מערכת הבית המשפטימסמך הסטטוס קוו נשלח על ידי הסוכנות היהודית בראשות בן גוריון, בשנת ,1947 לאגודת ישראל ומטרתו הייתה לשכנע את הגוש הציוני הדתי לקבל את תוכנית החלוקה שהתגבשה באותם ימים על ידי משלחת האו”ם לארץ ישראל.
על אף שהמסמך נשא אופי פוליטי במהותו ולא היה לו שום תוקף משפטי, הוא נחשב לאבן הפינה ונקודת הזינוק לכינון היחסים בין דתיים וחילוניים של המדינה שבדרך, היא מדינת ישראל.
מאז ועד היום, המונח סטטוס קוו חוזר בכל מערכת בחירות ובכל גיבוש קואליציה.
עיקרי המסמך – סטטוס קוו ביחסי דת ומדינה בארצינו הקטנה
מסמך הסטטוס קוו מסדיר מספר נושאים הקשורים לאופייה הדתי של מדינת ישראל:
- יום המנוחה הרשמי יהיה יום שבת
- אוטונומיה מוחלטת לזרם החינוך הדתי תוך קביעת מינימום מקצועות אזרחיים כגון עברית, מדעים והיסטוריה
- שמירת על כשרות בכל המוסדות הממשלתיים לרבות צבא ההגנה לישראל ומשרדי הממשלה.
- אוטונומיה לרבנות הדתית לקבוע בהליכי נישואים וגירושים.
במישור החוקי, עיקרי המסמך שימשו מצע לחקיקה המסדירה את נושאי הדת אל מול המדינה שמהותה חילונית בעיקרה. עד היום, הרבנות, התחבורה הציבורית וזרמי החינוך מושפעים מאותו מסמך.
קיראו בהרחבה על: חוקי יסוד בישראל
הרחבות ונספחים
בעקבות המסמך נחקקו כמה חוקים נוספים אשר התווספו למושג “סטטוס קוו” בכל פעם שהוא נידון. אחד הנושאים העיקריים והשנוים במחלוקת ביותר הוא גיוס בני הישיבות ושרות לאומי לנשים.
הוחלט כי מי שמצהיר על עצמו כי “תורתו אומנתו” משוחרר משירות חובה בצה”ל. לא רק זאת, הוחלט כי ישיבות מסויימות יהיו מסובסדות על ידי הממשלה ותלמידיהן יהיו זכאים לקבלת קצבה חודשית.
עוד הוחלט כי גיוס נשים דתיות לצה”ל יהיה רק במסגרת שירות לאומי. עוד בעיה מהותית שהתפתחה בעקבות המסמך היא ההגדרה המשפטית לגבי “מיהו יהודי”.
קיראו בהרחבה על: חוק השבות
סוגייה זו משפיעה על אזרחי המדינה הרוצים להינשא כחוק אך אינם יכולים בגלל שאינם מוכרים “כיהודים” חוסר הגדרה זו בעייתי במיוחד בעיקר מפני שמדינת ישראל אינה מאפשרת נישואין אזרחיים בתחומה.
פולמוס הסטטוס קוו
חשוב להבין כי מסמך הסטטוס קוו אינו מייצג את עמדת הסוכנות היהודית החילונית שבראשה עמד בן גוריון. המסמך נשלח רק כדי לאפשר לכל הפלגים הציוניים להכיר בתוכנית החלוקה ולסלול את הדרך להצהרת העצמאות.
מאז, ניטש ויכוח ופולמוס נוקב סביב זהותה החילונית והיהודית של מדינת ישראל. לפי הדמוקרטיה החילונית, חוקי הדת מפרים את העיקרון הבסיסי בכל מדינה ליברלית והוא חופש הפולחן.
מצד שני, טוענים המסנגרים, מדינת ישראל היא מדינת היהודים וכזו אסור לה להפנות ערך לערכי הלאום היהודי.
ברם, הסטטוס קוו משמש כאבן נגף בין הסיעות השונות המשתמשות בו להשגת אינטרסים והשגים פוליטיים ואינן מתעסקות במהות המסמך – יחסי הדת והמדינה.
זאת ועוד, לאחר 62 קיומה של מדינת ישראל מסמך הסטטוס קוו נשאר שריר וקיים ומלבד כרסום קל בתכניו הוא עדיין קובע את סדר היום החילוני דתי במדינת ישראל.
קיראו בהרחבה על: בית הדין הרבני