שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין אזרחי » חופשת לידה לגברים – מה אומר החוק בישראל?

חופשת לידה לגברים – מה אומר החוק בישראל?

מערכת הבית המשפטי 22 ביולי 2009 17:30 אין תגובות

חופשת לידה לגברים בישראל לעומת שבדיה – במסגרת מאמר זה, ננסה לנתח את הרציונל העומד בבסיס חופשת הלידה (לנשים וגברים) ואת הרקע לקיומה. לאחר מכן נציג את ההבדלים בין החופשה הניתנת לנשים לבין זו המיועדת לגברים תוך ניתוח הדין הישראלי ודין שבדיה. לבסוף נבחן הבדלים אלו בעיניים כלכליות ונשאל האם הוגן להשוות בין המינים בזכותם לחופשת לידה מהעבודה.

חופשת לידה – רקע היסטורי ורציונל

ב-1919 קם ארגון העבודה הבינלאומי ועמו יצאה בת קול הקוראת לאימוץ נורמות של כבוד האדם והחלתם על העובדים.

לא עוד העבודה כמצרך, והעובד כחפץ, אלא העובד כאישיות אנושית בעלת יצירתיות ושאיפות.

מתוך כך החלו להתפתח תפיסות הקוראות לריבון להתערב ביחסי העבודה הפרטיים בשוק ביצירת מנגנוני הגנה לאותם עובדים ועובדות לצורך הבטחת קיומם האנושי ופיתוחם האישי.

על כן, ולאור התפיסות הללו אך טבעי לאפשר לעובדת שכרעה ללדת חופשת לידה לשם הבריאות שלה לפני הלידה, והחלמתה אחריה.

בד ובד עם התפתחויות אלו נוסף שיקול נוסף המכריע לטובת הענקת חופשת הלידה.

שיקול זה נולד עקב עליית קרנה של הזכות להורות, הקמת משפחה וחינוכה כחלק מהזכויות החברתיות העומדות ביסוד השיטות הדמוקרטיות.

ואכן ההכרה בזכות זו גררה עמה פעילות אקטיבית הן במישור הבינלאומי  והן במישור המדינתי להגשמת הזכות להורות במובנה הרחב.

חופשת הלידה אם כך מושתת על שני רציונאליים הקשורים קשר הדוק לכבוד האדם, הראשון הוא מנוחת העובדת לקראת הלידה ואחריה הרלוונטי רק לאם, והשני הוא חינוכו של העולל בתחילת דרכו ודאגה לכל מחסוריו לשם יצירת קשר משפחתי חזק בינו לבין שני הוריו.

עם זאת בעבודה זו נראה כי העולם עדיין שרוי בתפיסות מסוימות הקוראות לגברים לצאת לעבודה ולנשים להישאר בביתן עם ילדיהן ולא רק מתוך הרציונל של בריאות, תפיסות אלו אינם רק מנת חלקם של הדיוטות, אלא הן מעוגנות בחוקים ופסיקות הן בארץ והן בעולם.

על אף זאת נדגיש כי שינוי המתבטא בחוק נראה באופק כתוצאה מתפיסות פמיניסטיות, כלכליות וחברתיות חדשות עליהן נעמוד בעבודה זו.

הדין הישראלי והתייחסותו לעניין חופשות לידה

הדין בישראל הכיר בחופשת הלידה ומכך גם ברציונל העומד מאחוריה קרי החלמת העובדת וגידול הילדים.

הדין, מאפשר לעובדת חופשת לידה בת 14 שבועות שמתוכם שבעה שבועות מנוצלים כרצון העובדת בין אם לפני או אחרי הלידה ו- 6 שבועות מהווים חופשה כפויה על העובדת לאחר הלידה לצורך החלמתה.

השכר שמתקבל בעת חופשת הלידה נקרא דמי לידה, והוא משתלם בידי הביטוח הלאומי לעובדת, על פי שכרה לפני היציאה לחופשה.

בעבר, הייתה חופשת הלידה נחלתן של נשים בלבד, אך התפתחויות עולמיות אשר מתוארות במבוא בקליפת אגוז, הביאו לשינוי בעמדת המחוקק, שינוי זה הביא להתערבות בשוק העבודה במתן זכות לגברים לנצל גם הם חופשת לידה בתשלום.

מכך הוכרע, כי זוגות יקבעו בינם לבין עצמם את חלוקת ימי החופשה מעבר ל-6 השבועות הכפויים כאמור על העובדת, אך לאישה תהא זכות קדימה לגבי ימים אלו.

דהיינו בכדי שהגבר יוכל לנצלם עליו לקבל הסכמה בכתב לויתור על ימי החופשה מבת זוגתו.

חיקוק זה, שבמבט ראשון, מטרתו להביא לקידום מעמד האישה, והשוואת הזכות הגברית לזכות הנשית, יתכן שמביא לתוצאות ההפוכות אליהן כיוון ומקבע תפיסות חברתיות הרואות באישה אחראית לגידול הילדים ובגבר אחראי לפרנסתם.

דברים אלו מתבטאים הן במספר הגברים אשר ממששים זכותם לחופשת לידה כ- 157 מתוך 77.000 לידות והן בדרך אשר בה תופסות הרשויות את ההסדר הנדון.

כך לדוגמא פסק בית המשפט באחת הפרשות: “לאור תכליתה של חופשת הלידה ומתוך ראיית טובת הילד, מסורה זכות ראשונים לחופשת הלידה לאישה העובדת ואילו הסבתה של חופשת הלידה לבן-הזוג הינה ברירת המחדל שסויגה בסייגים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב”]”.

חוסר הצלחתו של תיקון זה לחוק אינו נעלם מעיניו של בית המחוקקים, ובמהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות של חברי כנסת לתקן את החוק.

באחת ההצעות נכתב כי גברים יהיו זכאים חופשת לידה של שלושה שבועות בתשלום במנותק מחופשתן של הנשים וכך נכתב בדברי ההסבר “הצעת חוק זו מבקשת לשנות את המציאות הקיימת ואת המוסכמות החברתיות – למען זכויות הילד, למען זכויות ההורים, ולמען קידום ערכים של משפחה בריאה ושוויונית יותר בחברה הישראלית”.

חופשות לידה לגברים על פי הדין השבדי

בכל העולם, ניתן לראות מערכת נורמות של חופשת לידה לגברים הדומה מאוד לזו שנהוגה בישראל.

זה היה גם מבנה החוק בשבדיה עד הצגת הרפורמה הנוגעת לחיי המשפחה 1974, שחלק נכבד ממנה יועד לעניין חופשת הלידה.

הרפורמה אמנם האריכה את חופשת הלידה וקבעה כי ההורים יוכלו לפצל את החופשה בינם, אך כפי שהוצג גם בישראל ובדומה לה נתוני ניצולת החופשה בידי גברים היו נמוכים ביותר.

הרפורמה השנייה בחופשת הלידה – שריון זמן לטובת הגברים

ב-1995 הוצג רעיון מהפכני, שמהותו שינוי השיטה, והענקת חודש אחד מתוך חופשת הלידה הכוללת – בת ה-12 חודשים (זמן משמעותי באופן ניכר מאשר בישראל) לאבות.

בשנת 2003 לאחר ניתוח הרפורמה באופן אקדמאי(נדון בכך להלן) הכריע המחוקק על הארכת חופשת הלידה בחודש נוסף דהיינו 13 חודשיים.

כמו כן ניתנה לגברים זכות לחופשת לידה בת 10 ימים עם היוולד התינוק שמנותקת היא מחופשת האם הכפויה בעת הלידה.

הדין בשבדיה אם כך קובע כי משק בית זכאי ל-13 חודשי חופשה, מתוכם שני חודשים בלעדיים לאב, ושני חודשיים בלעדיים לאם.

מעבר לכך קובע החוק השבדי כי החופשה תהא בתשלום של 80 אחוז מערך המשכורת המשתלמת בתנאי שאותו עובד הוא בעל ותק של לפחות 8 חודשיים, ואם אינו, הוא יקבל פיצוי מהביטוח הלאומי בגובה שכר המינימום (20 דולר של אמריקה ליום).

מטרות הרפורמה השבדית

ההנחות שעמדו מאחורי הרפורמה (כפי שמתוארות בדברי ההסבר) – היו כי יש להעניק לגברים זכות נפרדת לחופשת לידה מאשר זו המוענקת לנשים, שכן הדבר יביא בטווח הקרוב לעלייה באחוזי ניצול החופשה הגברית, ובטווח הארוך לשינוי התנהגותי שמהותו הגברת הצדק האופקי, השוויון בין המינים והקשר בין הילד לבין אביו.

לאחר הצגת הרפורמה בוצעו בשבדיה ומחוצה לה מחקרים רבים שמהותם ניתוח הרפורמה, שכן שבדיה היוותה מדינה פורצת דרך ביחסה לחופשת הלידה לגברים.

המחקר הראשון – חודש משוריין לגברים

מחקר מקיף של פרופסור ג’ון אקברג מאוניברסיטת שטוקהולם, בחן ב-2005 את השפעת הרפורמה בהתייחס לחודש שניתן לאבות ב-1995 (להלן החודש הראשון).

במחקר נבחנו נתונים של אלפי גברים ונשים בשבדיה, לפני ואחרי הרפורמה ובהתייחס למטרות הרפורמה (לעיל).

תוצאות המחקר הראו כי במהלך 10 שנים  מאז חוקקה הרפורמה, השתנו פני חופשת הלידה בשבדיה ללא היכר, וכי אחוז ניצולת החופשה בידי גברים עלה באופן משמעותי ובכך מימש את מטרת הרפורמה לטווח הקצר.

כך נמצא כי אחוז האבות שלא לקחו חופשה לידה כלל, ירד מ-54 אחוז ל- 18 אחוז בלבד ובהתאמה אלו שניצלו חודש אחד עלה מ-9 אחוז ל-47 אחוזים.

סה”כ נמצא שמספר הימים שנלקחו בידי אבות בממוצע עלה ב-15 ימים, ומספר הימים שנלקחו בידי אמהות ירד ב-20 אחוזים.

נתונים אלו מעידים באופן חד משמעי על השגת מטרתה של הרפורמה לטווח קצר, אך האם הם מעידים על השגת מטרת הרפורמה לטווח ארוך?

נראה שבנושא זה, טרם ניתן לקבוע מסקנות חד משמעויות, הדבר נובע מכך שבמחקר הנדון, נראה כי על אף העלייה בחופשות הלידה שנלקחו בידי גברים, לא נצפה שינוי בכמות הימים שנלקחו בידי גברים לטפל בילדיהם החולים, והכלל שאמהות יוצאות לחופשת מחלה של בניהם נשאר בעינו.

הדבר מעיד לדידו של פרופסור אקברג, על כך שחודש אחד אינו מספיק כדי לשנות התנהגויות שגורות, וכי יש להאריך את הרפורמה (כפי שבוצע בפועל).

כמו כן קובע, פרופסור אקברג, כי לדידו, יש להעניק את חופשת הלידה לאבות בגיל צעיר בלבד, ולא לאפשר להם לקחת אותה עד שהילד בן 8, בכך הוא טוען, תגברנה ההשפעות החברתיות של הרפורמה והשינוי בשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה.

המחקר השני – חודשיים משוריינים לאבות

המחוקק השבדי כאמור לעיל הוסיף חודש נוסף לניצול בידי אבות. חודש זה נחקר אף הוא הפעם בידי פרופסור ריקרד אריקסון מאוניברסיטת שטוקהולם.

ממצאיו של פרופסור אריקסון היו דומים להפליא לממצאיו של פרופסור אקברג, אכן, קבע אריקסון גדלו ימי ניצול חופשת הלידה בידי גברים ופחתו ימי ניצול החופשה בידי נשים, אך עדיין אין בכך בכדי להעיד על שוויון בעבודת הבית, והשתתפות ערה יותר מצד הגברים בעבודות הנחשבות באופן מסורתי של נשים.

אריקסון קובע כי ניתן לראות את זאת בכך שהגברים לוקחים את חופשת הלידה שלהם – כאשר הילד כבר מבוגר, ועל כן דווקא שהילד בשלבי ההתפתחות הראשונים שלו, ויש עבודות בית רבות, הגברים אינם מנצלים את חופשתם וממשיכים לעבוד.

כיצד חופשות לידה משפיעות על הכלכלה?

ראשית, נאמר כי ניתוח כלכלי של סוגיה כגון דא, מצריכה יריעה רחבה יותר, עם זאת בקליפת האגוז ננסה להאיר על מספר היבטים כלכליים תוך הבאת דברי מלומדים.

בכדי לבחון את הסוגיה ננסה להשוות באופן כלכלי, בין שני סוגי כללים, הראשון הכלל הישראלי, חופשת לידה קצרה, שמכוונת כלפי האם ולהחלמתה.

והכלל השני (כנהוג בשבדיה) חופשת לידה ארוכה למדי, שמוענקת גם לגבר, שהדגש העיקרי שלה הוא הזכות למשפחה והקשר בין האב לבן.

ניתוח כלכלי של המשפט – חופשת לידה ארוכה לגברים

שאלה מקדמית שעלינו לשאול היא האם חופשת לידה כפויה וארוכה לגברים אכן מקדמת את שוויון ההזדמנויות בעבודה? שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, אך נראה כי לאור המחקרים שצוינו לעיל ניתן לומר שהיא מקדמת במידת מה את השוויון בין המינים ועל כן כך ננתחה.

כעת נותר לנו להתחבט בשאלה העתיקה, האם הזכות דנא, היא כלכלית במובן זה שהיא מגדילה את העוגה המצרפית? וכך ניסח זאת אריסטו בשעתו “ואיזו הם הסיבות שמדינות מתנהגות כדבעי, או שלא כדבעי..שמתוך עיון…נוכל להבחין…בצורת המשטר הטובה ביותר”.

בעבר הייתה סברה כי לשוויון יש עלויות – שפוגעות בצמיחה הכלכלית, אך כיום כעולה ממחקרים אמפרים לעיתים אי השוויון עלול לפגוע בצמיחה, צמיחה ושוויון אפוא מקיימים בינם מערכת יחסים מורכבת הנדרשת באיזון.

ראשית ננסה לנתח את העלויות שבהשוואת הדין הישראלי, לדין השבדי – ולצורך כך נבחן שתי קושיות עיקריות: האחת, האם הארכת חופשת הלידה כלכלית והשנייה, האם מתן נתח מיוחד לגברים הוא כלכלי – כאשר בסוף הניתוח ננסה לקשור בין זו לזו.

ככל שמדובר בהארכת החופשה הרי מובן, שהארכת החופשה תביא בטווח הקצר להוצאות ממשלתיות מוגברות.

הדבר יפה הן לדמי הלידה הארוכים אשר ישתלמו מהביטוח הלאומי, או לאלו שישתלמו מידי המעסיקים (מס הכנסה יפחת) – עלויות אלו יהיו גבוהות ביותר לאור העובדה כי בישראל 120.000 לידות מדי שנה.

עם זאת, האינטרס הכלכלי, המנוגד הוא עליית שוויון ההזדמנויות בעבודה, וחינוך טוב יותר של הצעירים, סוגיות אלו קשה לכמת באופן כלכלי, אך ברור כי שיפור רמת האוכלוסייה מביאה עמה צמיחה כלכלית והגברת גביית המיסים.

הסוגיה השנייה שעומדת תחת המשקפת הכלכלית, היא מתן נתח מיוחד לגברים מהחופשה לניצול האבות בלבד.

במקרה זה, אין ספק שהדבר מביא לשינוי תמונת ניצול החופשה הן בידי גברים והן בידי נשים ומקדם את השוויון בין המינים.

באופן כלכלי, ובהסתמך על מחקרו של דוקטור אקברג נראה שימי ניצול הגברים, עלו בפחות מאשר ירדו ימי ניצול החופשה בידי נשים כך שסה”כ ימי החופשה הצטמצמו, ובכך למעשה רווח למשק.

כמו כן, שינוי זה נתמך בידי דעות ליברליות שהוזכרו לעיל בדבר כלכליות השוויון.

מעבר לכך כפי שכבר צוין, רמת החינוך עשויה להשתפר ולעובדה זו השפעה בפני עצמה על הערך הכלכלי של השינוי.

מאמר זה ניסה לבחון האם ניתן להשתמש בחופשת הלידה להגברת שוויון מגדרי, ולשינוי נורמות נוהגות בחברה.

לצורך כך נבחן הדין המצוי בישראל, לעומת הדין המצוי במדינת הרווחה שבדיה. לאחר ניתוחם של הדינים נבחנו מחקרים שבחנו את השפעת השינויים הסטטוטוריים שבוצעו בשבדיה  על החברה.

לאחר אלו נבחנו משתנים כלכליים אשר עלולים להשפיע על התאמת המצב בישראל או קירובו לזה הנוהג בשבדיה, כלומר הארכת חופשת הלידה, ושריון חלקה לאבות.

ממצאים חד משמעיים בנושאים אלו קשה להביא, עם זאת, לאור המחקרים שבוצעו בשבדיה וניתוח הדין הזר, נראה ששריון חלק של חופשת לידה לגברים הינו מהלך רצוי, ואף נבון מבחינה כלכלית.

לגבי הארכת חופשת הלידה, קשה לקבוע בפסקנות לגבי כדאיותה הכלכלית עם זאת יש צורך בהארכת מה של חופשת הלידה בישראל, שהיא מהקצרות בעולם ובהצטרפות למגמה העולמית הרווחת במתן זכויות עבודה מוגברות כחלק ממדיניות רווחה בה המחבר מאמין בכל מאודו.

אפליה ביטוח לאומי דיני עבודה דמי לידה זכויות עובדים חופשה כפויה חופשת לידה חופשת לידה לגברים חופשת לידה לנשים חוק עבודת נשים חוקים שוויון הזדמנויות

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

0 תגובות

  1. שוויון בין גבר לאשה - ישראל 2010 - מאמר דעה התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון 15 בדצמבר 2010 בשעה 0:31

    […] קיראו אודות חופשת לידה לגברים | דמוקרטיה בישראל […]

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • מי ימנה את השופטים?
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • מידע כללי על בית דין לעבודה – ארצי ואיזורי
  • תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת קווי מהדרין
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • ערעור – אודות הליך הערעור וזכותנו להגשתו
  • תקנות ביטול עסקה – מהפכה צרכנית, האומנם?
  • סקירה משפטית: חוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965
  • החלטת בג”ץ בנוגע לפתיחת כביש 443
  • ערכאות שיפוטיות בישראל
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • המועד הקובע לחישוב היטל השבחה בגין הקלות בניה
  • נהיגה במהירות מופרזת – מידע על אכיפה וענישה
  • רגע לפני פירוק: טיפול זוגי
  • תביעה ייצוגית Class Action

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • נפגעת בגלל רקטות ופגזים שנחתו באיזור מגוריך?
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • עורך דין לנזיקין – תאונות, פגיעות, תביעה ופיצויים
  • תבעת ברשלנות רפואית והפסדת? תשלם!
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • נפגעת בגלל רקטות ופגזים שנחתו באיזור מגוריך?
  • כמה עולה להתגרש ואיך באמת אפשר להוזיל עלויות?
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • היקף זכות יורש לקבל כספי פנסיה של אביו המנוח
  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל – פלילי ומסוכן!
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים
  • מי זה יניב גבריאל? עורך דין, יועץ מס או מפר זכויות יוצרים סדרתי?
  • מאבק המדינה בעישון סיגריות – דו”ח העישון לשנת 2010
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • זכויות עובדים בעת פירוק חברה בישראל
  • בית הדין הרבני
  • רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
  • פיטורי עובד בזמן מילואים – מה קובע החוק?
  • פיטורים שלא כדין – מתי ומדוע?
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • חשיפת פרטים של גולש באתר אינטרנט
  • אמא או אבא?
  • רשלנות רפואית ורופאים – על קשר השתיקה בתחום הרפואה
  • עורך דין לנזיקין – תאונות, פגיעות, תביעה ופיצויים
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • שלילת רשיון נהיגה – לא נעים אבל לא סוף העולם
  • חוק איסור צריכת זנות: החוק להפללת הלקוח
  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל – פלילי ומסוכן!
  • תביעות ביטוח ומדוע חברת הביטוח לא משלמת לך
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • עוולות מסחריות Commercial wrongs
  • הנשיא לשעבר משה קצב, ממלכות אל המחבוש “לא לעולם מלכות”
  • ביטול קנסות תעבורה לפי דיני התעבורה בישראל
  • הלכות שיפוטיות בדיני פשיטת הרגל
  • הרעת תנאים במקום העבודה
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • הצעת חוק בוררות חובה
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • מי בדלת? בית המשפט…
  • דמי אבטלה לעצמאים – הגיע הזמן לשיוויון אמיתי!
  • כאן שובתים! זכות השביתה על פי חוקי העבודה בישראל
  • ההבדלים בין חוזה בכתב לחוזה שבעל פה
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
  • על מה חשוב להקפיד בחוזה שכירות?
  • הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס