נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה

כל מי שביקר לפחות פעם בחייו בבית המשפט מכיר את המאבטחים – משמר בית המשפט. זהו גוף אבטחה ממלכתי הפועל מטעם הנהלת בתי המשפט וכל תפקידו הוא לשמור על הסדר במסדרונות בתי המשפט ברחבי הארץ.

כחלק מתפקידם, לעיתים עליהם להפעיל כוח על מנת לשמור על הסדר הציבורי בהיכלי הצדק וסביבם…

במקרה שלפניינו התובעת הגיעה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך דיון משפטי-פרטי בעניינה.

בעת הדיון עלה חשד שהיא מקליטה את הדיון שמתנהל בדלתיים סגורות ואף מצלמת אותו באמצעות עט עם מצלמה.

לאחר הדיון הוא נעצרה וטענה כי נעשה כנגדה שימוש בכוח מופרז ושלא כדין.

על כן, היא הגישה תביעה נזיקית לבית המשפט לתביעות קטנות, שם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין.

מדובר בהליך ת”ק (ת”א) 3758-06-14 לורי שם טוב נ’ מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט.

עובדות המקרה

הגב’ שם טוב נחשדה כי בעת דיון בדלתיים סגורות בבית משפט לענייני משפחה היא הקליטה את הדיון בניגוד לחוק.

משהתעורר אותו החשד פנתה העוזרת המשפטית של השופט שניהל את הדיון למאבטחים אשר ניגשו לגברת, והבהירו לה כי הדבר אסור.

גב’ שם טוב, התובעת, ביקשה מבית המשפט אישור להקליט את הדיונים אך השופט שניהל את הדיון הבהיר בהחלטה מיוחדת שנתן כי אין להקליט את הדיון ואף בנוסף, הבהיר כי לאחר הדיון יילקחו הטלפונים הניידים של כל מי שהיה בדיון, וייבדקו.

אם יעלה חשד כי הדיון הוקלט יפעלו על פי הנוהל הפנימי של מערכת בתי המשפט כדי להשמיד את ההקלטה.

לאחר אותו הדיון, יצאה הגב’ שם טוב מאולם המשפט והתבקשה ע”י המאבטחים לעצור.

היא לכאורה סירבה, ועל כן היא נאזקה על ידי מאבטחי משמר בית המשפט בטענה כי היא הקליטה את הדיון ועל כן עתה עליה להמתין עד שתבוא ניידת משטרה.

המאבטחים של בית המשפט טענו כי מיד שיצאה ביקשו לבדוק את מכשיר הטלפון והיא סירבה והחלה ללכת במהירות.

לטענתם רק לאחר שסירבה לעיכוב ולבדיקה לא נותרה להם ברירה אלא לעצור אותה, תוך שהם מבהירים לה מהי סיבת העיכוב.

גב’ שם טוב נאזקה והמתינה במשך שעתיים לערך במסדרון בית המשפט עם אזיקים, כאשר עוברים ושבים חלפו לידה, מה שלבטח עשוי לבזותה לפגוע בכבודה.

לאחר מכן, היא נלקחה לחקירה בתחנת המשטרה, היא נחקרה ושוחררה בלא כל חשד לביצוע הקלטה לא חוקית במהלך ההליך המשפטי.

היא הגישה תביעה נזיקית נגד הנהלת בתי המשפט בטענה לביצוע מעצר לא חוקי, ופגיעה בכבודה. בין היתר היא אף טענה כי את אזיקי הידיים שהניחו על ידיה, הידקו המאבטחים ובכך גרמו לה לשטף דם וכאב רב ומיותר.

החלטת בית המשפט

ראשית, התייחס בית המשפט לעובדה שבמהלך הדיון הוצג בפני קטע סרטון מתוך התיעוד של מצלמות האבטחה שבו לא מוצגת אלימות כלשהי – לא מצד גב’ שם טוב ולא מצד המאבטחים.

לטענת נציג הנתבעת שלא נסתרה, מצלמות האבטחה אינן מכסות את מלוא שטח בית המשפט במשך כל הזמן, ואין תיעוד מלא של האירועים.

בקטע הסרטון שהוצג בפני ניתן לראות כי המאבטחים פנו לגב’ שם טוב בדברים ולא התנפלו עליה באופן פתאומי כפי שתיארה בכתב התביעה.

במהלך הדיון הייתה הסכמה בין גב’ שם טוב לנציגת המדינה כי היא הייתה אזוקה למשך שעתיים ועשר דקות.

בית המשפט שוכנע כי איזוקה למשך זמן כה רב, היה לא סביר במיוחד כאשר תחנת המשטרה הייתה קרובה מספר מטרים מאולם בית המשפט.

במובן המשפטי, קבע בית המשפט כי למאבטחים בבית המשפט יש סמכות מכוח הסמכה מיוחדת של השר לביטחון פנים ומכוח החוק הפלילי, לבצע מעצרים בתחום בית המשפט וכל שכן עיכובים.

באשר לנסיבות הללו, קבע בית המשפט כי “עיכובו ומעצרו של אדם פוגעים בזכות היסוד החוקתית שלו לחירות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ככל פגיעה בכבוד ובחירות יש להקפיד כי ישמר התנאי שמדובר בפגיעה שהיא במידה שאינה עולה על הנדרש”.

חוק המעצרים קובע כי יש להביא עצור בלא דיחוי לתחנת המשטרה, מה שלא נעשה בנסיבות הללו.

בית המשפט קבע כי אומנם יש מקרים בהם אפשר לעכב הבאת חשוד העצור לתחנת המשטרה אך לא כך בנסיבות, בהן לא הייתה מניעה להביא את גב’ שם טוב מיידית לתחנה, ולבטח לא להביא לסיטואציה בה היא יושבת כבולה שעתיים ומעלה ללא כל סיבה הגיונית.

כלשונו של בית המשפט: “אין כל צורך להכביר מלים על כך שאופן מעצרה של גב’ שם טוב גם לא עומד בסטנדרט הראוי במה שנוגע לפגיעה מינימאלית בכבוד.

הצדק עם התובעת הטוענת כי הושבתה אזוקה בכניסה לבית המשפט למשך שעתים ועשרים כך שכל הבא בשערי בית המשפט והיוצא מהם רואה אותה במצבה זה היא פגיעה לא נדרשת בכבודה, וגם אם אניח שהייתה הצדקה לאזיקתה הממושכת, הרי שהיה על המאבטחים להחזיקה במעצר במקום פומבי פחות בבית המשפט”.

בית המשפט פסק כי יש לפצות את הגברת שם טוב בסך של 2200 ₪ כפיצויים.

חשיבותו של פסק הדין

מדובר במקרה ייחודי בו בית המשפט לא מתייחס לדיני הנזיקין בפירוש, אלא פוסק פיצוי מכוח פגיעה בכבוד בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הגם שהמדובר בתביעת נזיקין.

בית המשפט לא עסק בניתוח עוולות מכוח דיני הנזיקין, אלא פנה ישירות לחוק היסוד כאמור וכל זאת אף בלי שהגב’ שם טוב נדרשה להוכיח את נזקיה במובן הפיזי.

זהו מקרה חריג ופסיקה חריגה וחדשנית. ככל הנראה תם ולא נשלם. אנו נעקוב.

קיראו בהרחבה: פיצויים על נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצוי?