משפט אזרחי, שהתובע יוכיח שגרסתו סבירה יותר מגרסת הנתבע.
עקרון השוויון בין הנושים
הנושא האחרון עליו נעמוד הוא עיקרון השוויון בין הנושים. בקליפת אגוז, העיקרון גורס כי יש לפרוע את החובות בפשיטת רגל באופן שווה בין כל נושי החייב. לכלל זה שני חריגים, חובות מובטחים הנפרעים ראשונים וחובות בדין קדימה הנפרעים לאחר מכן.
ובזוהי הלשון קובע זאת סעיף 76 לפקודה : “תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומים ובלי כל העדפה”.
אך מהו הדין במקום בו נושה קיבל נכס מפושט הרגל, בניגוד לעיקרון השוויון בין הנושים, וכעת הנאמן מעוניין לבטל את ההענקה כלפיו ולחלק את ערך הנכס בין כל הנושים ? בע”א 380/76 גנזל נ’ כונס הנכסים הרשמי נכתב כי בכגון דא יש לבית המשפט שיקול דעת האם לבטל את ההענקה ולהשיב את הנכס לקופת פשיטת הרגל, או שמא לאשר את ההענקה ולתת את הנכס למי שהחייב העביר אותו לו במקור.
הדילמה מתחדדת כאשר האדם שקיבל את הנכס, כבר העביר אותו לאדם אחר כעת, מה הוגן יותר החזרת הנכס לקופת פשיטת הרגל, או השארתו אצל הבעלים הנוכחי?
בע”א 3760/03 נקבע שההכרעה בעניין תתבסס בין היתר על מהירות תגובת הנושים להענקה, ולעל ההסתמכות והנזק שיגרם למקבל הנכס במידה ויאלץ להחזירו.
לקריאה נוספת בנושא פשיטת רגל: עורך דין פשיטת רגל