שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין דיני עבודה » תביעת לשון הרע נגד עורך דין מייצג

תביעת לשון הרע נגד עורך דין מייצג

מערכת הבית המשפטי 21 בדצמבר 2014 13:14 אין תגובות

בית הדין לעבודה עסק בשאלתך סמבותו לדון בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי חברת כח אדם, כנגד עורכת דין המייצגת עובד אריתראי, בתביעה כנגדה. חברת כח האדם טענה כי עורכת הדין נקטה בלשון חריפה, שהנה בגדר לשון הרע, במכתב ששלחתה למשרד התמ”ת בשמו של העובד וזאת על מנת להלך אימים על החברה…

בית הדין לעבודה בחן את עובדות המקרה, ועסק בעיקר בשאלה האם בסמכותו לדון בתביעה העוסקת בעילת של לשון הרע בין עורכת הדין המצייגת עובד בהליך נפקד, לבין החברה הנתבעת על ידי העבוד באותו הליך נפרד.

פסק הדין המעניין מצביע באופן מובהק על עמדת בתי המשפט באשר להגשת תביעות בעילת לשון הרע כנגד עורכי דין מייצגים ולכן מן הראוי לפרסמו ברבים.

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו סע”ש 34238-10-13 – 14 דצמבר 2014

לפני:

  • כב’ השופט דורי ספיבק – אב בית הדין
  • נציגת ציבור עובדים גב’ נעה נוריאל
  • נציג ציבור מעסיקים מר רן ורדי

המבקשת: עו”ד שירלי לוז

המשיבה: ז’ט ניהול בע”מ – ע”י ב”כ עו”ד אברהם אבנת

כתבי עת:

יובל אלבשן, “נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל”, עלי משפט, כרך ג, חוברת 2 (תשס”ג-תשס”ד) 497

חקיקה שאוזכרה:

  • כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו-1986
  • חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984: סע’  76
  • חוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969: סע’  24 (א)(1ד)

החלטה

1. עורך דין מייצג עובד שהגיש תביעה לבית דין זה. בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי המעסיקה הנתבעת נכלל אותו עורך דין, באופן אישי, כנתבע שכנגד.

העילה המרכזית הנטענת כנגדו הינה הוצאת לשון הרע. האם מוסמך בית דין זה לדון בתביעה האישית כנגד בא כוח העובד? זוהי השאלה שבה עלינו להכריע במסגרת החלטה זו.

2. המבקשת, עו”ד שירלי לוז, הינה באת כוחו של מר הבציון סמסון, עובד נקיון, מבקש מקלט מאריתריאה, שהגיש לבית דין זה תביעה כנגד המשיבה (וכנגד נתבעות נוספות) שלטענתו פיטרו אותו שלא כדין כשנתיים לאחר תחילת עבודתו אצלן.

לטענתו, הן עשו זאת בלא ששילמו לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ורכיבי שכר נוספים להם היה זכאי, בגין התקופה שבה עבד אצלן.

3. המשיבה (להלן: המעסיקה) הגישה תביעה שכנגד נגד העובד וכנגד באת כוחו עו”ד לוז כנתבעת נוספת. בכתב התביעה שכנגד טענה המעסיקה שעו”ד לוז פנתה לאחר סיום עבודתו של העובד במכתב אליה, עם העתק למשרד התמ”ת – מנהל הסדרה ואכיפת חוקי העבודה – שכל תכליתו היתה להלך עליה אימים ולפגוע בה.

לטענתה, המכתב נוסח בלשון בלתי שגרתית וקיצונית, באופן שיש בו כדי לפגוע בשמה הטוב ולפגוע בעסקיה.

עוד טענה המעסיקה שהעובדה שעו”ד לוז השתמשה בביטוי “עבירה פלילית” ביחס להתנהלותה, תוך הדגשת הביטוי. זאת, מבלי לסייגו בביטוי “לכאורה”.

בכך, טוענת המעסיקה, העצימה באת כוח העובד את הפגיעה בה. המעסיקה הוסיפה שהתנהלותה זו של עו”ד לוז מקימה לה עילות תביעה נוספות מעבר ללשון הרע, ובין היתר עילת תביעה בעוולת הרשלנות, עוולת הנגישה וכן פעולה בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ”ו-1966, והכל בזדון ובכוונת מכוון להסב לה נזקים.

להשלמת התמונה נציין שכתב התביעה שנגד הוגש גם כנגד העובד עצמו, ובו בין היתר טוענת המעסיקה שהעובד מעל באמונה בכך שהציג בפניה מצגי שווא לפיהם הוא זכאי להיות מוכר כפליט, בה בשעה שמעמד זה לא ניתן לו, ככל הידוע למעסיקה.

בכך הוא העמיד אותה, כך לשיטתה, בפני סיכונים כלכליים וחשף אותה להליכים פליליים ומנהליים. נבהיר שלא מונחת בפנינו בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד ככל שזו מופנית כלפי העובד עצמו.

טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף

4. עו”ד לוז הגישה בקשה לסילוק על הסף, שבה טענה שורה ארוכה של טענות. בין היתר היא טענה להיעדר סמכות עניינית לבית דין זה לדון בתביעה כנגדה, וכן טענה שצירופה עומד בניגוד להסדרים הקבועים בתקנות בדבר המותר והאפשרי במסגרת תביעה שכנגד.

עוד היא הוסיפה שלשיטתה מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב מובהק, ככלי למנוע ממנה להמשיך או לפחות להרתיעה מלהמשיך ולייצג את העובד, תוך נקיטת פעולות במסירות נאמנות וללא מורא לצורך מיצוי זכויותיו. עוד הוסיפה שעומדות לה הגנות שונות מפני תביעה לפני חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965.

המעסיקה הגישה תגובה מפורטת לבקשה, שבה הדגישה שעסקינן, כך לשיטתה, בעילת תביעה בגין הוצאת שם הרע הקשורה במהותה ליחסי העבודה שבין הצדדים הספציפיים בתיק זה.

משכך, ובהתחשב במהות הסכסוך ובמיהות הצדדים, הרי שמדובר בתביעה הבאה בגדר סמכותו של בית דין זה. זאת, אף שאין מחלוקת שלא התקיימו בין הצדדים – עו”ד לוז מצד אחד והמעסיקה מצד שני – יחסי עבודה.

הנתבעת הוסיפה שהיענות לבקשה תחרוג משמעותית מההלכה הנוהגת והידועה לפיה בתי הדין לעבודה אינם נוהגים למחוק תביעות על הסף והם נותנים סעד של מחיקה ביד קפוצה אף הרבה מעבר לבתי המשפט האזרחיים, שכן הם מעדיפים לברר כל הליך לגופו.

עוד הוסיפה המעסיקה טענה חלופית, לפיה לבית דין זה סמכות אינצידנטלית לדון בתביעה שכנגד ככל שהיא נוגעת גם לעו”ד לוז, לאור הוראות סעיף 76 לחוק בתי המשפט, התשמ”ד-1984.

לחלופי חלופין טענה הנתבעת שככל שימצא בית הדין שהתביעה שכנגד נגד עו”ד לוז אינה בסמכותו, הרי שאין מקום לדחות אותה ותחת זאת הנכון הוא לפצלה ולהעביר את הדיון רק בה לבית משפט השלום כערכאה האזרחית המוסמכת לדון בתביעות לשון הרע בדרך כלל.

דיון והכרעה

5. לפני חודשים ספורים ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בעניין רוזנברג, שבו התקיים דיון מקיף ראשון בהוראות התיקון משנת 2009 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 (להלן: החוק), שבמסגרתו הועברו תביעות לשון הרע מסוימות לגדר סמכותו הייחודית של בית דין זה.

וכך נאמר שם, מפי כב’ השופטת לאה גליקסמן:

“הסמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע בשל התמחותו של בית  הדין לעבודה לדון בסכסוכים שביחסי עבודה.

לדעתי, התכלית העיקרית של הקניית הסמכות לבית דין לעבודה הייתה להבטיח שבתביעות שעילתן חוק איסור לשון הרע ניתן יהיה להתחשב במאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה קיבוציים או יחסי עבודה אישיים, לפי העניין, שהם בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה.

לפיכך, ביישום ובפרשנות חוק איסור לשון הרע, על בית הדין להתחשב במאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה, ולגבש את המדיניות הראויה בהתחשב במאפיינים ייחודיים אלה” (כב’ השופטת לאה גליקסמן ב- עע 35058-05-12 רוזנברג נ’ משרד החינוך (14.9.14)).

6. וזה לשונה של הוראת סעיף 24 (א)(1ד) לחוק, היא ההוראה המסמיכה שהוספה בתיקון לחוק:

24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון בתביעות:

(1ד)  בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965; לעניין זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (ההדגשה אינה במקור… הח”מ).

7. לשון החוק הינה להבנתנו ברורה וחד משמעית, ובקשר לכך אנו מפנים את הקורא לאותה הדגשה שהדגשנו בגוף הטקסט. סמכותו העניינית של בית דין זה לדון בתביעות לשון הרע של מעסיקים או של נושאי משרה אצל מעסיקים מוגבלת ומסויגת אך רק לתביעות המופנות כנגד עובדים או נציגי ארגון עובדים.

במקרה שלפנינו, אין מחלוקת שהנתבעת, עו”ד לוז, לא הייתה עובדת של המעסיקה, והיא גם אינה נציגה של ארגון עובדים. משכך, אנו קובעים שהתביעה כנגד כנגדה איננה בסמכותו של בית דין זה, ועל כן הבקשה לסילוקה על הסף נכונה ומוצדקת.

להשלמת התמונה, נוסיף שאף העילות הנוספות של התביעה שכנגד – רשלנות, נגישה והפרת חוק חקוקה ככל שהיא מתייחסת להפרה נטענת של כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין – אינן באות בגדר סמכותו הייחודית של בית דין זה.

אשר לטענתה החלופית של הנתבעת, לפיה אין מקום לסילוק התביעה על הסף שכן ניתן להעבירה לבית משפט המוסמך לדון בה – איננו סבורים שזהו המקרה הנכון לעשות שימוש בסמכות זו.

זאת, מאחר שכתב התביעה שכנגד עמוס טענות כרימון גם כנגד העובד עצמו, טענות שאין מחלוקת שהן המצויות בתחום סמכותו של בית דין זה, והן תבוררנה בבוא העת במסגרת התיק העיקרי המתברר בפנינו.

משכך, ממילא ככל שהיינו מעבירים את הדיון לערכאה המוסמכת, היה נדרש תיקון של כתב התביעה על מנת שיכלול אך ורק את הטענות כנגד עו”ד לוז, להבדיל מהטענות כנגד העובד עצמו.

משכך, נכון יותר לדעתנו להורות על דחיית התביעה כנגד עו”ד לוז על הסף, תוך שמירה על זכותה של הנתבעת להגיש כתב תביעה ערוך מחדש, שיכלול אך ורק את טענותיה כנגד עו”ד לוז.

8. נותר לנו רק לדון בשאלת ההוצאות. כאן אנו סבורים שנכון יהיה לפסוק הוצאות על הצד הגבוה, וננמק. התביעה העיקרית המונחת בפנינו הינה של עובד נקיון, עובד קבלן שהשתכר שכר מינימום, זר בארצנו שאינו מדבר עברית ואינו יודע קרוא וכתוב בעברית.

משכך, ברור שעצם יכולתו לעמוד על זכויותיו הקוגנטיות כעובד הינה מוגבלת ומצומצמת. בסיטואציה שכזו, מידת היזקקותו לייצוג משפטי הינה גבוהה בהרבה מ”מקרה רגיל” שבו עובד מגיש תביעה כנגד מעסיקה.

למעשה, ניתן לקבוע במידה רבה של ודאות שמדובר במקרה שבו הייצוג המשפטי הינו הכרחי, ובלעדיו דה-פקטו לא היתה לאותו עובד נגישות למשפט (ראו: יובל אלבשן, נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל  למשפט, עלי משפט ג’ (תשס”ד), 497), וכן: בגץ 10533/04 וייס נ’ שר הפנים (28.6.11, פיסקה 40 והאסמכתאות שם)).

על רקע זה, ולאחר שעיינו בכתבי הטענות ובטענות הצדדים, לרבות באותו “מכתב מקדים לתביעה” שנשלח למעסיקה עם העתק למנהל ההסדר ואכיפת חוקי עבודה במשרד התמ”ת, לדעתנו יש בסיס איתן לטענותיה של עו”ד לוז, לפיה תכליתה המרכזית של התביעה שכנגד שהוגשה כנגדה לבית דין זה היתה להלך עליה אימים, לגרום לה להוצאות אישיות רבות ומיותרות, לנסות ליצור חיץ בינה ובין העובד שהיא מייצגת, לגרום לפגיעה באיכות הייצוג שהיא מעניקה למרשה ואולי אף למנוע ממנה את האפשרות להמשיך ולייצגו, ולו מהטעם הפשוט שהיא הייתה נדרשת להעיד בתיק, על מנת להתגונן בפני התביעה הכספית שהופנתה באופן אישי כנגדה (לעניין זה ראו הוראת כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו-1986).

לפנינו אם כן מקרה מובהק של שימוש לרעה בהליכי משפט. במצב דברים זה, פסיקת ההוצאות צריכה לשקף לא רק את הצורך לפצות את עו”ד לוז על ההוצאות הריאליות שנגרמו לה עקב הצורך להתגונן מפני התביעה האישית שהופנתה כנגדה, אלא גם לשמש תמרור אזהרה שירתיע מעסיקים מפני נקיטה באסטרטגיה פסולה וחסרת תום-לב שכזו, שעשויה לפגוע קשות בנגישותם לבית דין זה של העובדים החלשים ביותר.

9. הנתבעת תשלם לעו”ד לוז הוצאות משפט ושכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ”ב כסלו תשע”ה, (14 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים.

נ.צ. גב’ נעה נוריאל, עובדים     דורי ספיבק, שופט אב”ד     נ.צ. מר רן ורדי, מעסיקים

קריאה נוספת:

  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
  • על חלב, רפתנים ולשון הרע – תביעה מעניינת ופיצויי ניכר עקב לשון הרע
  • על מוסר, קפיטליזם ומה שבניהם – מאמר דעה מרתק
אריתראי עובד זר שימוש לרעה בהליכי משפט תביעה נגד עורך דין

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • הפרטיות בעידן המודרני והטכנולוגי
  • לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות
  • מחיקת רישום פלילי – איך מוחקים רישומים פליליים?
  • מאבק המדינה בעישון סיגריות – דו”ח העישון לשנת 2010
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • טיפים משפטיים חינם – עורכי דין עונים לשאלות שלכם
  • דמי לידה לאבות חד מיניים
  • רגע לפני שלוקחים משכנתא…
  • הכנסת – בית הנבחרים של ישראל
  • גיורא יבין נ’ הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • רפורמת הקאנביס 2019
  • תיירות מרפא על חשבונך
  • ועדות ערר – גוף עצמאי לטיפול בערעורים

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • רשלנות רפואית בחו”ל – מבחן מקום ביצוע העוולה
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • ביטוח לאומי – סוגי תביעות למוסד, גמלאות וקיצבאות
  • ביטוח חובה לרכב – פיצויים על נזקי גוף לאחר תאונת דרכים
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • השתהות בביצוע טיפול רפואי – מקרה רשלנות רפואית לדוגמא
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • כלל ייחוד העילה ופיצוי נפגעי תאונות דרכים
  • תביעות ביטוח ומדוע חברת הביטוח לא משלמת לך
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • ניתוח הרמת חזה שגרם למנותחת לנזק
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות
  • פרישה, פנסיה, גמלאות – זכויות עובדים בישראל
  • בעד ונגד הפלות יזומות בישראל ובעולם
  • בית הדין הרבני ממליץ על גירושין – מה משמעות ההמלצה?
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • סטטיסטיקה של תאונות דרכים לשנת 2012
  • טיפים משפטיים חינם – עורכי דין עונים לשאלות שלכם
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • ידועים בציבור – זכויותיו המשפטיות של ידוע בציבור בישראל
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
  • גירושין במגזר הדתי
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
  • רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי
  • דמי נסיעות – מימון עלויות נסיעה לעבודה ובחזרה!
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות
  • הליכי גישור הלכה למעשה
  • פשיטת רגל – כל הדרך להליך יעיל…
  • העתיקו לך תוכן מהאתר? פסק דין בנושא הפרת זכויות יוצרים
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • מחיקת רישום פלילי – איך מוחקים רישומים פליליים?
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • רשלנות בניתוח הגדלת חזה – הגדלת חזה או הקטנה שנכשלה…
  • אחריות בעל אתר אינטרנט להודעות וקישורים בפורום
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • עבירת שוחד – מהי ומה הענישה על עבירה זו
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • TOS מדיניות שימוש באתר אינטרנט
  • רשלנות רפואית באבחון של מחלת הסרטן
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • משרד המשפטים – סמכויות ותפקידים
  • הנשיא לשעבר משה קצב, ממלכות אל המחבוש “לא לעולם מלכות”
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • שוטרים במאסר – האם שוויון בפני החוק?
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס