שיטת הניקוד בעבירות תעבורה

מהי שיטת הניקוד בעבירות תעבורה? כמה “עולה” לנו כל עבירת תנועה? האם רישום הנקודות נמחק או מלווה אותנו כל החיים? התשובות לשאלות אלו ואחרות במאמר שלפניכם.

מדוע צריך את שיטת ניקוד לעבירות תעבורה?

ההתמודדות עם עבירות תעבורה הנה שונה וייחודית מהתמודדות עם עבירות פליליות אחרות. מחד, “הנהג הממוצע” עובר עבירה אחת כל שנתיים (בממוצע, משטרת ישראל רושמת מיליון וחצי דו”חות לכ- 3 מיליון נהגים שונים) – לכן, מבחינה זו לא סביר להנהיג ענישה מחמירה מידי בעבור כל עבירה.

מאידך, ישנם נהגים לא מעטים המבצעים עבירות תנועה באופן שיטתי, מה שהופך אותם ל”עברייני תנועה סדרתיים” המאיימים על הסדר הציבורי.

בדיוק עבור נהגים אלה מונהגת בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, שיטת ניקוד לעבירות תעבורה. השיטה היא למעשה דרך נוספת של המדינה להתמודד עם העבירות, והיא מונהגת על ידי משרד התחבורה ולא על ידי משטרת ישראל.

אין המדובר בשיטת ענישה, אלא בשיטת מעקב, הרתעה ותיקון דרכיהם של הנהגים.

כיצד עובדת שיטת הניקוד?

במסגרת תקנות התעבורה – התשכ”א-1961 (חלק ז’, סעיפים 544-551), מוגדרת לכל עבירת תנועה (למעט עבירות החנייה השונות, שאינן נושאות רישום נקודות) כמות הנקודות שהיא נושאת, בטווח שבין 2 ל-10 נקודות ובקפיצות של מספרים זוגיים.

לשם הדגמה: נסיעה ללא הפעלת אורות כנדרש שווה 2 נקודות, אי ציות לתמרור “אין כניסה” שווה 6 נקודות ואילו עקיפה בקו הפרדה רצוף שווה 10 נקודות.

הנקודות נרשמות לחובת הנהג עם ההרשעה בבית המשפט או תשלום הקנס, ולצורך הספירה הן נחשבות מיום ביצוע העבירה ולא מיום ההרשעה או תשלום הקנס. גם אם הנהג לא שילם את הדו”ח או לא הופיע לבית המשפט, בתום 90 יום מיום העבירה ירשמו לחובתו הנקודות.

הנקודות נצברות למשך תקופה של שנתיים מיום העבירה (ולא מיום ההרשעה או תשלום הקנס, כאמור), כאשר בסיום תקופה זו הן נמחקות. במידה וברגע נתון הגיע נהג למאזן של 12 נקודות לחובתו, הוא ייקרא לבצע קורס נהיגה מונעת בן 12 שיעורים שבסיומו מבחן, כל זאת מכיסו הפרטי של הנהג.

רק כשיעבור בהצלחה מבחן זה, תתאפס ספירת הנקודות (ההרשעה כמובן תישאר ברישום ההרשעות). במידה והנהג לא התייצב לקורס בתוך שנה מיום קבלת הודעת הזימון, מוסמכת רשות הרישוי לפסול את רשיון הנהיגה שלו, עד אשר יבצע את הקורס ויעבור את המבחן בהצלחה.

בעבר היה ניתן למחוק נקודות באמצעות התייצבות מרצון בקורס לנהיגה מונעת, אך תקנה זו בוטלה.

נוסף על כך, שיטת הניקוד נותנת מענה בהתמודדות עם עבריינים חמורים עוד יותר. כאשר נהג מגיע למאזן של 22 נקודות, תוארך תקופת הצבירה שלו ל-4 שנים.

החל מאותו רגע, צבירה של 2 נקודות נוספות או יותר (מאזן של 24 נקודות ומעלה), תחייב את הנהג לעבור קורס נהיגה ייעודי (ארוך ומקיף יותר מהקורס הבסיסי).

אם המשיך הנהג והגיע למאזן של 36 נקודות, רשיונו ייפסל אוטומטית למשך 3 חודשים שבסיומם יידרש לעבור בהצלחה מבחן נהיגה עיוני (“תיאוריה”) כדי לקבל את רשיונו חזרה, ולאפס את צבירת הנקודות שלו.

אם הגיע בשנית למאזן של 36 נקודות, תתבצע שלילת רישיון אוטומטית למשך 9 חודשים שבסיומם יידרש לעבור מחדש את כל המסלול הרגיל להוצאת רשיון נהיגה.

לסיכום, שיטת הניקוד היא שיטה מקובלת למעקב ולתיקון דרכיהם של עברייני תנועה והיא פועלת כערוץ נוסף לאכיפה הרגילה של משטרת ישראל.

הדרך הטובה ביותר להימנע מצבירת נקודות היא לנהוג נכון ובטוח, לציית לכללים. במידה ומבצעים עבירת תנועה – יש לשאת במחיר, להפנים את הלקח ולנקוט במשנה זהירות כדי להימנע מהעבירה הבאה.

זקוק לסיוע של עורך דין לדיני תעבורה?

לחץ כאן: עורכי דין תעבורה