מערכת הבית המשפטימה אתם יודעים על זכויות תושבי הדרום במקרה של פגיעות גוף בגלל רקטות שנורות לעברם מאיזור עזה? מי אחראי לתשלומי פיצויים במקרה של נזקי גוף ונזקים נפשיים שנגרמים מהירי שאינו נפסק ופוגע במאות מאזרחי המדינה?
מדינת ישראל חיה על חרבה מאז הקמתה. עשרות אלפים נהרגו ונפצעו במהלך המלחמות עם צבאות ערב. לפצועים ולמשפחות הנופלים דואג משרד הביטחון באמצעות אגף השיקום.
כבר בשנות ה-50 חוקקו החוקים הרלבנטיים המעגנים והמסדירים את אופן הטיפול והתגמול במשפחות השכולות ובפצועי המלחמות.
פעולות טרור כנגד המדינה ואזרחיה, בארץ ובחו”ל החלו במנות קטנות בתחילת שנות ה-50. ההמשך היה במנות גדולות עם תפריט עשיר וקטלני במיוחד.
היו זמנים שהרעה נפתחה מצפון, עברה למרכז, המשיכה לכיוון דרום הארץ ועוטף עזה ונשארה שם עד היום. מטעני צד, ירי תלול מסלול לעבר שיירות אוטובוסים שמסיעים תלמידים היו לשגרת יומם של תושבי רצועת עזה.
הנסיגה הישראלית, הצבאית והאזרחית מהרצועה לא הביאה את השקט המיוחל, בדומה לשקט הזמני והמתוח בצפון. רקטות קסאם החליפו את מטעני הצד והמתאבדים והן משוגרות קבוע לעבר היישובים בעוטף עזה. טווח טילי הגראד גדל עם השנים ומגיע לערים הגדולות, אשקלון, אילת, באר שבע ואשדוד וגורם לנזקים כבדים בנפש וברכוש.
באזור עוטף עזה כ–1610 בתי אב המתגוררים בעיר שדרות ובמושבים ובקיבוצים: מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, תלמי יוסף, רעים, פרי גן, עין הבשור, סעד, עין השלושה, עלומים, נתיב העשרה תקומה אבשלום, אור הנר, ברור חיל, ארז, בארי, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום.
כל אחד מהתושבים בבתי האב חשוף לפגיעה על בסיס יומי. האיום מרחף בקביעות. היכולת של התושב להינצל מפגיעה תלויה בערנותו וביכולתו הפיזית להגיע למקלט תוך דקה וחצי מרגע קבלת התראת צבע אדום.
החיים תחת איום הרקטות לאורך שנים נותן בתושבים סימנים של חרדה ופחד בלתי נשלטים. רבים מהם נזקקים לטיפול תרופתי ונפשי עקב חרדה ובעיות נוספות. הפצועים שנותרו בחיים, גוררים סוגים שונים של נכות ומהווים נטל על המשפחה והקהילה. משפחות שכולות מבכות את אובדן יקירם ומתקשות לעלות שוב על מסלול חיים שגרתי ונורמטיבי. יתומים סובלים מחסך הורי.
מי דואג להם? האם הם מופקרים לגורלם או שיש להם זכויות לקבלת פיצויים וטיפולים בגין הפגיעה בנפש?
חוק התגמולים – רקע היסטורי
כבר בשנת 1970 חוקק חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. החוק נועד בתכליתו להבטיח את התנאים הסוציאליים של נפגעי פעולות איבה ולהשוותם לזכויות והשירותים המוקנים לחיילי צה”ל, נכי צה”ל ולמשפחות השכולות שבטיפול משרד הביטחון.
החוק, כמו כל חוק ישן עבר כמה גלגולים ותיקונים והתאים את הגדרתו וסעיפיו השונים להתפתחויות בשטח. במסגרת התיקונים לחוק עודכנה והורחבה הגדרת פעולות איבה, הוקמה רשות מאשרת כיחידת סמך למשרד הביטחון שבסמכותה לקבוע איזה אירוע יחשב לפעולת איבה, הוגדרו ועובו הזכויות של הנפגעים ואופן המימון על ידי המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
בשנת 2004 מינה שר העבודה והרווחה וועדה לבחינת זכויות נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם וזאת כדי להציע פתרונות לבעיות הייחודיות לאוכלוסייה זו. הוועדה מצאה שיתומים קטינים ובוגרים ובני משפחה המקבלים עליהם את עול גידול היתומים קופחו עד אז ולא נמצא להם פתרון הולם במסגרת התגמולים והזכויות.
בשנת 2006 הורחבה ועודכנה הגדרת פעולת איבה ובגדרה נכנסו גם תושבי עוטף עזה וכל נפגע טרור אחר “כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, אם בהיותו נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או שמעשה האלימות נעשה בידי ארגון טרור”.
בעקבות מסקנות ועדת 2004 התקבלו שני תיקונים בחוק בנושא יתומים ששני הוריהם נספו בפעולות איבה. בחודש נובמבר 2008 התקבל בכנסת התיקון המפרט את זכאותם של היתומים.
בשנת 2009 התקבל תיקון חוק הקובע כי אלמנת איבה שנישאה לא יופסק לה התגמול החודשי כפי שהיה נהוג עד לתיקון. בחודש אוגוסט 2011 התקבל תיקון נוסף המרחיב את הזכאות של יתומים ששני הוריהם נספו בפעולות איבה ובלבד שהתייתמו בטרם הגיעו לגיל 37.
הזכויות והתגמולים לפי החוק
המענה של המדינה לכל נפגע מפעולות איבה גם עקב ירי רקטות ופגזים בישובי עוטף עזה, ניתן על בסיס חוק התגמולים והתיקונים הרבים שבוצעו בו לאורך השנים.
לפי דוחות המוסד לביטוח לאומי, שהוא הזרוע המבצעת לעניין התגמולים לנפגעי פעולות איבה, קיימת רשימת תגמולים המותאמים לסוג הפגיעה, תוצאתה והשלכתה על הנפגע וסביבתו המשפחתית, בכפוף לאישורים של הרשות המאשרת את הפגיעה מפעולת איבה כהגדרתה בחוק וכמובן, אישור של הוועדות הרפואיות הבודקות את מצבו הרפואי של הנפגע וקובעות את דרגת נכותו.
טיפול רפואי – זהו תגמול קצר מועד המוענק לתקופה מוגבלת עד לקביעת שיעורי נכות של הנפגע על ידי ועדה רפואית. מי שנפגע ונמצא בטיפול רפואי המונע ממנו לעבוד הן כעצמאי והן כעובד שכיר, זכאי לתשלום כספי מיוחד וזאת בתנאי שהם לא מקבלים שכר ממקום עבודתם.
עזרה ראשונה תוגש לנפגע על ידי מגן דוד אדום וכל רופא או מוסד רפואי לקרובים לקום אירוע האיבה. כל טיפול ינתן רק על סמך אישור המוסד לביטוח לאומי והתחייבות כספית שלו לשלם למוסד הרפואי עבור הטיפול.
הטיפול הרפואי כולל אשפוז, מתן תרופות, מכשירי עזר ושיקום רפואי ובמידת הצורך טיפול גם טיפול בשיניים שנפגעו באירוע. נפגעים עם דרגת נכות עד 19% יטופלו בקופות החולים לפי חוק בריאות ממלכתי.
תגמול נכות – מי שנקבע לו שיעור נכות מתחת ל 20% זכאי לפיצוי כספי מדי חודש.
הסכום נקבע לפי דרגת הנכות ובהתאמה לזה המשולם לנכי צה”ל לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום. במידה ומתעורר צורך שנבדק ואומת, ניתנים מענקים והטבות בעבור עזרת הזולת בתחזוקת הבית וסיוע בניידות של הנפגע.
מענק חד פעמי – נפגע שנקבעו לו על ידי הוועדה הרפואית נכות צמיתה של 10 עד 19% יקבל מענק חד פעמי. סכום המענק מחושב על ידי מכפלת אחוז הנכות במספר החודשים. מי שנקבעה לו דרגה של 10% המענק יחושב על בסיס 108 חודשים ולדרגת נכות של 19% התקופה היא 215 חודשים.
נכה נצרך – נפגע עם דרגת נכות קבועה בשיעור 50% או יותר שהוכיח יכולת השתכרות בעבר יקבל תגמול מיוחד לשנה אחת בלבד.
נכה שנותר ללא פרנסה – מי שנקבעה לו בגין פגיעתו נכות זמנית או קבועה של 10% ויותר ואין ביכולתו לבצע את העבודה המוצעת לו, יקבל תגמול כספי מיוחד המתאים לפרופיל התעסוקתי שלו ולמשך תקופה מוגבלת.
אם אותו נכה נפטר, בן המשפחה שעליו הורה הנכה בחייו, יקבל את התגמול במשך 3 שנים.
שיקום כלכלי ומקצועי – נכה שאין לו מקצוע והוא זקוק להסבה מקצועית עקב נכותו או פיטורין במקום עבודתו עובר לנכותו, יקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי. אם דרגת נכותו 20% או יותר הוא יקבל מימון לצורך לימודים ואף סיוע בהקמת עסק חדש או תמיכה בעסק קיים. על העסק הנתמך להתאים ליכולתו ומגבלותיו הגופניות של הנתמך.
תגמול במקרה מוות – מי שנספה בפעולות איבה, התגמול שנקבע ישולם לשאריו. לתגמול חודשי קבוע זכאים, אלמן, אלמנה ויתומים. סכום התגמול יחושב כאחוז ממשכורת של עובדי מדינה בתוספת ההטבות הסוציאליות המגולמות.
שיעור התגמול לאלמנים נקבע לפי גילם, האם יש להם ילדים ובאיזה גיל. התשלום עבור הילדים ממשיך כל עוד הילד משרת בצה”ל שירות חובה אפילו אם הוא בגיל 21.
אותן משפחות של נספים זכאיות למענקים והטבות כגון: סיוע קבוע בגין מגבלה רפואית, מימון רכישת רכב, הלוואות ומענקים לדיור, מענק מיוחד ליתום שעומד להינשא, החזר מס על קניית מוצרים חשמליים, הנחות בנסיעה בתחבורה ציבורית, השתתפות בחשבון טלפון, בתי הבראה לצורך מרפא ועוד. הוצאות קבורה ואבל משולמים לאלמנים או ליתומים ששני הוריהם נספו בפעולת איבה.
תמיכה וייעוץ – לפי הנוהל הקיים במוסד לביטוח לאומי במקרה של פגיעה בעקבות ירי רקטות באחד היישובים בעוטף עזה למשל, עובדי השיקום של המוסד יוצרים קשר עם משפחות הנפגעים, מייעצים להם ומדריכים אותם כיצד להתנהל בנבכי הטפסים והזכויות.
אם עובד השיקום מגיע למסקנה מקצועית שאחד מבני המשפחה זקוק בעקבות האירוע לקבלת טיפול פסיכולוגי או נפשי לשיפור תפקודו הוא יפנה אותו לגורם המתאים.
אגף השיקום של המוסד מארגן גם קבוצות תמיכה טיפוליות לאלמנים והורים שכולים, כדי לסייע להם בהתמודדות עם מחיר האובדן.
עיון בהחלטת הממשלה מספר 2664 מיום 02/1/2011 מלמד כי במהלך החודשים ינואר-ספטמבר 2010 טופלו במרכזי החוסן הנפשי, כפי שהם מכונים בהחלטה באזור עוטף עזה כ-1,600 בני אדם, כ-20% מתוכם ילדים ונוער. מבין מטופלים אלו 421 תושבים השתתפו בטיפול נפשי פרטני ולמעלה מ-850 השתתפו בקבוצות טיפוליות.
המדינה עוטפת את עוטף עזה
בהתחשב בסבל המתמשך שפוקד את תושבי עוטף עזה, הבינו ממשלות ישראל לאורך השנים כי לביצוע חוק התגמולים כלשונו נדרשת מעטפת חוקים והחלטות אופרטיביות של הממשלה שתכליתם לתמוך ולממן את ההטבות והזכויות להם זכאים נפגעי פעולות האיבה באזור זה. אחרת, החוק הופך לאות מתה והגורם המבצע אינו מתוקצב בהתאם לתוכניות, התחזיות והתביעות בפועל שמוגשות לביטוח הלאומי.
כדי להמחיש את רצינות כוונותיה ומסירותה לתושבי עוטף עזה הכתירה הממשלה את החלטתה בינואר 2011 כתוכנית “לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה”. כותרת התוכנית מעידה יותר מכל על המצוקה ונקודות התורפה אליהן נקלעו התושבים בגין ירי רקטות בלתי פוסק שגרם לאבדות בנפש ופגיעות קשות ברכוש התושבים.
לאור תמונת המצב שהוגשה לממשלה על ידי הרשויות והמוסדות הרלבנטיים התקבלו ההחלטות הבאות לטובת תושבי עוטף עזה ואלו העיקריות שבהן:
זיכוי במס – הארכת תחולת החוק המזכה את תושב עוטף עזה במס בשיעור 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 227,640 ₪ לשנת 2011.
ארנונה – הנחה בשיעור 30% על ארנונה למגורים ו 24% בארנונה לתעשייה, מסחר, שירותים, משרדים וחקלאות. למימון המענקים יעביר משרד הפנים מענקים מיוחדים לרשויות בעוטף עזה.
הקמת מרכזי חוסן – הוקצו 8 מיליון ₪ למשרד הבריאות למימון הפעלת חמשת המרכזים לשנת 2011.
תעסוקה – מתן עדיפות לקליטת עובדים תושבי עוטף עזה, במסלול מקוצרים במקביל להרחבת אזורי תעשייה הקיימים באזור.
פעילות קהילתית ורווחה – הקצאת תקציבים מיוחדים לפעילות קהילתית.
להבטחת ביצוע ההחלטה על ידי המשרדים נקבע כי משרד שלא יעביר את הסכומים עליהם הוחלט, הממונה על התקציבים במשרד האוצר יבצע את העברה ישירות מתקציב המשרדים לטובת הגורמים בעוטף עזה.
איך ממשים את הזכות לתגמול לפי חוק נפגעי איבה?
הפרקטיקה מלמדת שתושב שנפגע קלות ונכנס להלם וחרדה, מתקשה לפעול לפי הפרוצדורה המחייבת ולכן יוצא נפסד במרבית המקרים. מי שנפגע חייב להתפנות לחדר מיון הקרוב או לכל מוסד רפואי אחר.
אם לא יעשה כן, שמו לא יופיע ברשימת המטופלים על ידי אותו מוסד רפואי ולא יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי בבואו להגיש תביעה, שהרי, המוסד לביטוח לאומי בודק את זהות התובעים לפי הרשימות שמוגשות לו על ידי המוסד הרפואי המטפל.
תביעה לפיצוי בגין טיפול רפואי מוגשת על גבי טופס שנקרא: הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי (טופס בל 580). לתביעה מצרפים המחאה בנקאית מבוטלת, אישור בנק המאמת את נכונות ההמחאה. התביעה תוגש תוך שנה מיום הפגיעה. לא מומלץ למשוך עד קץ התקופה הנקובה.
למוסד לביטוח לאומי לוקח מספר חודשים לבדוק את התביעה. הבדיקה כוללת במקרה הצורך גם חקירות מיוחדות לאימות הנטען בתביעה והתרשמות משיעור הנזק שנגרם לתובע. המוסד לא ממהר לשלם. הוא חושש מתביעות כוזבות וקשירות קשר לקבלת כספים במרמה. החשש מבוסס על אירועים שנחקרו ובגינם הוגשו כתבי אישום.
הזהירות המיוחדת עלולה לגרום לקשיים ולהתמשכות הטיפול בתביעה. חוקרי המוסד יבדקו את עברו של התובע וינסו להוכיח שהנזק הנטען נגרם מאירוע אחר שאינו קשור לפגיעה מפעולות איבה.
כך למשל, אישה הטוענת לדיכאון וחרדה כתוצאה מירי רקטות שמכניס אותה לבהלה ופוגע בתפקודה כאם ורעיה, יבדקו החוקרים האם בתיק הרפואי שלה אין תיעוד קודם בנושא דיווח של אותה אישה על דיכאון לאחר לידה. אם ימצאו מידע שכזה, קרוב לוודאי יקשרו אותו לדיכאון הנוכחי וידחו את התביעה במסגרת חוק התגמולים הרלבנטי.
כאשר מפרטים בטופס התביעה את האירוע חשוב מאד לציין את המועדים המדויקים של הירי, המיקום, היכן היה הנפגע באותה עת. המוסד לביטוח לאומי, לא מתרגש מטיעון כללי ולא ממוקד כמו: “ירי הרקטות גמר לי את הנפש”. כדאי להצביע על אירוע ספציפי ולמקד סביבו את התביעה.
לעיתים משולמת קצבה זמנית למי שנפגע פיזית ומתקשה לתפקד בעבודה או בחיי המשפחה. נפגעי חרדה והלם במרבית המקרים לא זוכים לפיצוי כספי.
לא יאושר תשלום פיצוי אלא אם כן הרשות המאשרת כמפורט בסעיף 12 לחוק תאשר כי הפגיעה נופלת בגדרה של פעולת איבה. החלטת הרשות אמורה להימסר תוך 3 חודשים. בהינתן האישור הטיפול בתביעה עולה על מסלול הטיפול כמפורט בחוק וכמבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במידה והערעור על החלטת הרשות נדחה סופית מומלץ לתובע לפנות למסלול אחר של תביעה ולבסס אותה על אחד מהאופציות הבאות: נכות כללית, תגמול אחר ממשרד האוצר, פיצוי לפי דיני הנזיקין, תאונת עבודה שנגרמה תוך כדי פיגוע טרור אך בדרכו לעבודה.
ברור לחלוטין ששום תגמול כספי לא יפצה על הסבל הפוקד את תושבי עוטף עזה שנפגעו מירי רקטות וטילים. אין מחיר שינחם הורים לילד שנותר נכה לכל החיים מפגיעת רסיס רקטה בחוט השדרה שגרם לשיתוקו. אין לקנא בילדים צעירים שנותרו יתומים מהורים שמצאו את מותם תחת הריסות הבית שחטף פגיעה ישירה של קסאם. צרת רבים היא לעיתים חצי נחמה.
אך היא עדיין צרה צרורה בכל מובן. אם הפיצוי הכספי , ההטבות והתמיכה שהחוק מעמיד לטובת הנפגעים מפעולות איבה מסייע במידה מסוימת לשיקום והבראה נפשית ופיזית, גם זו חצי נחמה. אך לא דיינו בכך.
יעוץ משפטי לכתיבת המאמר: עורך דין עופר סולר המתמחה בייצוג נפגעי גוף, בין השאר במקרים של פגיעות שנגרמו עקב מטחי רקטות באיזור הדרום. אם נפגעת או שמי מבני המשפחה נפגע בעקבות ירי רקטות ומרגמות לעבר איזור מגוריכם, תוכלו לפנות ולשוחח באופן אישי עם עורך דין עופר סולר בטלפון: 03-6081818
קיראו בנושאים קרובים:
נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
זכויות חיילי מילואים
גבולות 67 – רקע היסטורי