הליכי גישור הלכה למעשה

אם בני האדם היו מסוגלים ליישב סכסוכים בכוחות עצמם, אפשר היה לוותר על הסעד של מערכות המשפט, הבוררות והגישור. המציאות מוכיחה שאנחנו לא מסוגלים. הסכסוך יכול להישאר תלוי ועומד ללא הכרעה לאורך זמן, עד אשר  תתבצע פנייה לערכאות משפטיות לקבלת הכרעה ופסיקה. אבל מה באשר לאפשרות לפנות להליך גישור?

הרשות השופטת נמצאת בקריסה מתמשכת מעומס תיקים שמובאים בפניה לדיון, בירור וקבלת החלטה. אין ביכולתה לספק מענה ראוי למרבית הבאים בשעריה. מכורח הנסיבות שאינו משתנה לטובה על ציר הזמן, נאלצת המערכת לייצר כלים אלטרנטיביים ומשלימים, שיש בהם ליישב סכסוכים ומחלוקות במתכונת שונה ונגישה יותר. הליך הגישור הוא אחד מהם.

חייו המשותפים של זוג נשוי עם ילדים קטנים עלו על שרטון והובילו להחלטה על גירושין. את מה שנצבר ונולד במהלך החיים המשותפים צריך לפרק מחדש לגורמים ולעגן את חלוקתם בהסדר מוסכם ומחייב.

האופציה להסתדר לבד בתוך הליך טעון בדם רע, הוסרה מסדר יומם. הבחירה בהליך גישור הושפעה מהמלצות של חברים קרובים שסבלו מעינוי דין של בתי המשפט שהחריף את הסכסוך והובילו למבוי סתום.

התייעצות וקבלת המלצות עם בעלי ניסיון קודם, תתרום לבחירה נבונה של מגשר שינהל את ההליך בצורה נאותה ומקצועית לקראת הסדר מוסכם.

בהליך גישור המגשר אינו השחקן הראשי. הצדדים המסוכסכים שביקשו את התערבותו הם השחקנים הראשיים. נאותות ההליך ותקינותו מותנית גם במצבם הנפשי. את המתחים, הכעסים והתסכולים שהצטברו עליהם לפרוק לפני הכניסה להליך הגישור.

הבחירה בהליך, מתוך רצון חופשי ומבלי שנכפה על אחד הצדדים או שניהם, תקדם את ההליך לקראת גיבוש הסכם שיענה על הצרכים והאינטרסים הדדיים לשביעות רצונם.

המגשר עצמו אינו פטור מעמידה בתנאי סף לצורך ניהול הליך תקין ומקצועי. חובה על המגשר להיות ניטראלי ללא הטיה לטובת אחד הצדדים. היכרות מוקדמת על רקע אישי, חברתי ועסקי עם אחד הצדדים תיצור ניגוד עניינים מובהק שעלול להשפיע לרעה על נאותות ההליך. עמדה עקרונית בעד ו/או נגד פירוק מוסד הנישואין עלולה גם היא לפגוע בתקינות ההליך.

במידה וידוע לבני הזוג על הטיה פוטנציאלית שהמגשר נגוע בה, כדאי לשקול החלפתו באחר. אם יבחרו בני הזוג להמשיך עם אותו מגשר מוטה, לכאורה, הצד הלא מרוצה מתוצאותיו הסופיות של הליך הגישור יפנה אצבע מאשימה למגשר וידרוש הליך מחודש בפני אחר. התפתחות שכזו, תדחה את הסכם הממון והסדרי הראייה למועד אחר בלוח השנה.

על המשתתפים בהליך הגישור להתחייב לשמירה על סודיות של תכניו. אסור למגשר להיפגש עם אחד הצדדים בנפרד ללא ידיעתו והסכמתו של השני. על המגשר לכבד בקשה של אחד הצדדים שמסר לו מידע סודי שלא יועבר לצד השני. מגשר הגון לא יקבל החלטות ולא ישיא עצות בתחומים שאינם בתחום התמחותו.

טרם הכניסה האקטיבית להליך, כדאי שבני הזוג יסכימו על מציאת פתרון בכוחות עצמם ומתוך רצונם החופשי ולא לפי החלטה כפויה של המגשר.

מה קורה בהליך הגישור עצמו?

הליך גישור אינו שמור רק לבני זוג שהחליטו להתגרש ולחלק את רכושם. הליך שכזה מתקיים גם בעקבות סכסוך עסקי שדורש את פתרונו, ביחסי עבודה שזקוקים להסדרה והכוונה, במסגרת פעילות קהילתית, ביישוב קונפליקטים בעולם הספורט התחרותי, בתקשורת, בתלונות צרכנים כנגד רשתות שיווק בירושות ועזבונות. הצדדים לכל מחלוקת המעוניינים ביישובה, נפגשים עם המגשר המוסכם במשרדו.

כל צד משמיע את טענותיו ומגדיר את רמת ציפיותיו מעצם קיום ההליך ותוצאותיו ועד כמה יש בתוצאות המצופות לספק את הרצונות והאינטרסים. המגשר יקשיב לכל צד. ירשום את עיקרי הדברים. אפשר להיעזר בשירותי הקלטה. לאחר שיקבל המגשר את תמונת המצב הכללית שהביאה את הצדדים לגישור, הוא ילמד את הפרטים, ינתח אותם לקראת גיבוש הסדר מוסכם בסוף ההליך.

לצורך חידוד ומיקוד סוגיות מהותיות, יכול המגשר להחליט שהוא נפגש עם כל צד בנפרד. במקרה של התנגדות ינסה המגשר לשכנע בנחיצות הפגישה האישית ותרומתה לרמת הציפיות והתוצאות.

במהלך פגישה אישית, האווירה שונה ויותר משוחררת וקיימת אפשרות סבירה שימסרו נתונים וסיפורים שלא הושמעו בפגישה משותפת. אם אכן התקבל מידע חדש ומהותי, המגשר יזמין את הצד השני, ישמיע בפניו את הטיעונים החדשים, יבקש התייחסותו, ירשום אותה, יעמת אותה עם האחרת ויגבש עמדתו לקראת הצגתה בפני שני הצדדים.

לאחר שהצדדים השמיעו את כל הטיעונים והדרישות, ולאחר שהמגשר הציג בפניהם את ההשלכות לכל אחד מהפתרונות המוצעים על ידו, ינסח המגשר טיוטה ראשונית לעיון הצדדים ולהערותיהם.

במידה ויושבו המחלוקות הנוספות שהתעוררו לאחר כתיבת הטיוטה, ישקוד המגשר על כתיבת הסכם רשמי שיוגש לעיון וחתימה של שני הצדדים. בניגוד לבורר או שופט, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך. ההכרעה נותרת תמיד בידי הצדדים עצמם.

זהו הליך גישור בסיסי שפשטותו היחסית נובעת מהסכמה מודעת של בני הזוג, במקרה שלפנינו, להגיע להסדר באמצעות מגשר.

יש מקרים לא מעטים שבית המשפט כופה על הצדדים הליך גישור מוקדם כתנאי להמשך בירור התובענה בהליך אזרחי. הליך זה מכונה, פגישת מהו”ת.

פגישת מידע, היכרות ותיאום,  ובראשי תיבות, פגישת מהו”ת היא למעשה הליך משפטי שנכפה על הצדדים בתביעות כספיות המתבררת בדיון אזרחי בבית משפט. הליך זה נדרש להבנת בית המשפט כדי להוביל את הצדדים לפתרון הסכסוך בדרך של הסכמה או גישור. ההשתתפות בפגישת המהו”ת הראשונה אינה כרוכה בתשלום.

ההוראות בדבר קיום פגישת מהו”ת מתבססות על המלצות ותוכנית מוצעת של הוועדה שבחנה את גישור החובה והגברת השימוש בו בבתי המשפט.

מעיון בדוח עולה כי הוועדה סבורה שלגישור פוטנציאל להגביר את שביעות הרצון של בעלי הדין, מתהליך ישוב הסכסוך, מפתרונו המהותי ובעיקר משילובו בתוך מערכת בתי המשפט, מה שעשוי להגביר מאד את האמון הציבורי במערכת המשפט.

מהעדויות הרבות שהובאו בפניה העריכה הוועדה שתהליך הטמעת הגישור בבתי המשפט יתקל בקשיים בגין היענות נמוכה של הצדדים ורמה מקצועית ירודה של עורכי הדין והמגשרים.

כדי להתמודד עם חסמים אלו, בחנה הוועדה מספר מודלים המופעלים בעולם והחליטה להמליץ על תוכנית ניסיונית המחייבת התייצבותם של בעלי הדין באותה פגישת מהו”ת. בישיבה מסוג זה, יבחנו בעלי הדין עם מגשר את מידת ההתאמה של הגישור ליישוב הסכסוך הנדון.

לעניין חיוב בעלי הדין להופיע לפגישת מהו”ת, מצאה הוועדה כי החיוב עשוי להגדיל את שיעור הפנייה לגישור.

חובת ההתייצבות לשיטתה של הוועדה מעבירה מסר חברתי חשוב לציבור המתדיינים לפיו, עדיף ליישב סכסוך בהידברות והסכמה ללא צורך בהכרעה שיפוטית. עצם המעורבות הפעילה בחסות הגלימה השיפוטית בהפניית בעלי הדין לישיבת מהו”ת, עשויה להקרין על הצדדים תחושה של ביטחון בכדאיותה לקידום הפתרון הרצוי.

הוועדה לא הסתפקה בהעברת מסרים עקרוניים והצהרתיים לעניין פגישת המהו”ת היא הציעה תוכנית פעולה למימושה ואלו עיקריה:

• ישיבת המהו”ת תערך סמוך להגשת כתבי הטענות בתובענה
• הישיבה תנוהל על ידי מגשר שייבחר מתוך מאגר המגשרים שלהם הכישורים המיוחדים הנדרשים וללא תשלום.
• המגשר יסביר לצדדים את עקרונות הליך הגישור ומטרתו. הצדדים יציגו בתמצית את מהות הסכסוך ויבחנו יחד עם המגשר כיצד יוכל הליך זה לקדם את פתרון הסכסוך.
• תוכן הישיבה יישאר חסוי בפני בית המשפט.
• בסוף הישיבה יחליטו הצדדים אם ברצונם לפנות לגישור או לא. אם החליטו שלא, התיק יוחזר לבית המשפט להמשך הדיון.
• התוכנית המוצעת תחול על תביעות כספיות שמעל 50,000 ₪ למעט תובענות בסדר דין מקוצר וכן תובענות הקשורות לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
• התוכנית המוצעת תופעל בהדרגה ובשלבים. בשלב הראשון בבתי משפט השלום, בתל אביב, בראשון לציון (מחוז מרכז) ובירושלים. בהמשך תיבחן האופציה לשלב אותה בבית הדין לעבודה ובבית המשפט המחוזי.

עיקרי התפתחות הליך הגישור

עומס התיקים והדיונים על מערכת בתי המשפט הפך מזה שנות דור לבלתי נסבל, גרם לעינוי דין לרבים ופגע קשות באמון הציבור במערכת השפיטה. המחוקק נרתם לתיקון בחוק בתי המשפט ובשנת 1992 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק ונקבע כי יש לשלב הליכים נוספים ליישוב סכסוכים במסגרת בתי המשפט. התיקון עיגן למעשה את הפשרה השיפוטית, הבוררות והגישור.

החידוש העיקרי בתיקון המדובר נקשר להליך הגישור. בסעיף 79 ג’ לחוק בתי המשפט נקבע כי בית המשפט הדן בעניין אזרחי יעבירו בהסכמת בעלי הדין לגישור.  בעקבות התיקון בחוק הותקנו בשנת 1993 תקנות גישור המסדירות את המעבר להליך גישור לצד כללים אתיים שיחולו על המגשר, רמת הכישורים הנדרשת ממנו וקביעת רשימה של מגשרים שבית המשפט מוסמך לפנות אליהם.

על בסיס תקנות מינוי מגשר מונתה וועדה בשנת 1998 בראשות השופטת שרה גדות שהמליצה בדוח שלה על הכישורים הנדרשים ממגשר המעוניין להיכלל ברשימה. ההמלצות עוגנו בתקנות רשימת מגשרים.

בשנת 1998 הוקם במשרד המשפטים מרכז ארצי לגישור ויישוב סכסוכים ולפיתוח תוכניות גישור בבתי המשפט ובשאר משרדי הממשלה ומוסדותיה.

בעקבות המלצות ועדת השופט רביבי שפורסמו בשנת 1999 הוקמו בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים אל מגשרים מחוץ לכותלי בית המשפט עוד בטרם הובאו לדיון בפני שופט.

בשנת 1999 הוחל בהפעלת תוכנית הדרכה לפתרון תביעות באמצעות גישור, בבתי המשפט לתביעות קטנות. בשנת 2001 הוקמה ועדת היגוי לבדיקת הליכי גישור במערכת בתי הדין לעבודה. המלצותיה הוגשו בסוף אותה שנה והציעו דרכים לשיפור הליכי הגישור בבתי הדין לעבודה.

בתחילת 2003 הוגשו המלצות של ועדה שהקים היועץ המשפטי לממשלה שעסקו בניסוח תוכנית לשילוב הליכי גישור במשרדי ממשלה. הוועדה המליצה בזו הלשון: “לקבוע מדיניות ברורה התומכת בשילובו של הגישור ומנגנונים נוספים ליישוב סכסוכים בהסכמה במוסדות המדינה”.

בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה לא נשארו מאחור. הם השתלבו בהליך הגישור. בחודש יוני 2006 הופץ תזכיר חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה שנועד לסייע לבני זוג מסוכסכים ליישב אותו בהסכמה ובדרכי שלום גם באמצעות פגישות מהו”ת לקידום וזירוז הטיפול בתביעות המתנהלות במקביל בבתי המשפט.

האם מערכת המשפט הולכת ומופרטת בהדרגה לטובת מערכת הגישור, ימים יגידו. המציאות הנוכחית מוכיחה בעליל עד כמה הליך הגישור חדר עמוק לכל השכבות בחברה המעדיפה להתרחק מהביורוקרטיה המשפטית לטובת הסדרים מוסכמים ומהירים יחסית, באמצעות הליך גישור.

הפריחה הגדולה בפתיחת מרכזי גישור, קורסים והשתלמויות למגשרים, הסבות מקצועיות ואתרי אינטרנט של מגשרים מעידים יותר מכל על המגמה המסתמנת, שהופכת לחלק בלתי נפרד מאורחות חיינו האישיים והקולקטיביים.

גם הוועדה שעסקה בשילוב מוגבר של הליך הגישור בבתי משפט מסכימה, שלגישור מאפיינים שעשויים לשרת אינטרסים פרטיים וציבוריים כאחד. הצדדים בהליך יוצרים את הפתרון שמתאים להם בסיוע המגשר.

זאת ועוד. הסכם שמושג מתוך שיתוף פעולה אמיתי ובהסכמה, מתקבל לטעמה של הוועדה, הרבה יותר טוב מאשר פסק דין שניתן על ידי בית המשפט.

מגשרים מומלצים:

עורך דין ליאור כספי, מומחה לגישור מטעם בית המשפט ובעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בפתרון סכסוכים בהליכי גישור. ליחצו כאן לקרוא על ניסיונו בתחום או חייגו 072-390-2345 לשיחה אישית עם עו”ד ליאור כספי.

קיראו עוד בנושא: הסדרי טיעון במשפט הפלילי – למי יש אינטרס?