נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה

תאונות עבודה באתרי בניה מתרחשות בישראל מידי יום ואחת הסיבות השכיחות לכך הינה הותרת בורות ופירים עמוקים באזור הבניה, כשהם אינם מגודרים ומסומנים. בסקירה המשפטית שלפניכם יובא המקרה של סבאח ספדי, מודד עצמאי אשר נפל לפיר מזגן מגובה ארבעה מטרים ועקב כך נגרמו לו נזקי גוף קשים.

פסק הדין סבאח ספדי נ’ מועצה מקומית אכסאל, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע”מ, הועדה המקומית לתכנון ובניה – מבוא העמקים, ועבדאלהאדי סלימאן אשר נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה, עסק בתביעה שהגיש ספאדי בגין אירוע תאונת עבודה בו נגרמו לו נזקי גוף כאשר עבד כמודד עצמאי.

התביעה הוגשה כנגד בעלת השטח, חברת הביטוח שלה והקבלן שהעסיקה.

לחץ כאן לקריאה בנושא פיצויים בגין נזקי גוף

עובדות המקרה

ספדי, יליד 1967, עבד כמודד עצמאי באתר בנייה שיועד להקמת אולם ספורט בכפר אכסאל.

ביום 06.03.00 נפל לפיר של מזגן אשר לטענתו לא היה מגודר, מגובה של 4 מטר על רצפת האולם.

לאחר האירוע הובהל לבית החולים “העמק” בעפולה ונמצא כי הוא סובל משבר בירך ימין, הוא הורדם ובוצע בו קיבוע באמצעות ברגים.

כעבור ארבעה ימים שוחרר לביתו עם המלצה לטיפול פיזיותרפי ומעקב רופא, כאשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כסובל מאי כושר מוחלט לתקופה בת חצי שנה.

לטענת המועצה, ספדי מונה על ידי הממונה על המחוז כמומחה מטעמו לצורך ביצוע עבודות מדידה.

התובע טען מנגד, כי החל לעבוד באתר כ 3-4 ימים קודם לתאונה אשר במהלכם ביצע מדידה חיצונית.

ביום התאונה הגיע למקום עם אחיו לצורך מדידת גובה חזית חיצונית ותוך כדי ביצוע המדידה, בשעה שהלך לאחור, נפל אל פתח המזגן.

המועצה טענה, כי בהתאם להסכם עם הקבלן – הנתבע 4, מהווה הקבלן הגורם האחראי על גידור השטח ומעבר לכך ביקורו של המודד לא תואם עם המועצה.

עוד נטען, כי האחריות מוטלת על התובע עצמו, אשר פעל כקבלן עצמאי ובהתאם לטיב האתר וטיב עבודתו היה עליו לדעת שהאתר מסוכן וכי עצם העובדה שנפל בעת הליכה לאחור מהווה הוכחה לכך שנהג ברשלנות בהתעלמו מהסיכונים שבאתר.

הקבלן טען, כי אינו אחראי מאחר והאירוע התרחש חודשים רבים לאחר שעזב את האתר, עקב סכסוך בינו לבין המועצה וכי הפסיק עבודתו שם.

עוד הוסיף הקבלן, כי עם סיום עבודתו סגר את הפתחים לרבות הפתח המדובר וכי המועצה אישרה שלאחר מכן סיירו במקום קבלנים אחרים.

לחץ כאן לקריאה נוספת בנושא תאונת עבודה של פועל בניין

פסיקת בית המשפט

הערכאה המשפטית דחתה את התביעה נגד הוועדה המקומית וכן את התביעה נגד הקבלן מאחר ופסקה, כי אחריותו לגידור תמה עם הפסקת עבודתו, כאשר בין אם אטם את הפתחים בעוזבו ובין אם לאו, במסגרת סיורים של קבלנים אחרים באתר נפתחו ונסגרו פתחים אלה לסירוגין.

בית המשפט נדרש לעניין הנפילה מאחר והפיר היה מוקם בחגורת בטון בגובה 30 ס”מ ורוחב הפיר היה 40 ס”מ, כך שהנפילה עצמה משונה אם לא בלתי אפשרית.

עצם העובדה כי הביקור לא תואם גרע מהאפשרות להזהיר את התובע לעניין הפיר, אך עדיין ניתן היה לשים במקום שלטי אזהרה.

בית המשפט פסק, כי התובע התנהג בצורה רשלנית ואשמו התורם להתרחשות התאונה עולה כדי 70%.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע, כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה עומדת על 44%, כאשר המוסד לביטוח לאומי העריך את נכותו בשיעור 56% והוא קיבל לפיכך קצבת נכות מעבודה.

נכותו התפקודית של התובע נקבעה בשיעור של 60%.

שיעור הפיצויים נפסק כדלקמן:

–    הפסד השתכרות לעבר: 492,096 ₪.
–    אובדן השתכרות לעתיד: 1,622,877 ₪.
–    ניידות מוגברת: 250,000 ₪.
–    עזרת צד ג’ לעבר ולעתיד: 200,000 ₪.
–    כאב וסבל: 200,000 ₪.

–    סך כל הפיצויים, בניכוי 70% רשלנות תורמת ותשלומים שכבר נתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי: 207,372 ₪ בצירוף שכר טרחת עו”ד והוצאות משפט.

כן נקבע כי המועצה תישא בהוצאות המשפט של הקבלן.

במידה ונפגעת עקב תאונה מסוג זה יש לפנות אל עורך דין תאונות עבודה לקבלת ייעוץ משפטי.

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר אשר מייצג נפגעי תאונות עבודה ונזקי גוף אחרים.