דיני חוזים – מהו חוזה?

כמעט בכל יום אנו קובעים הסכמים והבנות. חלקם מסוכמים בכתב וחלקם בעל פה. מתי ההסכם מקבל תוקף משפטי ונחשב לחוזה בפני החוק? מתי הוא מחייב את הצדדים?

מתי הסכמה הדדית מוגדרת כחוזה?

כריתת הסכמים בין אנשים או גופים טבועה עוד משחר הציביליזציה. אנו כורתים הסכמים רבים בחיי היום יום: הסכמי שכירות, הסכמי ממון, הסכמי עבודה, נישואין, גירושין ועוד רבים אחרים.

בכל הסכמה יש את הגורם המבצע העברה, של נכס, מוצר או שירות, גורם זה מכונה “המציע” והגורם עבורו מוצע הנכס, מוצר או שירות, גורם זה מכונה “ניצע“.

כדי שהסכמה הדדית בין המציע והניצע תיחשב לחוזה, עליה למלא מספר פרמטרים:

חוקיות– מיותר לציין שהסכמה בין שני צדדים אינה תקפה משפטית כל עוד היא כוללת ביצוע פעולה אחת או יותר הנוגדת את החוק או את הנורמות הציבוריות.

יתרה מכך, כריתת חוזה המחייבת את אחד הצדדים לבצע אקט לא חוקי מהווה עבירה פלילית הן של המציע והן של הניצע. כמו כן, בהגדרתו, חוזה מחייב שההתקשרות בין הצדדים תהיה מרצון ובתום לב של כל הצדדים בחוזה.

מסוימות– ההצעה מכילה מספיק פרטים בשביל להיחשב למדויקת וספציפית. גם “מדויקת וספציפית” נתונה לפרשנויות רבות, הן בחוזים על בסיס מחיר קבוע ובמיוחד בחוזים על בסיס החזר הוצאות שיפורט עליהם בהמשך.

גמירות דעת– רצינותו וכנותו של המציע באשר להצעה. לדוגמא: אדם הפונה לחברו ומציע לו את דירתו אם יעזור לו במטלה שגרתית. במקרה זה, ההנחה הבלתי נמנעת היא שהמציע אמר את הדברים בבדיחות הדעת.

במקרים רבים, גמירות הדעת היא הרבה פחות חד משמעית ותקפותם של לא מעט חוזים נבחנה בשל היבט זה. המקרה המשפטי המפורסם ביותר בו נבחנת גמירות הדעת היא ע”א 290/80 שגם חניונים נגד מ”י.

התיק עוסק ביחידה צבאית אשר החנתה את רכביה בחניון של שגם חניונים במהלך מלחמת יום הכיפורים מבלי לשלם על כך לבעל החניון.

היחידה הצבאית טענה שהלך הרוח של ההסכם איפשר אחסון ללא תשלום בשל מצב החירום בעוד שבאי כח החניון טענו שלא הייתה שום הסכמה לכך (משום שלא היה מסמך המאשש את טענת היחידה הצבאית).

בית המשפט פסק במקרה זה לטובת בעלי החניון.

מכיוון שלא ניתן להתחקות אחרי הלך רוח במסמכים כתובים, חשוב שההיענות להצעה תהיה מנוסחת באופן ברור ונחוש ותבהיר כי הניצע מסכים לכל תנאיה של ההצעה כפי שהוצגה ע”י המציע.

אמצעי נוסף להוכחת קיומה של גמירות דעת היא – נסיבתיות.

פגישה משפחתית שסוכמו בה דברים עתידה לעורר סימני שאלה בסוגיה אם שני הצדדים התכוונו לבסס יחסים משפטיים.

מומלץ, אם כן, לקבוע פגישות בנסיבות “רשמיות” קרי, הפגישה מוסדרת ובנוכחות גורמים רשמיים. גם (ובמיוחד) אם ההסכמה היא בין בני משפחה או חברים.

קיבול – אדם המפרסם את מכוניתו עם ציון מחיר בלוח מודעות, אינו מחוייב חוקית לאיש. בכדי להפוך את הפנייה למחייבת, חייב הניצע להמציא הוכחה שהסכים להצעה ויידע את המציע על כך.

מהלך זה מכונה קיבול. ע”פ סעיף 5  לחוק החוזים, הצעה אינה חוזה כל עוד לא הקיבול לא הכיל את גמירות הדעת (שפורטה בסעיף הקודם).

חוזים על בסיס החזר הוצאות – חוזה המציג הערכת עלויות אינו תקף משפטית?

לכאורה, ניתן יהיה לענות בחיוב על השאלה המוצגת לעיל היות ולא מתקיימת מסוימות. עם זאת, ישנן הוצאות שלא ניתן לקבוע אותן מראש משום שהן תלויות בשורה ארוכה של משתנים שלא ניתן לחזותם במדויק.

במקרים כאלו, יש להגדיר את המסוימות לא במחיר אלא בלוחות הזמנים ובמפרט.

המחיר שייקבע לאחר מעשה, יוכר משפטית אם הניצע ימציא הוכחות שהשקיע משאבים להשגת מחיר מיטבי עבור ההוצאות הנ”ל.

סיכום- חוזה אינו רק תוצר של חוזה

בתיק זנדבק נגד דנציגר (440/75) נטען כי הסכמה בין שני צדדים לגבי פירוק שותפות, מעולם לא הייתה בעלת תוקף משפטי משום שבשום שלב של המו”מ בין שני הצדדים, לא נכרת חוזה מחייב.

בית המשפט העליון (אליו הובא הדיון בבקשת הערעור) פסק כי על אף שלא נחתם חוזה, העובדה שנחתם זיכרון דברים, ההוכחה על חלופת תכתובות שהעידו על קבלת הצעה.

כמו כן, פרק הזמן בו התנהל המו”מ מעידים על הכוונה ליצור יחסים משפטיים ומרכיבים ביחד התחייבות העונה על כל הפרמטרים שצויינו לעיל ההופכים את ההסכמה לחוזה.

פסק דין זה ומקביליו, מעידים על כך שהכרה בהסכמה בין שני צדדים או יותר היא תלוית נסיבות ואינה חוק יבש בלבד.

אי לכך, התיעוד של תכתובות, נסיבות הפגישה, לוחות הזמנים וכד’ חיוניים למקרה של התנערות עתידית של אחד הצדדים מההסכמה.

כמו כן, התיעוד של הסכמות כתובות לבדם, עלול שלא להוות ראייה מספקת.

צריך להכין חוזה מחייב? מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בחוזים.