רישום פטנטים על שיטות עסקיות

רישום פטנט הינו זכות משפטית טריטוריאלית הניתנת על ידי מדינה לבעל המצאה, אשר מאפשרת לו למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה שלו שלא כדין, וזאת למשך תקופה קצובה, אשר בדרך כלל נמשכת כ-20 שנה.

יחד עם זאת, לא על כל המצאה ניתן לרשום פטנט, וגם אם ניתן לרשום עליה פטנט במדינה כלשהי, אין פירוש הדבר שניתן יהיה לרשום עליה פטנט גם במדינה אחרת.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם ניתן לרשום פטנט גם על שיטות עסקיות, Method of doing business, כגון שיטות לניהול קמפיין פרסום באינטרנט, שיטות לקידום מכירות ועוד.

הלכה למעשה, נראה כי התשובה על כך איננה אחידה ברחבי העולם, אלא משתנה ממדינה למדינה.

כך לדוגמא, על מנת שניתן יהיה לרשום פטנט בישראל על המצאה כלשהי, עליה לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ”ז-1967, אשר קובע כך: 

“אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית“.

לאור הגדרה זו, ניתן לכאורה לסבור כי לא ניתן לרשום פטנט בישראל על שיטות עסקיות, מאחר ולשיטות אלו אין לכאורה מאפיינים טכנולוגיים.

ואכן, בשנת 2006 קבע רשם הפטנטים כי לא ניתן לרשום בארץ פטנט על שיטה לעשיית עסקים, מאחר ששיטה עסקית איננה שייכת לתחום הטכנולוגי, כנדרש בחוק, אלא לעולם השיווקי-מסחרי בלבד.

החלטה זו ניתנה לגבי  בקשת פטנט מס’ 1317733 של אלי תמיר, אשר ביקש לרשום פטנט על שיטה לקידום שירותים ומוצרים המתבססת על מכירת קופונים.

יחד עם זאת, הרשם לא הוציא מכלל אפשרות רישום פטנט על ‘המצאה היברידית’, כלומר, אמצאה שמהווה יישום של שיטה עסקית, שכשלעצמה אינה מוגנת בפטנט, בתוך מערכת טכנולוגית שכשלעצמה כשירה לרישום פטנט.

כלומר, המדובר במוצר הכולל בתוכו היבט עסקי והיבט טכנולוגי, שהינו העיקרי מביניהם, היוצרים קומבינציה מוגנת.

בשנת 2012 נדחתה בקשה לרישום פטנט מס’ 168734 של אנה וראובן על שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה, בנימוק ששיטה זו אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי כאמור בסעיף 3 לחוק.

באותה שנה ניתנה החלטה שדחתה גם את בקשת פטנט מס’ 171773 של טייכר בדבר רישום שיטה לניהול משחקי חברה.

יחד עם זאת,  ההחלטה פירטה מספר קריטריונים המסייעים לשאלה האם האמצאה הנה בתחום טכנולוגי:

• יש לבחון את האמצאה בכללותה, מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיבים אחת.   
• יש לזהות את תרומת האמצאה.
• יש לבחון האם האמצאה מביאה לתרומה שיש לה ביטוי מוחשי בתחום טכנולוגי, קרי, ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה, או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך המבוקש לרישום, וזאת כפי שנקבע בהליך ע”ש 23/94 United Technologies נ’ רשם הפטנטים.

עוד בנושא: זכויות יוצרים באפליקציה

גם במדינות האיחוד האירופי, לפחות נכון לנובמבר 2016, לא ניתן לרשום פטנט על שיטות עסקיות, למעט לגבי המצאה טכנית המיועדת לפתור בעיה טכנית הנוגעת לבעיה עסקית.

לעומת זאת, שונה המצב בארה”ב. חוק הפטנטים האמריקאני קובע כי ניתן לרשום פטנט על “כל תהליך חדיש ושימושי, מכונה, ייצור או הרכב של חומר“.

בהתאם לכך קבעה הפסיקה בארה”ב כי לא ניתן לרשום פטנט, בין היתר, על רעיונות מופשטים ואבסטרקטיים.

בשנת 1999 קיבל רשם הפטנטים האמריקאי את בקשתה של חברת אמזון לרשום פטנט על שיטה להזמנת רכישות ברשת האינטרנט, באופן לפיו המשתמשים יכולים להזמין מוצרים באתר האינטרנט של החברה, בכפוף להכנסת פרטים אישיים ומספר כרטיס החיוב.

בהתאם לכך, הגישה החברה תביעה כנגד חברת Barns and noble בטענה שהיא העתיקה את שיטת הגבייה המוגנת.

בית המשפט המחוזי בארה”ב קיבל את תביעת החברה, אולם כעבור שנתיים מאוחר יותר נהפכה החלטה זו ע”י ביהמ”ש הפדראלי לערעורים, אשר מטיל ספק רב בתוקפו של הפטנט שרשמה אמזון.

אולם, למרות הפיכת החלטה זו, ככלל, גישת בתי המשפט בארה”ב הינה ליברלית יחסית לגבי האפשרות לרישום פטנט על שיטות עסקיות.

במסגרת תיק State Street Bank קבע ביהמ”ש הפדראלי לערעורים כי שיטות העסקיות אינן מהוות חריג ביחס לשיטות האחרות, ולכן ניתן לרשום פטנט גם על שיטה עסקית, במידה והינה מניבה תוצאה שימושית, קונקרטית ומוחשית.

במסגרת תיק Kappos Vs. Bilski, קבע בשנת 2010 ביהמ”ש העליון בארה”ב, אשר יושב כערכאת ערעור על ביהמ”ש הפדרלי לערעורים, כי מבחן הטרנספורמציה או המכונה, אשר קובע כי על התהליך להיות כרוך בשימוש במכונה או במכשיר או שעליו להביא לשינוי של חפץ כלשהו למצב או דבר אחר, כדי שיהיה כשיר לרישום פטנט,  איננו המבחן הבלעדי לבדיקת כשירות לרישום כפטנט.

עוד נקבע כי חוק הפטנטים האמריקאי אינו מוציא מכלל אפשרות כי שיטות עסקיות יכולות להירשם כפטנט.

יחד עם זאת, פסק הדין הדגיש שאין פירוש הדבר שיש להעניק הגנת פטנט רחבה על שיטות עסקיות, כך שהאתגר לקבלת פטנט על שיטות עסקיות הינו עדיין גדול ומחייב מידה רבה של תחכום.

לפיכך, ככל הנראה, לא ניתן לרשום פטנט על שיטות עסקיות שאינן מיושמות במערכת מחשב, מאחר שמדובר ברעיונות אבסטרקטיים גרידא.

אגב, גם סין הכריזה בסוף אוקטובר 2016 כי בכוונתה לבחון אפשרות לרישום פטנטים על שיטות עסקיות.

הרקע לכך נעוץ, כפי הנראה, בין היתר בעובדה לפיה שוק המסחר האלקטרוני נחשב לשוק אדיר במדינה, כאשר כרבע מכל הרכישות בתוך השוק הסיני נעשות באופן מקוון.

יחד עם זאת, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות שקיימות כיום, ניתן להניח כי גם בקרב המדינות שעדיין אינן מאפשרות לרשום פטנטים על שיטות עסקיות, טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.

עוד בנושא: איך מחשבים את הזמן להארכת פטנט על תרופה?