מערכת הבית המשפטיבכל יום מוגשות לבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל עוד ועוד בקשות של נשים שאינן זוכות לקבל דמי מזונות כמתחייב על פי חוק. אי תשלום מזונות עלול להתפרש כעבירה פלילית והחוק קובע סנקציות קשות כנגד סרבני התשלום. אז מה אפשר לעשות תכלס?
כל אב חייב לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 18 עבור צרכיהם הבסיסיים, ללא קשר לרמת ההכנסה של האב. מכאן שאי תשלום מזונות נחשב לעבירה פלילית העלולה להוביל להליכי הוצאה לפועל, עיכוב יציאה מן הארץ ואפילו מאסר.
סיבות לאי תשלום מזונות וכיצד יכול לפעול הצד המקופח
הסיבות לכך שאנשים מתחמקים מתשלום מזונות רבות ומגוונות עד כדי אבסורד. להלן נביא כמה ממהסיבות העיקריות:
הסתבכות כלכלית: הגבר חווה התמוטטות כלכלית בעסקיו או מסתבך בחובות כבדים ולכן אינו מסוגל לשלם מזונות.
יצר נקמה או כעס של הבעל: הגבר אמנם מבוסס כלכלית אך כועס על האישה ומנסה לנקום בה באמצעות הימנעות מתשלום מזונות בגלל היותה יוזמת הליכי הגירושין.
לרוב הוא מתרץ את אי תשלום המזונות בכך שלאישה יש הכנסה יפה או שהיא נתמכת כבר על ידי גבר חדש. במקרה זה רשאית האישה להגיש בקשה לפתיחת תיק באחת מלשכות ההוצאה לפועל.
בעל אשר מתחמק בכוונה מתשלום מזונות על ידי פעולות כמו התפטרות מהעבודה, עזיבת הדירה והיעלמות: האישה זכאית לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי ולקבל תשלום חודשי בהתאם לחוק המזונות. במקביל יחל הביטוח הלאומי לנקוט בהליכי גבייה כנגד הבעל בהתאם לתשלומים אשר משלם המוסד במקומו.
בעל שברח לחו”ל: ביום מן הימים החליט שנמאס לו לשאת בנטל ופשוט קם ועזב את ישראל ללא הודעה מוקדמת ו”בלי להשאיר מספר טלפון או כתובת חדשה”. זה קורה הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים.
אדם הכלוא בבית הסוהר ואין לו הכנסות: מאחר שאין לגבר הכנסה שוטפת ניתן לפסוק מזונות מרכוש החייב וכך לגבות את התשלום מרכוש וחסכונות שבבעלותו כמו נכסי נדל”ן ומכונית.
אדם המתקיים מקצבת נכות מביטוח לאומי: לפי פסיקת בג”צ אין לגבות את חוב המזונות מתוך קצבת הנכות שכן נטילת הסכום הבסיסי תותיר אותו ללא אמצעי קיום. עם זאת ייתכן כי ינוכה סכום קטן מהקצבה תוך השוואת גובה הקצבה לצרכי הילדים.
כאשר הכנסות הבעל הנכה בקושי מספיקות לצרכיו, מורה בית המשפט למוסד לביטוח לאומי לשלם מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) – 1972.
קיראו בהרחבה: שאלות ותשובות בנושא מזונות ילדים
אז מה ניתן לעשות?
פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל ובו בקשה לביצוע פסק הדין של בית המשפט ועיכוב יציאת הבעל מן הארץ. את הבקשה להמצאת מסמכים יש להגיש לכתובת מגוריו בחו”ל אם היא ידועה או לבקש אישור להמצאת מסמכים משפטיים לחו”ל למשל ע”י פרסום מודעה בעיתון במדינה בה נמצא.
בקשת דמי מזונות מהביטוח הלאומי על פי חוק המזונות – 1972. הפרשי חוב שלא משולמים על ידי המוסד ניתן לגבות על ידי ההוצאה לפועל.
הטלת עיקול על רכוש הבעל בישראל באמצעות הלשכה להוצאה לפועל ובאופן זה לגרום למימושו על ידי מכירה.
סנקציות חוקיות על אי תשלום מזונות
דרך אחת להפעיל ענישה על אב אשר לא עומד בתשלום המזונות היא פנייה ללשכת ההוצאה לפועל אשר מוציאה טופס אזהרה לחייב עם שובר תשלום לפירעון החוב.
החייב יכול לשלם או לערער על החוב באמצעות טענת “פרעתי” – כלומר ששילם את החוב. אם החייב לא מגיב לאזהרה, ניתן להפעיל עיקולים ואף להוציא כנגדו צו מאסר.
קיראו בהרחבה על: עיכוב רישיון נהיגה בגלל חוב בהוצאה לפועל
עיכוב יציאה מן הארץ
כנגד זכותו של כל אדם לצאת מן המדינה, עומדת זכות הילדים למזונות או בתשלום חודשי או בגביית חוב מזונות שהצטבר.
כאשר האב שמחויב בפסק דין לתשלום מבקש לצאת מגבולות המדינה קיים חשש כי פסק הדין יסוכל: אם הוא עדיין בארץ ניתן לאסרו בגין אי התשלום, אך אם הוא כבר בחו”ל – לשכת ההוצאה לפועל לא יכולה לאכוף את חייב המזונות וגם המוסד לביטוח לאומי לא משלם עבורו את דמי המזונות.
את הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יכולה האישה להגיש בתחילת ההליך על מנת להבטיח את תשלום המזונות, או לאחר שניתן כבר פסק הדין ואז הבקשה מוגשת לראש ההוצאה לפועל.
בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל בודקים את רכושו בארץ של החייב ומטרת הנסיעה על מנת לבדוק אם יש חשש כי הנתבע יצא לחו”ל ולא ישוב או שרוב הסיכויים הם כי יחזור לארץ למקום עבודתו.
אם התעורר חשד כי החייב מנסה להתחמק מתשלום על ידי יציאה מן הארץ, ישתמשו בהוצאה לפועל בסעדים כמו עיקול משכורות, חסכונות ונכסים ובמקרים קיצוניים יופעל צו עיכוב ואף מאסר.
קיראו בהרחבה על: כל התנאים להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ
עמדת בית המשפט במקרה של אי תשלום מזונות
דוגמה לפסיקה בעניין אי תשלום מזונות הינו פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב תמ”ש 46472/97 מיום 21.4.2005 בפני השופט ע. מילר: בני הזוג נישאו ביוני 94′.
באפריל 1995 נולדה בתם ולאחר כשלון הנישואין נחתם באוגוסט 2003 בארה”ב הסכם גירושין בעל תוקף בארה”ב ובישראל.
בהסכם זה התחייב האב לשלם לאם 800 דולר לחודש החל מתאריך 1.1.2003 עבור הקטינה עד הגיעה לגיל 18.
האם פתחה תיק בלשכה להוצאה לפועל לגביית מזונות ועתרה לעיכוב יציאה מן הארץ של האב לשם הבטחת תשלום. היא טענה כי בשל עיסוקו קיים חשש כי יעזוב את הארץ לצמיתות וכך יסכל את ביצוע פסק הדין.
המערערת בקשה גם כי צו העיכוב יותנה בערובה ע”י המשיב לתשלום מזונות למשך 12 שנה בסכום של 115,000 דולר. הבקשה נדחתה באוגוסט 2004 ע”י ראש ההוצאה לפועל מאחר שאין טענה המבססת את החשש כי החייב יעזוב את הארץ ויכביד על פסק הדין.
לטענת המערערת ראש ההוצאה לפועל טעה מאחר שמקום מושבה בארה”ב המרוחק מן האב אינו מאפשר לה לעקוב אחר תכניותיו ובנוסף – בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי חוייב המשיב להפקיד ערובה בגובה סכום דמי המזונות עד הגיע הקטינה לגיל 18 ועליו לעמוד במתן הערובה על מנת להבטיח את מזונות הקטינה ולאפשר את יציאתו מן הארץ ללא עיכוב.
האב טען כי האם לא הצליחה להוכיח כי הוא אכן מתעתד לצאת מן הארץ, ובנוסף רוב נסיעותיו הן לארה”ב והוא שילם את כל המזונות במועדם.
השופטת צידדה בעמדת האב והשתכנעה כי אם האב, אשר יצא ונכנס לארץ כבר עשרות פעמים לצרכי עבודה היה מתכנן להיעלם, המערערת לא היתה יודעת על כך גם אם היתה קרובה יותר.
לגבי חוב המזונות ועיכוב יציאה מן הארץ, ידוע כי לא קיים חוב והמשיב אף שילם את המזונות 7 חודשים מראש, ועיכוב יציאה מן הארץ עלול לפגוע בהסדרי הראיה עם הבת המתגוררת בחו”ל.
כמו כן מתן הצו יפגע בזכות האב לצאת מן הארץ לצרכי עבודה וכך תיפגע יכולתו לשלם מזונות ולבקר את ביתו אשר במשמורת האם בארה”ב.
גם עניין הערבויות, כך נפסק, אינו רלבנטי מאחר שיציאת האב מן הארץ לצורך עסקיו אינה מכבידה על ביצוע פסק הדין. לאור כל המפורט לעיל, דחתה השופטת את הערעור ואף חייבה את המערערת בהוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ + מע”מ.
ליחצו כאן: עורכי דין משפחה
יעוץ משפטי לכתיבת הסקירה בנושא אי תשלום מזונות: עו”ד איילת שיים מור, המתמחה בייצוג גברים ונשים בהליכי גירושין. ניתן לשוחח עם עורכת הדין שיים מור בטלפון: 03-9239966
קיראו עוד סקירות בנושאים קרובים:
- על משמורת ילדים – עורכת הדין איילת שיים מור מסבירה על משמרות ילדים לפי חוק בישראל
- גישור הלכה למעשה – על הליכי גישור כדרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים מכל סוג שהוא!
- אלימות נגד גברים – לא רק נשים סובלות מאלימות וגם לגברים יש זכויות במקרי אלימות במשפחה