מערכת הבית המשפטימשאל עם הוא כלי דמוקרטי מרכזי המשמש במדינות רבות לקבלת הכרעות ברמת המדינה. בישראל משאל עם הוא ביטוי שנשמע רבות מפיהם של פוליטיקאים אך מעולם לא זכה למימוש בפרקטיקה.
משאל עם הוא כלי חוקתי המשמש תחליף לבית המחוקקים, הווה אומר כנסת ישראל, בשאלות הרות גורל הקשורות למדינה.
זהו הכלי הדמוקרטי הייצוגי השני בדמוקרטיות מודרניות, כאשר הראשון הוא כמובן בחירות, אולם רוב המדינות הדמוקרטיות אינן משתמשות במשאל עם מסיבות כאלה או אחרות.
מדינות בודדות כמו שוויץ ואירלנד עדיין משתמשות בכלי זה לעתים, בהכרעות הקשורות לגורל המדינה.
יחד עם זאת, יש להבין כי משאל עם טומן בחובו לא מעט מורכבויות, בייחוד כשהמדובר הוא דמוקרטיה מתגוננת כמו מדינת ישראל.
מעמדו החוקתי של משאל עם
משאל עם אמור להיות מצויין כבר בחוקה או במסגרת חוקי היסוד של הדמוקרטיה.
חשוב להבין כי מעמדו של המשאל הוא חוקי, בחסות בית המשפט, ודורש פרוצדורות פרמלמנטריות רבות. את המשאל עורך גוף נייטרלי ולא פוליטי, גוף הממונה על ידי בית משפט.
במדינת ישראל הוצע לתת לועדת הבחירות המרכזית את הרישוי לערוך משאל עם, הצעה שנדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי ועדת הבחירות המרכזית הינה גוף פוליטי המונע משיקולים אידיאולוגיים.
בעיות נוספות עם משאל עם
הטענה הרווחת כיום ברוב הדמוקרטיות המתגוננות היא כי משאל עם מחליש את בית המחוקקים, את הרשויות, ועלול לגרום לשסעים עמוקים בחברה. מדוע בעצם?
ובכן, משאל עם מורכב בדרך כלל משאלה אחת מרכזית. ניסוח השאלה וניתוח התגובות יכולים להיות בעלי אופי פוליטי ובכך להחמיץ את המטרה העיקרית של משאל העם, הכרעת אזרחי ישראל באופן תמים.
בחברה שסועה כחברה הישראלית, משאל העם רק ידגיש את הקרעים ויחליש את הנציגים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.
על דרך השלילה, משאל עם הוא אי-אמון ביכולת של הנבחרים להגיע להחלטה הראויה.
הגדרת הרשאים להשתתף במשאל עם לא ברורה דיו, ועולות ממנה שאלות פוליטיות חשובות:
במדינת ישראל ישנם מיעוטים אשר לא משרתים בצבא ואינם משתתפים בהחלטות הקשורות בביטחון המדינה, האם הם רשאים להשתתף במשאל עם? מהם הסיכונים וכיצד הדמוקרטיה תתמודד עם פגיעה כל כך קשה בה?
המצדדים במשאל העם
המצדדים במשאל העם טוענים כי זהו כלי חשוב על מנת להבין את ה”דופק” של החברה הדמוקרטית.
בדמוקרטיה המודרנית, בה התרחקו נציגי העם אל מגדל שן מסוכן של פוליטיקה ואינטרסים צרים, משאל עם מחזיר את הכוח לעם בדיוק כפי שדמוקרטיה אמורה להיות מלכתחילה.
אפשרות קיומו של משאל עם גורם לנציגים להבין כי אינם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, בייחוד לא בסוגיות הרות גורל המשפיעות על כלל העם.
משאל עם בישראל
בישראל מעולם לא נערך משאל עם, ברם המושג נפוץ ומוכר לכולם ופוליטקאים ואנשי תקשורת נוהגים להשתמש בו תכופות.
עקב המצב העדין וההחלטות הגורליות שהממשלות נאלצות לקבל, “משאל עם” הוא תרופת פלא שנועדה להרגיע את הציבור.
פינוי סיני, הסכמי אוסלו, יציאה למלחמה או התנתקות – כל הפעולות האלה נעשו ללא משאל עם ובמקרים מסויימים, בניגוד לרוב העם.
עקב כך עולה השאלה, האם המושג משאל עם הפך להיות ריק ממהות ומתוכן?
[…] שינויים ותיקונים בחוקה מתאפשרים בהשגת אישור הרוב המיוחד, הנדרש לשינוי החוקה או באמצעות פנייה אל משאל עם. […]