מערכת הבית המשפטיבית המשפט המחוזי דן במסגרת ערעור שהוגש בפניו, בשאלה האם בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לחרוג מדיני הראיות בדיונים המתקיימים בפניו…
בית המשפט לתביעות קטנות נועד לשם הגשת תביעות על ידי אנשים פרטיים, להבדיל מחברות, וזאת בהיקף כספי מוגבל שמתעדכן מעת לעת, או לשם הגשת תביעה למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו, או לביטול עסקה, אף זאת בתנאי שמדובר בעסקה או מוצר בשווי שאינו עולה על הסכום המוגבל. נכון לחוד שפברואר 2018, הסכום הינו 33,500 ₪.
בית המשפט לתביעות קטנות הינו למעשה בית משפט השלום, אשר יושב גם כבית משפט לתביעות קטנות בהתאם לסעיף 59 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984.
גם על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אולם המדובר בערעור ברשות, כלומר, ערעור המוגש רק לאחר קבלת רשות מבית המשפט המחוזי, וזאת להבדיל מהגשת ערעור בזכות על תביעה רגילה שמוגשת בפני בית משפט השלום.
בנוסף, פסק דין חלוט של בית משפט לתביעות קטנות מחייב ככל פסק דין אחר, ועל כן ניתן לממשו באמצעות לשכות הוצאה לפועל.
מטרת הליכי התביעות קטנות הינה לאפשר דיון מהיר, פשוט, יעיל ונגיש עבור אזרחים, לרבות כאלו שאינם בעלי השכלה משפטית, כך שהם יוכלו לייצג את עצמם במסגרת הליכים אלו. שכן, סעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע כי בעל דין בהליכים אלו ייצג את עצמו, וכי הוא יוכל להיות מיוצג באמצעות עורך דין רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
מטרתו של כלל זה הינה לצמצם את פערי הכח והידע בין התובע הקטן לתאגידים גדולים וכן לפשט ולקצר את ההליך. יחד עם זאת, החוק מתיר ייצוג באמצעות אדם שאינו עורך דין ושאינו עושה זאת תמורת תשלום או כדרך עיסוק, וזאת כגון טוען משפטי, אשר מוסמך לסייע בהתנדבות בבית המשפט לתביעות קטנות.
על מנת שהדיון בבית המשפט לתביעות קטנות יהיה אכן מהיר וקצר יחסית, נקבעו לו כללי התדיינות שהינם פשוטים יחסית ובלתי פורמליים, בהשוואה לכללי ההתדיינות בתביעות רגילות.
כך לדוגמא, תקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל”ז- 1976 קובעת כי פסק הדין בתביעה קטנה יינתן כבר בתום הדיון או תוך 7 ימים לכל המאוחר וכי הוא יהיה מנומק בצורה תמציתית.
בנוסף, סעיף 62 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר, אם כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות. כמו כן, בית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הרגילים, ועליו לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, בכפוף לתקנות התביעות הקטנות.
תקנה 9 לתקנות התביעות הקטנות קובעת כי לבית המשפט בתביעות קטנות יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט שלום בעניינים שבסדר דין או שבנוהג, לרבות תשלום שכר בטלה לעדים, אולם בית המשפט רשאי שלא להשתמש בסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה.
סטיה מדיני הראיות בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות – עמדת בית המשפט
במסגרת הליך רת”ק 37261-12-15 מאיר נ’ גאלא טורס בע”מ אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, התעוררה השאלה האם ניתן לסטות מדיני הראיות במסגרת תביעה המתנהלת בבית המשפט לתביעות קטנות.
ביהמ”ש המחוזי קבע כי למרות שבית המשפט לתביעות קטנות רשאי שלא לפעול על פי סדרי הדין הנוהגים בבית משפט השלום, כאמור בתקנות התביעות הקטנות, הוא אינו רשאי לסטות מדיני הראיות.
יחד עם זאת, מטבע הדברים, קביעה זו כפופה לאמור בסעיף 62 לחוק בתי המשפט, לפיו בית המשפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיות שאינן קבילות, כאמור לעיל.
תיק זה עסק בערעור ברשות שהוגש על פסק דין שניתן בתביעה שהתנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות. התביעה עסקה בדרישה לפיצויים עקב נזקים שנגרמו לנוסע בשל ביטול טיסה חזרה מקובה לארץ שהוא הזמין באמצעות חברת תעופה.
מאחר ולנוסע לא היו אמצעים כספיים, הוא נעצר על ידי שלטונות ההגירה למשך יומיים. בית המשפט התיר לחברת התעופה להיות מיוצגת על ידי עורך דין. הנוסע טען שחברת התעופה היא שביטלה את הטיסה, מבלי ליידע אותו על כך.
חברת התעופה טענה כי הנוסע עצמו הוא שביקש לבטל את הטיסה, אך כהוכחה לכך היא לא העידה אף עד מטעמה, אלא רק הגישה פלט מחשב באמצעות עוה”ד שלה, שמעיד על כך שאחיו של הנוסע התעניין בהקדמת הטיסה, דבר שמוכיח, לטענתה, כי הנוסע עצמו ביקש את הקדמת הטיסה, וביטול הטיסה המקורית שלו.
יחד עם זאת, בית המשפט איפשר לנוסע לחקור את עורך הדין של חברת התעופה אודות פלט המחשב.
בסופו של דבר, בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה, בקובעו כי הוא מעדיף את גרסת חברת התעופה על פני זו של הנוסע. ביהמ”ש נימק זאת, בין היתר, בהסתמך על אותו פלט מחשב, ותוך שהוא קובע שהעובדה שאחיו של הנוסע התקשר וביקש לברר אפשרות של הקדמת הטיסה מוכיחה שהנוסע עצמו ביקש את הקדמת הטיסה, וביטול הטיסה המקורית שלו.
הנוסע הגיש ערעור על פסק הדין בפני ביהמ”ש המחוזי בטענה שחוץ מפלט המחשב, חברת התעופה לא הגישה כל ראיה לכך שהוא זה שביטל את הטיסה וכי לא ניתנה לו כל אפשרות לחקור את נציגי חברת התעופה עצמה אודות פלט המחשב.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, בקובעו כי כלל יסודי בדיני הראיות הוא כי עד מעיד בבית המשפט על עובדות שהוא קלט בחושיו שלו, ואין הוא רשאי למסור בעדותו עובדות שנקלטו בחושיו של אחר והגיעו לידיעתו מפי השמועה.
לפיכך, ואפילו שבית המשפט לתביעות קטנות רשאי שלא לפעול על פי סדרי הדין הנוהגים בבית משפט השלום, כאמור בתקנות התביעות הקטנות, הוא אינו רשאי לסטות מדיני הראיות.
במקרה דנן, לא רק שנמסרו עובדות והוגשו ראיות על ידי מי שלא קלט את העובדות שחושיו, אלא שהעובדות והראיות הנ”ל הוגשו על ידי מי שלא היה אפילו עד, אלא רק עורך דין של צד, וזאת למרות שעורך דין של צד אינו יכול להעיד במשפט בו הוא מייצג את אותו צד שלטובתו הוא מעיד.
למותר לציין כי עורך הדין העיד על דברים שנמסרו לו ממרשתו, חברת התעופה, ועל מסקנות שהוא הסיק מהן על דעת עצמו, ללא כל ראיה לכך.
כלומר, בפני בית המשפט לתביעות קטנות עמדה אך ורק גרסתו העובדתית של הנוסע, לפיה הוא לא ביקש להקדים את מועד הטיסה, כאשר מול גרסתו לא עמדה כל גירסה נגדית מטעם עד של חברת התעופה, ואף לא ראיות נסיבתיות מטעמה, כי אם רק מסקנות שבא כוחה ביקש לקבוע.
בנסיבות אלה, היה על בית המשפט לתביעות קטנות לאמץ את גרסתו העובדתית של הנוסע, ולא היה מקום לקבוע כי הוא לא הרים את הנטל המוטל עליו. גם לא היה מקום לקבוע כי העובדה שאחיו של הנוסע התקשר וביקש לברר אפשרות של הקדמת הטיסה היא הנותנת כי הנוסע ביקש את הקדמת הטיסה.
ככל שחברת התעופה רצתה להוכיח את גרסתה לפיה הנוסע הוא שביקש את שינוי מועד הטיסה, היה עליה להביא לעדות את מי שהנוסע ביצע מולו כביכול את הזמנת השינוי.
בנוסף, לא רק שפלט המחשב של חברת התעופה הוצג בניגוד לכללי הראיות, אלא שהוא אינו תומך בגרסת חברת התעופה, מאחר שרק נרשם שם כי אחיו של הנוסע התעניין באפשרות הקדמת הטיסה, אולם לא נרשם שם בפועל כי הוא גם ביקש לבצע את שינוי הטיסה.
כמו כן, מאחר והקדמת מועד טיסה כרוכה בתשלום כספי, העובדה לפיה חברת התעופה לא הציגה ראיה לביצוע תשלום כזה על ידי הנוסע, תומכת אף היא בגרסת הנוסע ולא בגרסת הנתבעות.
לאור כל האמור לעיל, קיבל ביהמ”ש המחוזי את הערעור וקבע כי חברת התעופה שינתה את מועד הטיסה שלא על דעת הנוסע ולפיכך עליה לפצות את המבקש בגין נזקיו, ופסקה לו סך של 10,000 ₪.
לסיכום: בית משפט לתביעות קטנות איננו רשאי לסטות מדיני הראיות מעבר למה שצויין בחוק במפורש בעניין זה, קרי, האפשרות לקבל ראיות שאינן קבילות, אף זאת מבלי לפגוע מדיני הראיות החסויות וחסינות עדים.
קראו עוד בנושא: ההבדלים בין חוזה בעל פה לחוזה בכתב