מקור המילה דמוקרטיה הוא מיוונית: דמוס- עם, קרטוס- כוח, כלומר, כוח העם, שלטון העם. אכן, דמוקרטיה במובנה הסמנטי אך גם הערכי היא שיטת ממשל המעניקה את הכוח לאזרחי המדינה להחליט בענייני המדינה לרבות זכויות האזרח, מהלכים דיפלומטיים וחלוקת הכוח בין הקבוצות האתניות השונות.
דמוקרטיה כזו אינה בנמצא כיום ולמעשה מעולם לא הייתה קיימת במלוא מובן המילה. רוב הדמוקרטיות בעולם מכונות דמוקרטיה יצוגית, כאשר נציגים נבחרים של העם מקבלים כוח לעשות את הפעולות באמצעות בחירות.
יסודות שלטוניים
על אף שלכל דמוקרטיה יש את הניואנסים המיוחדים לה, ניתן לומר שללא כמה פרמטרים משותפים, היא לא תוכל להתקיים או לא תיחשב דמוקרטיה:
- בחירות – היכולת לשנות את הנציגים כל כמה שנים (בדרך כלל, 4 או 5) במידה ואינם עומדים בציפיות או בהבטחות
- הפרדת רשויות – פיזור הכוח בין רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת. פיזור זה גורם לכל נציג לחשוב פעמיים על פעלותיו שכן, יש שתי רשויות נוספות המגבות או מגבילות אותו
- פלורליזם – ריבוי דעות ומחשבות שאינן עולות בקנה מידה אחד, והיכולת להביע אותן ללא חשש
- שלטון החוק – כולם שווים בפני אותם חוקים החל מהאדם הפשוט ביותר ועד לראש הממשלה, הנשיא או המלך
כאמור, לכל דמוקרטיה יש את ערכי היסוד וההגדרות המיוחדות לה. למשל, הממלכה המאוחדת היא מונרכיה דמוקרטית ובה יש מלכה, אם כי תפקידה הוא יצוגי בלבד.
בארצות הברית החוקה היא שקובעת ומגינה על ערכי היסוד ובצרפת נבחר נשיא אחת לשבע שנים.
היבטים פילוסופיים
צורת השלטון הדמוקרטי משתלבת יפה עם תפיסת ההומינזם שהגיעה מאירופה החל מתקופת הרנסנס. ההתנתקות מהכנסייה, המצאת הדפוס והמהפכה הצרפתית בואכה רעיון האזרחות, קיבעו את המחשבה כי האדם הוא קנה המידה לכל הדברים ובכללם, צורת השילטון הרצוייה.
בפן אחר, ריבוי הקבוצות האתניות, המנהגים ושבירת המחשבה כי ישנה “אמת” אחת הובילה ליצירת קרקע פורייה למשטר הדמוקרטי שהרי בהגדרתו הפילוסופית הוא: “הזכות השווה להיות שונה”.
אכן, עד היום, העיקרון של שוויון בין כל הקבוצות באוכלוסייה הוא אבן יסוד בכל ממשל דמוקרטי באשר הוא.
דמוקרטיה מתגוננת
הדמוקרטיה מכילה את זרעי אסונה. השיטה גורסת כי למעשה, כל אחד יכול לתפוס את השלטון בצורה דמוקרטית.
לא צריך ללכת רחוק, היטלר עם מפלגתו הסוציאל נציונאל עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות למהדרין. כמובן ששנים ספורות לאחר מכן הוא מוטט את השיטה והפך את גרמניה לדיקטטורה.
מדינות רבות לרבות ישראל, מסדירות חוקים אשר מגנים על הדמוקרטיה. מהלך זה נקרא דמוקרטיה מתגוננת והוא בעייתי מטבעו כי הוא נוגד את רעיון החופש והפלורליזם.
על ראשי המדינה לעבוד קשה כדי לשכנע את בית המשפט ואזרחים כי אכן יש חשש לנזק מהותי לדמוקרטיה. פעמים רבות מהלכים אלה הם ביטוי לשררה ולכוח ולא דאגה אמיתית לדמוקרטיה.
כך או כך, דמוקרטיה היא אינה צורת ממשל מושלמת אך היא עדיפה על כל צורה אחרת שנוסתה במהלך ההיסטוריה. על כך יעידו עמים משועבדים הצמאים לדמוקרטיה אמיתית.
קיראו על חוקי יסוד במדינת ישראל
[…] הזכות לשוויון בישראל אינה מוגנת במסגרת חוקי היסוד, למרות חשיבותה המכרעת לקיומו של שלטון דמוקרטי. […]
[…] עם טומן בחובו לא מעט מורכבויות, בייחוד כשהמדובר הוא דמוקרטיה מתגוננת כמו מדינת ישראל. מעמדו החוקתי של משאל […]
[…] דמוקרטיה מוגבל כוחה של הממשלה על ידי זכויות האדם המעוגנות […]
[…] הנחקרים, העצורים והנאשמים, שכן מדובר בעיקרון בסיסי בכל מדינה דמוקרטית שאמורה לכבד את זכויות אזרחיה. קיראו עוד על: זכויות […]
[…] במדינה דמוקרטית המתנהלת באופן תקין, שיקול ביקורת שמנחה את השופטים הוא ביקורתה והנחייתה של הערכאה הגבוהה יותר. כאן בישראל כאמור, בנוסף לערכאה הגבוהה יותר ישנו עוד שיקול נוסף והוא הביקורת התקשורתית והציבורית על החלטותיהם של השופטים. […]