מערכת הבית המשפטילא הגעת לדיונים בבית המשפט? לא שילמת הוצאות משפט שנפסקו לחובתך? יתכן מאד שבית המשפט יגיע אליך הביתה…ממש כפי שקרה לגב’ רחל סופר, שמיהרה להגיש ערעור על כך לבית המשפט העליון…
אישה חייבת כספים רבים לנושים רבים עוד יותר. בין היתר היא הוכרזה כפושטת רגל, כאשר במסגרת הליכי פשיטת הרגל מצווה עליה בית המשפט לשלם כספים לקופת פשיטת הרגל.
החייבת אינה מקיימת באופן תדיר את צווי בית המשפט, והוא מנגד מטיל עליה הוצאות משפט אשר אינן משולמות.
בנוסף, לא אחת נמנעה החייבת מלהתייצב לדיונים בפני בית המשפט והציגה אישורים רפואיים שונים.
בשלב מסוים לבית המשפט נמאס והוא החליט לצאת בעצמו לביקור בית.
רחל סייג סופר
גב’ סייג היא החייבת המתואר לעיל. לאחר מקרים ספורים בהם היא לא התייצבה לדיון בבית המשפט, החליטה השופטת בדימוס ורדה אלשייך להגיע לביתה על מנת לקיים את הדיון שם.
הדיון התקיים לבקשת הנאמן בפשיטת רגל להטיל על הגב’ סייג קנס מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, משום שכאמור לא קיימה את המוטל עליה מכוח החלטת בית המשפט.
השופטת ורדה אלשייך הגיעה לביתה של הגברת סייג, ואכן קיים את הדיון שם. אך האם לבית המשפט מותר לעשות כן?
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בע”פ 2595/13 רחל סופר נ’ ארז איתן.
טענתה של הגב’ סופר בבית המשפט העליון
הגב’ סופר טענה כי קיום דיון בביתה נוגד את הוראת סעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית המשפט, הקובעת שיש להביא מי שמפר את הוראות בית המשפט – לבית המשפט.
עוד טענה הגב’ סופר, כי התייצבות בית המשפט בביתה פוגעת בפרטיותה, ובכלל זה היא גם טענה טענות דיוניות שביניהן אי קיום פרוטוקול כדין.
מנגד, הנאמן טען כי המערערת מנסה להתחמק בכל דרך אפשרית מתשלום חובות כספיים ניכרים ומקיום צווי בית המשפט.
קיראו בהרחבה על: הזכות לפרטיות וצנעת הפרט
פקודת ביזיון בית המשפט
פקודה זו מאפשרת לבית המשפט להטיל קנסות או לגזור מאסר על אדם אשר לא מבצע את הוראות בית המשפט.
פקודה זו חלה לא רק על אנשים פרטיים, אלא גם על המדינה. סעיף 2(6) לפקודה אשר נידון במקרה זה קובע כי “לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה”.
בנוסף, חשוב לציין כי חוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט לקיים דיון מחוץ לכתליו.
החלטת בית המשפט
בית המשפט התייחס להוראת הסעיף בהקשר לביקור הבית וקבע כי אומנם “דרך המלך לפעול במצב בו הממרה אינו מתייצב לדיון בבקשת הביזיון, היא הבאת הממרה לפני בית המשפט בצו הבאה, ולא קיום דיון בנוכחותו מחוץ לכותלי בית המשפט.
צו ההבאה יכול שיוצא מבעוד מועד, כאשר מתברר כי אין בכוונת הממרה להופיע, אולם בית המשפט יכול להוציא צו הבאה גם בבוקר הדיון עצמו, כאשר הממרה אינו מופיע לדיון בשעה הנקובה”.
עם זאת, בית המשפט העליון הכשיר את החלטת בית המשפט המחוזי לקיים את הדיון בביתה של הגב’ סייג. הטעם לכך הוא כי לא נמצא פגם בהתנהלותו.
בעצם, בית המשפט קובע כי אומנם זו לא דרך המלך להתייצב בבית של אדם שמפר צווים, אך במקרים חריגים וכאשר לא נמצא פגם בהתנהלות של בית המשפט, הרי שניתן לבצע את שנעשה.
בנוסף, בית המשפט התייחס גם להוראות חוק בתי המשפט המאפשר לו לשבת מחוץ לכותלו. השאלה היא האם מוסמך בית המשפט לשבת במקום פרטי כביתה של הגב’ סייג.
בית המשפט קבע כי ניתן לעשות כן, בכפוף לחריג אחד, והוא כאשר בעלי הדין מיוצגים על ידי עורכי דין, וכאשר עורכי דינם מסכימים לכך.
חשוב להבהיר כי אם בעלי דין אינם מיוצגים, לא יהיה די בהסכמתם, משום שהם אינם מיוצגים ואינם מבינים את ההשלכות ואת הפרוצדורה בניהול ההליך.
לבסוף, קבע כאמור בית המשפט כי בנייננו מצטברות נסיבות קיצוניות ביותר: המערערת לא התייצבה לארבעה דיונים רצופים, ובכל פעם המציאה, בבוקר הדיון או בסמוך לפני כן, תעודה רפואית.
בנוסף, באחד הימים שבהם הייתה המערערת אמורה להימצא במנוחה, כאמור באחת התעודות הרפואיות, היא תועדה בעת שהיא מבלה בפארק ומבצעת פעולות הדורשות מאמץ פיזי.
בנסיבות אלה מובן מדוע ביקש בית המשפט למצוא פיתרון יצירתי להתחמקות של המערערת מן הדין. על כן, ערעורה של הגב’ סייג בנושא ביקור בביתה נדחה.
משמעות פסק הדין
מדובר במקרה חריג ונדיר. מצד אחד, נראה כי החלטת בית המשפט היא מאוזנת ונכונה, מנגד נראה כי יש חשש לפגיעה בפרטיות.
אך יש לאפשר לבית המשפט גם לשמור על כבודו במובן הזה שלא יעלה על הדעת שצווים הניתנים על ידו במדינה דמוקרטית – לא יכובדו.
על כן, ישנן נסיבות קיצוניות כפי שמתואר במקרה זה, שבהן יש לנקוט בצעדים קיצוניים.
קיראו עוד בנושא: שופטים ללא משוא פנים – מאמר דעה