מבקר המדינה – סמכויות ותפקידים

מבקר המדינה הוא מוסד של המדינה ותפקידו לחקור את התנהלות הרשות המבצעת. אין מדובר רק בממשלה אלא גם ברשויות המקומיות ותאגידים אחרים הנשלטים ע”י המדינה. קראו כאן על סמכויותיו ותפקידו.

הסמכויות והחובות של מבקר המדינה קבועות בחוק יסוד: מבקר המדינה. הסדרת תפקידו בחוק היסוד נותנת למוסד ביקורת המדינה מעמד חוקתי לו זוכים גופים מעטים במדינת ישראל והם הממשלה, הכנסת, נשיא המדינה וכדומה.

מהם תפקידיו?

סעיף 2(א) לחוק היסוד קובע את הנושאים הנתונים תחת כנפי הביקורת וזוהי לשונו: “מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה”. לשם ביצוע תפקידיו נתונות לו סמכויות מרחיקות לכת והוא יכול לדוגמא לדרוש כל מסמך, ידיעה או חומר שעלול להיות חיוני לעבודת הביקורת (סעיף 3 לחוק היסוד).

אי תלותו של מבקר המדינה בממשלה

מבקר המדינה הוא גוף בלתי תלוי בממשלה הסיבה לכך כמובן שהכפפתו לממשלה תפגע ביכולת הביקורת שלו על מוסדות המדינה.
אי התלות היא מוחלטת, החל בכך שהמבקר מדווח לרשות המחוקקת (הכנסת) וכלה בכך שהתקציב שלו נקבע ע”י הכנסת (וועדת הכספים).
הכנסת היא גם זו הבוחרת את מבקר המדינה אחת ל-7 שנים ויש לה גם סמכות להדיחו ברוב מיוחס במליאה.

דוחות מבקר המדינה

אחת לחצי שנה, מפרסם מבקר המדינה את מחקריו לציבור ובהם הוא פורש את תוצאות הביקורות אותם ערך על גוף פלוני. עם זאת, ישנן המלצות רבות שנשארו בגדר המלצות, שכן לו אין גוף אכיפה מסודר – מה שמהווה את אחת החולשות הגדולות של המוסד.

מבקרי המדינה לדורותיהם

מוסד מבקר המדינה ידע מספר דמויות בולטות יותר ודמויות בולטות פחות. תור הזהב של המוסד היה עת התמנתה לתפקיד כבוד השופטת בדימוס מרים בן פורת (ששימשה לפני כן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון).בתקופתה של בן פורת התחושה בציבור הייתה כי המלצות המבקרת אינן המלצות בלבד וכי יש להן תוקף מחייב ממש. דמותה החזקה של בן פורת הביאה את המוסד המדינה לשיא כוחו.

לאחר לכתה של בן פורת, מוסד מבקר המדינה החל נחלש גם בעיני המוסדות וגם בעיני הציבור. בשנים האחרונות משמש השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס כמבקר המדינה. כהונתו ידעה סערות רבות שכן הוא הגדיר מחדש את המוסד. הדוחות התקופתיים הפכו להיות דוחות בזמן אמת והמעורבות של מבקר המדינה במרקם הציבורי הלכה והתרחבה.

יש שרואים בשופט לינדנשטראוס כאדם אמיץ החושף שחיתויות והמשמש מופת להתנהלות ראויה וישרה. אך יש כאלו שרואים בו כאקטיביסט יתר על המידה ואף בכירים במגזר הציבורי קראו לו בעבר “רודף תקשורת” וכן האשימו אותו בניסיון ליטול מסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה.

עתידו של המוסד

עתידו של מוסד מבקר המדינה לוט בערפל. עם זאת אין ספק שהוא יושפע מהאופן בו ייושמו המלצותיו של המבקר על הגופים השונים.
אנו עדים בשנים האחרונות לשחיקה מתמדת בחשיבות המיוחסת להמלצות המבקר מחד, אך בהתערבות חזקה יותר של המבקר בחיי היומיום הציבוריים מאידך – מגמה הנובעת מהקרב על דעת הקהל בעתיות מודרניות של תקשורת מהירה.

להרחבה בנושא ביקורת המדינה והביקורת על ביקורת המדינה מומלץ לקרוא את ספרם החדש של פרופסור מרדכי קרמינצר, ומיכל טמיר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה “מבט ביקורתי על ביקורת המדינה”.