מערכת הבית המשפטי“שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק” השאלה הנדונה כאן היא, האם ניתן לשפוט את העם משפט צדק, אם הדין לא צודק כלפי השוטרים עצמם?
לא יהיה ניתן במאמר כה קצר לדון בכל ההיבטים של המונח, שוויון.
הדיון במאמר יהיה רק בשתי שאלות ספציפיות והן: מהי הזכות לשוויון? האם כדי ליישם את המונח שוויון כלפי אוכלוסיה מסוימת, נדרש להתייחס לכולם באותה מידה, ולהחיל עליהם את אותם הכללים?
מהי הזכות לשוויון?
הזכות לשוויון בישראל אינה מוגנת במסגרת חוקי היסוד, למרות חשיבותה המכרעת לקיומו של שלטון דמוקרטי.
הדיון בסוגיית השוויון מנוהל בעיקר באמצעות הפסיקה של בית המשפט העליון.
במסגרת בג”צ מילר נ’ שר הביטחון, ביהמ”ש העליון מגדיר את הזכות לשוויון, כיחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים, ע”פ מידת שונותם.
כלומר לא יתכן ששני בני אדם בעלי נתונים שונים, יקבלו את אותו היחס. כעת לאחר שהבהרנו את המונח שוויון בקצרה, נמשיך את הדיון בעניין השוטרים.
באילו נסיבות שוטרים ועבריינים צריכים להיות שווים בפני החוק?
לכאורה ניתן לומר כי אם שוטרים ופושעים הנדונים ע”פ אותם הדינים ועונש המאסר חל עליהם באותה המידה, הרי שזו ההתגלמות השוויון בישראל.
אולם לאחר הבהרת המונח שוויון, ברור כי משפט זה היה נכון, אילו שוטר היה עובר עבירה פלילית שלא במסגרת ביצוע התפקיד.
לדון שוטר למאסר בגין חריגה מסמכות בעת ביצוע התפקיד, ולצורך ביצוע התפקיד זה חוסר שוויון, משום שנסיבותיו אינן זהות לאדם העובר עבירה במטרה לפגוע בערכי החברה.
כעת לצורך ההמחשה נשאלות השאלות הבאות:
האם ייתכן כי אותם הדינים יחולו על שופטים ועל העבריינים, באותה המידה? התשובה לשאלה זו, היא שלא.
משום שאם אותם הדינים יחולו על שניהם באותה המידה, שופטים ירתעו מלבצע את תפקידם, ופושעים ייצאו נשכרים. (ראה סעיף 34כ לחוק העונשין בהמשך)
ישנם עוד מקרים בסעיף 34 לחוק העונשין, שהמחוקק פוטר מאחריות פלילית, משום שלא ניתן להחיל על כולם את הדין הפלילי באותה המידה.
המחוקק מנסה באמצעות סעיף זה ליישם את המונח השוויון בדין הפלילי. אולם להבהיר כי היישום הוא חלקי בלבד, משום שבסעיף זה, “שכחו אותנו בבית” (הכוונה למשטרה)
האם יתכן כי אותם הדינים יחולו על שוטר במילוי תפקיד המגן על הציבור, ועל פושע המסכן את הציבור, באותה המידה? התשובה היא שבישראל כן.
בישראל אותם הדינים חלים על שוטרים ועל עבריינים באותה המידה.
השאלה האם המחוקק כיוון לכך או שמה מדובר בלקונה משפטית? בתשובה לכך, אני סבור כי המחוקק מכוון לכך.
הרמז לכך טמון בסעיף 34כ לחוק העונשין – הגנה על הרשות השופטת:”נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו”.
המחוקק לא שכח להגן על שופטים על אף שהם יכולים בטעות להכניס אדם למאסר למשך שנים רבות.
מכך ניתן להסיק כי חוסר הגנה על שוטרים, הוא מעשה מכוון של המחוקק.
אולי המחוקק סבור כי כך ניתן להרתיע שוטרים מלהפעיל כוח מופרז כלפי האזרחים.
הם רק לא מודעים לכך שהחוסר שוויון ביישום החוק בין השוטרים לפושעים, גורם להרתעה יתרה של שוטרים, עד כדי שיתוק המשטרה.
חוסר שוויון ביישום החוק בין שוטרים לעבריינים, מביא לתחושת תסכול בקרב שוטרים, כך יוצא שלוחמה בפשיעה מסוכלת וישראל הופכת ל”חממה” לפורעי החוק.
החלת הדין הפלילי על שוטר שהסתבך בעת מילוי תפקידו עקב טעות בשיקול הדעת, נוגד את כל העקרונות שעליהם נשען הדין הפלילי, וזאת משום שהשוטר עשה את מעשים לא מתוך מחשבה פלילית, ומראש לא נכח בזירה מטעמיו האישיים, אלא היה במקום בשליחות המדינה, לצורך הגנה על אזרחיה.
מה האלטרנטיבה?
חשוב להבהיר למחוקק בישראל כי ישנה אלטרנטיבה אחרת שלא פחות מרתיעה, והיא הדין המשמעתי.
ניתן להרתיע שוטרים באמצעות פיטורין, עיכוב בדרגה או הורדה בדרגה, לא פחות מהדין הפלילי.
החלת הדין המשמעתי על שוטר שמסתבך בעת מילוי תפקידו, (ולצורך ביצוע תפקידו) הוא ישום הערך שוויון בישראל.
האם שוויון בפני החוק?
לסיכום, משטרת ישראל מופלת לרעה ביחס לרשות השופטת שקיבלה את הגנת המחוקק, וגם ביחס לעבריינים שהושמו עמם באותה השורה, והחלו עליהם את אותם הדינים.
אם לא יתוקן העיוות, לא יהיה מי שיביא פושעים בפני השופטים, ולא ניתן יהיה לעשות משפט צדק.
המאמר נכתב ע”י גל מוטאי – בוגר B.A במדע המדינה- LL.B במשפטים- LL.M במשפטים, מומחה למשפט פלילי.
מסכים עם הניתוח. יש גם מצבים ששוטרים מפחדים לבצע פעילות ולחרוג מסמכותם בשל חשש לעונש שיקבלו.