נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום

רבים מאזרחי מדינת ישראל מוכרים על ידי משרד הבטחון כ: נכי צה”ל. ההכרה באדם שנפגע במערכות ישראל כנכה צה”ל אינה עניין של מה בכך, ולעיתים העניין כרוך בהשקעת זמן ומשאבים לא מעטים, שכן במקרים רבים המדינה אינה מקלה על אזרחיה, אנשי המילואים והחיילים שנפגעו במהלך שירותם הסדיר. אז מה עושים על מנת לקבל הכרה כנכה צה”ל?

חלק ראשון – מהפציעה ועד הפניה למשרד הביטחון

מעת הפציעה בשירות, וההגעה לבית החולים מועבר הפצוע מיחידתו ומוצב ליחידה הצבאית באותו בית החולים.

שמה הישן של יחידה זו היה  רמ 2 או יק”ר (יחידת קישור רפואית).

היחידה אמורה לקשר בין צרכיו הרפואיים והשיקומיים של הפצוע ולעיתים גם משפחתו ובין בית החולים ורשויות הצבא.

ברובם המכריע של המקרים, חוזר הפצוע לאיתנו במהירות וחזור ליחידתו ולתפקידו.

במקרים אחרים נדרש הליך של התאמה מחודשת של פרופיל צבאי, שעשוי לגרום לצורך להצבה בתפקיד או יחידה אחרים מאלו בהם שירת החייל בעת פציעתו.

במקרים הקשים יעמיד הצבא את הפצוע בפני וועדה רפואית צבאית אשר תיקבע לו פרופיל “פוסל שירות” זמני או קבוע.

על קביעת הפרופיל ניתן לערער 30 יום מקביעתו לוועדה רפואית עליונה, וכמו כן ניתן להגיש בקשה להתנדב לשירות.

במרבית המקרים חייל בשרות חובה שנקבע לו פרופיל פוסל שירות ישוחרר באופן מיידי מצה”ל.

שחרור זה נובע מהסמכות המוקנית בחוק לצבא לשחרר באופן זמני או קבוע חיילים בשירות חובה, ולהחזירם לשירות באם מצבם הרפואי ישתפר.

לעיתים מתלווה להליך זה תחושה רעה של הפצוע ו/או בני משפחתו שלא ציפו כי הצבא יפעיל הליך לשחרור לפני תום שירות החובה.

שחרור מוקדם זה יכול ליצור מצוקה כלכלית, במיוחד אצל חיילים בודדים, שלא תמיד יש לה מענה. פצועים בדרגת פציעה בינונית ומעלה, יוכלו לקבל בתנאים מסוימים סיוע כלכלי ממשרד הביטחון.

באם ממשיך החייל את שירות החובה שלו, כלומר שלא נקבע לו פרופיל פוסל שירות, הוא יוכל להגיש את בקשת ההכרה למשרד הביטחון רק סמוך לשירותו, היות וחוק הנכים מקנה זכויות רק ל”חייל משוחרר”.

אך במידה ונקבע סעיף פוסל שירות, והחייל משוחרר מיידית מהשירות יציעו נציגי הצבא לפצוע להגיש בקשת הכרה למשרד הביטחון על מנת שישמר הרצף הטיפולי עם השחרור מהצבא ועל מנת להניע את תהליך ההכרה בפגיעה התפקודית בעקבות הפציעה.

עם תום תקופת הפרופיל הרפואי ה”זמני” עשוי הפצוע להיות מזומן לוועדה רפואית חוזרת על מנת שיקבע הפרופיל הרפואי שלו מחדש, אם כי לעיתים  מקבל הפצוע תעודת שחרור ופטור ממילואים “מחמת צמצום כוחות המילואים” או סיבה אחרת גם בלא זימון וועדה רפואית.

לעיתים נוצר אצל מקבלי הפרופיל הצבאי פוסל השירות הזמני הרושם כי מדובר בתקופה נמנית, ולעיתים אין רשויות הצבא דורשות המשך שירות החובה למלוא אורכו, מסיבות שונות.

אבל חשוב לדעת כי באופן רשמי התקופה בה מצוי הפצוע בפרופיל זמני פוסל שירות (פרופיל 24)  אינה נחשבת כשירות. היינו שמועד השחרור משירות החובה נדחה, מהמועד ה”ידוע” בתקופת הזמן בה היה הפצוע בפרופיל זמני.

חשוב לדעת כי החוק מאפשר לרשויות הצבא לדרוש מהפצוע להשלים את שירות החובה לאורכו המלא מיד עם שיפור מצבו הרפואי וקביעת פרופיל רפואי המאפשר חזרה לשירות, אם כי כאמור לא תמיד עומדות רשויות הצבא על השלמה זו.

חייל בשירות קבע, ימשיך את שירות הקבע גם לאחר הפציעה ככל שזו מאפשרת המשך שירות ויוכל להגיש בקשת הכרה למשרד הביטחון, ולהיות מוכר על ידו בעודו בשירות.

עבור חייל מילואים קיים הסדר, שלא תמיד מיושם, של המשך שירות המילואים בתנאים הכתובים בהוראות הצבא, וגם הם יוכלו להגיש בקשת הכרה באופן מיידי.

לא פחות חשוב להתייחס לסוגיית תעודת הלוחם. כעקרון, לוחם זכאי לתעודת לוחם רק לאחר שהשלים 20 חודשי שירות כלוחם אלא אם הפציעה אירעה בפעילות קרבית בטרם הושלמה תקופה זו.

ערכה הסמלי של תעודה זו חשוב לעיתים הרבה  יותר מאשר הניתן לעשות עמה.

חלק שני – הפניה לאגף השיקום במשרד הביטחון

לקראת השחרור מהצבא כאשר מדובר בחייל חובה, או מיד כאשר העדיפות הראשונה אינה הטיפול הרפואי המיידי, יש להגיש בקשת הכרה למשרד הביטחון.

זוהי הדרך היחידה להתחיל את תהליך ההכרה היות וחוק הנכים מחייב הגשת בקשה, ומועד הגשת הבקשה הינו המועד ממנו נקבעת הזכאות, למעט במקרה של חייל חובה אשר אם יגיש את בקשת ההכרה עד שנה ממועד שחרורו יחשב יום השחרור כמועד תחילת ההכרה.

חוק הנכים מאפשר הכרה כ”נכה צה”ל” במי שנפצע בעת שירותו ועקב שירותו, וכן שפציעתו לא אירעה עקב “התנהגות רעה וחמורה” מצידו.
התנאי של “עת השירות” מחייב שהפציעה אירעה בעת השירות ולא לפניו.

כלומר פציעה שאירעה לפני הגיוס לא תהיה מוכרת כנכות שנגרמה עקב השירות. יחד עם זאת עם השירות החמיר פציעה קודמת, יכול משרד הביטחון להכיר רק בהחמרה שחלה.

לדוגמא, רישום בתיק קופת חולים על כאבים בברך עוד טרם הגיוס יכול לגרום  לכך שהפגיעה התפקודית בברך לאחר פציעה נוספת בברך זו בעקבות נפילה בשירות לא תוכר במלואה אלא רק בחלקה.

חיילי חובה יוכרו גם על פציעות שיארעו בעת חופשה (בארבעה עשר הימים האשונים של חופשה מאושרת ובתנאים נוספים המצוינים בחוק).

חיילי קבע ומילואים יוכרו רק עם פציעתם הייתה “במקום השירות” או בדרך הקצרה ממנו או אליו (ובתנאים נוספים המופיעים בחוק).

התנאי של “עקב השירות” מחייב קשר סיבתי בין השירות לבין הפציעה.

קשר סיבתי זה יכול להיות פשוט וברור מאליו כמו למשל במקרה של פציעה קרבית ויכול להיות מורכב יותר למשל במקרה של פריצת דיסק, הנתפסת בעיני משרד הביטחון כמחלה ולא כפציעה.

במקרה בו יכול הפצוע לפנות לגורמים נוספים, למשל בתאונת דרכים יצטרך הפצוע “לבחור” באחד ממנגנוני הפיצוי הזמינים לו.

תחילתו של ההליך הוא במילוי טופס “בקשת הכרה”. הטופס כולל פרטים אישיים הנדרשים לאגף השיקום במשרד הביטחון  לשם פתיחת תיק, וכן מקום לפירוט נסיבות הפציעה והקשר בינה  לשירות.

באם נערך “דו”ח פציעה” חשוב לצרפו לבקשת ההכרה, כמו גם את סיכום אשפוז (או שיכום ביניים אם הפצוע טרם שוחרר מבית החולים).

היות ומשרד הביטחון יטפל רק בפגיעות שיצוינו חשוב מאוד לוודא שכל הפגיעות תצוינה (אפילו אם מדובר בכאב בלבד).

במקרה בו התמונה הרפואית אינה מלאה העת הגשת הבקשה, מומלץ לציין בטופס הבקשה להכרת זכות או בדף הנלווה, שעדיין לא התבהרה תמונת הפגיעה המלאה, וייתכן שקיימות פגיעות נוספות שתתבהרנה בהמשך.

כאשר המצב הרפואי מתבהר, כדאי  לדבר על כך עם הרופאים ולפנות לאגף השיקום במשרד הביטחון ולעדכן את בקשת ההכרה באשר לפגיעות הנוספות.

ניתן להגיש את הבקשה דרך הצבא (רמ2 או מערך הנפגעים), לשלחה עצמאית בדואר, למסור אותה ידנית בלשכות אגף השיקום או להגישה באמצעות עורך דין.

אופן הגשת הבקשה חשוב הרבה פחות מאופן מילוי הבקשה, שכן כאמור פגיעות שלא תצוינה בו במפורש לא יפתח באשר אליהם תהליך הכרה, ואי ציון ברור של הקשר הסיבתי לשירות ונסיבות המפציעה המדויקות יכול לגרום לעיכוב הטיפול בבקשה לצורך בירור פרטים אלו.

באגף השיקום קיימים מספר קציני תגמולים שהם עובדי מדינה שעברו הכשרה והסמכה מיוחדת ולהם ניתנה הסמכות על פי חוק הנכים להחליט בבקשות ההכרה המוגשות לאגף השיקום.

לאחר הגשת הבקשה ופתיחת תיק במשרד הביטחון תתקבל החלטה ראשונית של קצין התגמולים בה ייכתב כי הגיע למסקנה שהחבלה  אירעה, או לא אירעה, בזמן ועקב השירות.

מרגע שהתקבלה החלטת קצין התגמולים על ההכרה בחבלה, זכאי הפצוע  הן לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון (כתחליף לטיפול על חשבון הצבא) והן לתגמול טיפול רפואי בשל אי כשירותו הזמנית לעבוד, ככל שיש אי כשירות שכזו.

מקום שהדבר נחוץ  לפי המלצת הרופאים המטפלים יהיה זכאי הפצוע גם להסעות לטיפולים.

יודגש כי ביצוע התשלומים ומתן האישורים להסעות ולטפול התרופתי כרוך באישור הרופא המחוזי של משרד הביטחון. עבור אלה הנמצאים באשפוז מלא, נציג/ת הביטחון בבית החולים הוא/היא איש/אשת הקשר, אשר יטפל בהעברת כל הנדרש לקבלת אישורו של הרופא המחוזי.

אלה אשר מצויים באשפוז יום או בכל מסגרת טיפולית אחרת יתבקשו להעביר את בקשותיהם בצירוף המלצת הרופא המטפל לרופא המחוזי בלשכה אליה הוא משתייך לפי אזור מגוריו. ועל כן צוינה בהודעת ההחלטה גם שמה וכתובתה של הלשכה הרלוונטית של משרד הביטחון.

ניתן לבצע גם לבצע בירורים הטלפונים דרך מוקד אגף השיקום באמצעות טלפון מס’: 03-7776777.

חלק שלישי – ההכרה בנכות צה”ל

לאחר ההחלטה הראשונית, מטופל התיק באגף השיקום על מנת לברר במדויק את הקשר הסיבתי הרפואי לשירות (עבר רפואי), את  מצבו של הפצוע בעת הפציעה (בעת השירות, בדרך לבסיס, בחופשה מאושרת…).

לשם כך, יכול משרד הביטחון לבקש עותקים מהתיקים הרפואיים (תיקי קופת חולים לפני השירות, תיק רפואי צבאי במהלך השירות) ולבקש עדויות ומסמכים נוספים.

באם יידרשו מסמכים נוספים תתקבל הודעה מפורטת מקצין התגמולים,  היענות מהירה לבקשות אלו תזרז מאוד את הטיפול בתיק.  אי הענות, יכולה לגרום לכך שהטיפול יתעכב או ייעצר לחלוטין.

לאחר שקצין התגמולים מברר באופן מלא את הנסיבות העובדתיות הוא יכול להוציא החלטה המודיעה על העברת התיק לבירור רפואי או החלטה הדוחה את בקשת ההכרה היות והחליט שהפציעה לא אירעה “בעת ועקב השירות” או שלדעתו הפציעה אירעה עקב “התנהגות רעה וחמורה” מצידו של הפצוע.

במקרה שכזה תינתן לפצוע זכות לערער על החלטה זו בפני וועדת ערעורים המתכנסת בבית משפט שלום בבאר שבע, ירושלים, ראשון לציון, תל אביב או חיפה.

אם בקשת ההכרה לא נדחתה, מועבר התיק לדיון בקשר הסיבתי הרפואי שבין השירות לבין הנכות, ובעניין זה תתכנה שתי אפשרויות; קבלת חוות דעת מרופא מומחה של משרד הביטחון או העברת הסמכות להמליץ על הקשר הסיבתי לוועדה רפואית שתתכנס לקבוע את שיעור הנכות.

במידה והתיק יועבר לרופא מומחה לשם המלצתו בדבר הקשר הסיבתי, יקבל הפצוע הודעת זימון לבדיקה זו.

יחד עם זאת חשוב לציין כי ההחלטה בדבר הקשר הסיבתי היא של קצין התגמולים והרופא המומחה או הוועדה הרפואית תפקידם הוא רק להמליץ על קיומו של קשר זה.

לאחר קבלת המלצתו של הרופא המומחה, עובר התיק לעיונו של היועץ הרפואי של אגף השיקום.

בנוסף לשיקולים הרפואיים מפעיל קצין התגמולים גם שיקולי מדיניות ושיקולים משפטיים הנגזרים מהוראות החוק והפרשנות שנתנו בתי המשפט להוראות חוק אלו.

בשלב זה יכול קצין התגמולים להוציא החלטה המודיעה כי התיק מועבר לוועדה רפואית לשם קביעת שיעור הנכות, או הדוחה את בקשת ההכרה היות והגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין השירות ובין הפציעה.

גם במקרה שכזה תינתן לפצוע זכות לערער על החלטה זו בפני וועדת ערעורים המתכנסת בבית משפט שלום בבאר שבע, ירושלים, ראשון לציון, תל אביב או חיפה.

ברור מאליו כי ככל שהקשר הסיבתי ברור יותר והפציעה חמורה יותר, למשל בפציעה קרבית קשה, ההליך יכול להתבצע באופן מהיר יותר ,  “המסלול הירוק”, כמוגדר בהוראת אגף השיקום הדנה בתהליך ההכרה.

בנסיבות כאלו יכולה הוועדה הרפואית הראשונה להתכנס עוד סביב מיטת האשפוז של הפצוע בבית החולים.

מאידך, כאשר הקשר הסיבתי ברור פחות וישנה רלוונטיות רבה יותר למצב הרפואי לפני הפציעה, יכול התהליך להימשך זמן רב הרבה יותר, החוק מחייב את קצין התגמולים להשיב לפניה תשעה חודשים לאחר שקיבל את כל החומר שביקש ולאחר ביצוע כל  הבדיקות הרפואיות שידרוש.

חלק רביעי – שיעור נכות צה”ל

במידה וקצין התגמולים מכיר כי הפציעה אירעה בעת השירות, לא נגרמה מהתנהגות רעה וחמורה של הפצוע וכי קיים קשר הסיבתי בין השירות לפציעה יזומן הפצוע להופיע בפני וועדה רפואית אשר תיקבע את שיעור נכותו.

חוק הנכים מאפשר הכרה רק ב”נכות” המוגדרת בחוק כ “איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה”. מכאן עולה כי תיקבע נכות רק על ההגבלה הפיזית ולא על משמעותה.

לדוגמא נכות בשל פציעה בברך תוכר על פי מידת ההגבלה של התנועות או היציבות של ברך זו ולא על פי המשמעות של פגיעה זו באיכות חייו של הפצוע (פגיעה ביכולת תעסוקתית, ספורטיבית וכדומה).

שיעור הנכות יקבע על ידי “וועדה רפואית” המורכבת מרופא אחד לפחות וממזכיר אשר יכתוב את פרוטוקול הדיון על פי מדדים שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), ובאופן חישוב הנכות שנקבע בתקנות אלו.

הוועדה תיקבע הן את שיעור הנכות והן אם מדובר בנכות זמנית, היינו שהמצב הרפואי עוד אינו סופי, או בנכות צמיתה – היינו שלא צפוי שינוי של ממש במצב הרפואי.

לאחר שהוועדה סיכמה את דיוניה, מועבר התיק ליו”ר הוועדות הרפואיות שלו סמכות לאשר את החלטת הוועדה, להחזיר את הדיון לוועדה לצורך תיקון החלטה או לפסול את ההחלטה כליל ולכנס וועדה בהרכב אחר.

לאחר אישור ההחלטה על ידי היו”ר הוועדות יוציא קצין התגמולים החלטה סופית המפרטת מהי הנכות המוכרת, והאם היא הוכרה כנכות שנגמה על ידי השירות או רק שהחומרה על ידו, את שיעור הנכות שנקבע על ידי הוועדה הרפואית ואת מועד תום הנכות, אם הנכות לא נקבעה לצמיתות.

במידה והוועדה קבעה פחות מ10% נכות, לא יהיה הפצוע זכאי לכל טיפול רפואי, תגמול  או סיוע מאגף השיקום, למעט הזכות להגיש בקשת החמרה בעתיד במידה ומצב הנכות יחמיר.

במידה והוועדה תיקבע את הנכות בשיעור שבין 10% ל-19% לצמיתות, יהיה הפצוע זכאי לקבל מענק חד פעמי ששיעורו משתנה בהתאם לשיעור הנכות, אך לא יהיה זכאי לכל טיפול רפואי, תגמול  או סיוע מאגף השיקום, למעט הזכות להגיש בקשת החמרה בעתיד במידה ומצב הנכות יחמיר.

במידה והוועדה תיקבע את הנכות בשיעור שבין 10% ל-19% באופן זמני, יהיה הפצוע זכאי לקבל מקדמה על חשבון המענק חד פעמי לכל התקופה שממועד תחילת הנכות ועד תום הנכות הזמנית, אך לא יהיה זכאי לכל טיפול רפואי, תגמול או סיוע מאגף השיקום, למעט הזכות להגיש בקשת החמרה בעתיד במידה ומצב הנכות יחמיר.

במידה והוועדה תיקבע את הנכות בשיעור שמעל 20% באופן זמני או קבוע יהיה הפצוע זכאי לקבלת תגמול חודשי ממשרד הביטחון, טיפול רפואי בנכויות המוכרות ועזרה בשיקום על פי שיעור נכותו ומשכה.

לפצוע יקבע בלשכה המתאימה עובד שיקום אשר אמור לסייע לפצוע בתחומים עליהם אמון אגף השיקום.

במידה והוועדה קבעה את הנכות כזמנית, יזומן הפצוע לוועדה רפואית חוזרת בתום תקופה זו, הזימון יתבצע האחריות אגף השיקום ובמידה והוועדה תיארך לאחר גמר הנכות הזמנית, יוארכו זכויותיו של הפצוע – הארכה מנהלתית – עד לגמר דיוני הוועדה החוזרת.

על החלטת וועדה רפואית בנושא שיעור הנכות וזמניותה ניתן להגיש ערעור לוועדה עליונה.

על החלטת קצין תגמולים להכיר בנכות כהחמרה ולא כגרימה  ניתן  לערער בפני וועדת ערעורים המתכנסת בבית משפט שלום בבאר שבע, ירושלים, ראשון לציון, תל אביב או חיפה.

וועדה רפואית עליונה בהרכב של שלושה רופאים לפחות תדון בערעור, וסמכותה לשנות או לאשר את החלטת הוועדה הראשונה.

גם החלטת הוועדה העליונה עוברת לאישורו של יו”ר וועדות רפואיות (עליונות) וגם לאו הסמכות לאשר את ההחלטה, להחזירה לוועדה לדיון נוסף או לבטל את ההחלטה ולכנס וועדה בהרכב אחר.

לאחר אישור ההחלטה על ידי יו”ר הוועדות העליונות, קצין התגמולים יודיע לפצוע את החלטת הוועדה העליונה, ותינתו לו הזכות לערער עליה, אך בנקודה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי.

הבהרה ואזהרה: המובא כאן  הוא תיאור כללי ועל כן גם חלקי של המצב המשפטי, ראוי ורצוי לבדוק כל מצב לגופו, השתדלתי  לדייק בכל פרט ופרט, אך ייתכן כי נפלו שגגות וטעויות, ועל כך צערי, והתנצלותי מראש. אנא הרגישו בנוח לפנות אלי בכל שאלה הערה וטרוניה, [email protected]

המאמר נכתב על ידי: עו”ד ארז  יער, סיגל וארז יער – משרד עורכי דין, המתמחה בייצוג נכי צה”ל. רח’ הסלע 18, עתלית 30300. טלפון: 04-9549900 פקס: 04-9541419