שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין זכויות יוצרים » אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי

אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי

מערכת הבית המשפטי 5 בדצמבר 2016 18:05 אין תגובות

פטנט הנו זכות בקניין רוחני אשר מעניקה הגנה משפטית על המצאה חדשנית בתחום הטכנולוגי-תעשייתי, למשך תקופת זמן מוגבלת.

בעידן המודרני בו העולם הוא מעין כפר גלובאלי, מתן פטנט במדינה אחת יכול להשליך על מתן פטנט במדינה אחרת ולהיפך, כך שגם שלילתו במדינה אחת יכולה להוביל לשלילתו במדינה אחרת.

בנוסף, גם הארכת תוקפו של פטנט במדינה אחת יכול להשפיע על הארכת תוקפו במדינה אחרת.

ככלל, פרק הזמן המקובל בישראל ובעולם להגנת הפטנט הוא 20 שנה. כך קובע בישראל סעיף 52 לחוק הפטנטים, התשכ”ז – 1967.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בפטנט המגן על חומר תרופתי כלשהו, רשם הפטנטים רשאי להורות על מתן צו הארכה אשר מאריך את תקופת 20 השנים למשך 5 שנים לכל היותר בכפוף למספר תנאים, בהתאם לתיקון 3 של חוק הפטנטים משנת 1998.

בנוסף, במסגרת תיקון 7 של החוק אשר התקבל בשנת 2006, נקבע בין היתר כי משך תקופת הארכה הנקבעת בצו הארכה תהיה שווה לתקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט זהה או דומה במדינות אחרות.

מדינות אלו צריכות להיות נזכרות בחוק ולהיות חלק מהמדינות המוכרות. כך קובעים סעיפים 64ט ו-64י לחוק.

קראו בהרחבה: עוולות מסחריות

הפטנט הישראלי מכונה פטנט בסיס, בעוד הפטנט הקצר ביותר בחו”ל נקרא פטנט ייחוס.

רשימת המדינות המוכרות מפורטת בתוספת הראשונה לחוק.

מדובר ברשימה אשר משתנה מעת לעת, אשר נכון לנובמבר 2016 כוללת את ארה”ב ו-5 מדינות נוספות ממערב אירופה: איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת.

במסגרת הליך רע”א 8127/15 התאחדות התעשיינים בישראל נ’ Merck Sharp & Dohme Corp. f/k/a בית המשפט העליון דן בשאלה כיצד יש לחשב את זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי.

ליתר דיוק, בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן לקצר תוקפו של צו הארכה ישראלי במידה ולאחר מתן הצו ניתן צו הארכה במדינה מוכרת, אשר תוקפו קצר יותר מתוקף הצו הישראלי.

התיק עסק בהחלטת רשם הפטנטים לקצר תוקפו של צו הארכה שניתן על פטנט ישראלי שביסוד התכשיר הרפואי Ezetrol, אשר משמש להורדת רמות גבוהות של כולסטרול בדם ושייך לחברת התרופות מרק.

על החלטה זו הוגש ערעור בפני ביהמ”ש המחוזי אשר קיבל את הקביעה בדבר האפשרות לקצר את הצו, אך עם זאת קבע אופן חישוב אחר אשר האריך את תוקפו של הצו מעבר לתקופה שנקבעה על ידי הרשם כפי שיבואר להלן.

בקשת רישום הפטנט של מרק הוגשה בשנת 1994, כך שתוקף הפטנט אמור היה לפוג כעבור 20 שנה בשנת 2014.

בשנת 1998 תוקן חוק הפטנטים במסגרת תיקון 3 לחוק אשר אפשר להאריך את תוקף הפטנט במסגרת צו ההארכה, כאמור לעיל.

בשנת 2005 ניתן צו להארכת תוקף הפטנט של מרק אשר האריך את תוקפו עד ליוני 2017.

בשנת 2006 שוב תוקן חוק הפטנטים במסגרת תיקון 7 לחוק, אשר קבע בין היתר כי תקופת הארכה הנקבעת בצו הארכה תהיה שווה לתקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט במדינות המוכרות, כפי שצוין לעיל.

בשנת 2013 הגישה התאחדות התעשיינים בארץ בקשה בפני רשם הפטנטים לקיצור צו ההארכה שניתן למרק, בהסתמך על אופן החישוב שנקבע בתיקון 7 לחוק.

רשם הפטנטים קיבל את הבקשה והורה על קיצור תקופת תוקפו של הצו לינואר 2016 במקום ביוני 2017, בהתבסס על תקופת צו ההארכה שניתן לפטנט בארה”ב.

מרק הגישה ערעור על החלטת הרשם לקצר את הצו בפני ביהמ”ש המחוזי.

ביהמ”ש המחוזי דחה את ערעורה לגבי עצם קיצור הצו, אך גם קבע כי אין להתבסס על תקופת צו ההארכה שניתן בארה”ב אלא על זה שניתן בגרמניה, מאחר שהוא ניתן לאחר שכבר ניתן צו ההארכה בישראל.

בהתאם לכך הורה בית המשפט כי הצו יוארך עד לאוקטובר 2016.

שני הצדדים ערערו על החלטת ביהמ”ש המחוזי בפני ביהמ”ש העליון:

מרק טענה שלא היה מקום לקצר כלל את צו ההארכה שניתן לה מאחר והדבר מהווה פגיעה בלתי חוקתית בקניינה.

לשיטתה, יש לפרש את תיקון 7 לחוק באופן שהוא אינו חל על צווים שניתנו לפני שתיקון זה נכנס לתוקף (שנת 2006) הואיל והדבר פוגע בזכות הקניין שלה, על כן הנו מנוגד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התאחדות התעשיינים טענה שיש לקצר את הצו עד לינואר 2016 במקום אוקטובר 2016, מאחר שכוונת המחוקק על לשון החוק ומטרתו הייתה לקבוע כי תקופת צו ההארכה תיבחן גם על רקע צווי הארכה שניתנו במדינות המוכרות לאחר מתן צו ההארכה בישראל.

היועמ”ש לממשלה אשר הצטרף להליך בהתאם לסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], תמך בעמדת התאחדות התעשיינים ורשם הפטנטים.

לפי עמדתם, ניתן לקצר את תקופתו של צו הארכה ישראלי גם על פי צו שקובע את תקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתן במדינה אחרת לאחר מתן הצו ההארכה הישראלי.

פסק הדין של ביהמ”ש העליון אשר נכתב ע”י השופט ניל הנדל וחברי ההרכב, ניתח ארוכות את לשון החוק, תכליתו ואת האיזון שיש לעשות בין האינטרסים והגורמים השונים המתנגשים במקרה דנן.

מדובר באיזון שיש לעשות בין עידוד המחקר והפיתוח אל מול חלוקת הידע, בין החברות האתיות לחברות הגנריות, בין המצב בשוק הישראלי לעומת המצב בשוק הבינלאומי ובין האינטרס הכלכלי של בעלת הפטנט לבין האינטרס הבריאותי של הציבור.

בסיכומו של דבר הגיע ביהמ”ש העליון למסקנה שתמכה בעמדת התאחדות התעשיינים, היועמ”ש לממשלה ורשם הפטנטים.

ביהמ”ש קבע כי עמדת המחוקק היא שתקופות צווי ההארכה שניתנו במדינות המוכרות עונות כולן על הקריטריון של פיצוי בעלות פטנטים על תקופות הזמן שאיבדו, כאשר הפיצוי הראוי ביותר לאיזון האינטרסים הוא התקופה הקצרה ביותר שניתנה באחת המדינות המוכרות.

עוד נקבע כי אין זה משנה בהיבט זה אם הצו במדינה המוכרת ניתן לפני שניתן הצו בישראל או לאחריו.

סטייה מן התקופה הקצרה ביותר משמעותה פיצוי יתר לבעלת הפטנט ופגיעה בחברות הגנריות ובעקיפין בציבור צורכי התרופות.

אכן, שינוי תקופת הצו לאחר שניתן עלול להשפיע על הוודאות ועל יכולת ההסתמכות של בעלות הפטנטים על הצווים, אולם המחוקק היה נכון לשלם מחיר זה במסגרת האיזון בין מכלול האינטרסים המתנגשים.

המסקנה היא כי יש לקבל את הפרשנות שלפיה יש להתחשב בעת קביעת תוקף צו ההארכה, גם בצווים שניתנו במדינות מוכרות לאחר מתן הצו בישראל.

כלומר, יש לעשות איזון בין האינטרסים של חברות התרופות האתיות בעלות הפטנטים שמעוניינות בתוקף ארוך לפטנט, לבין האינטרסים של חברות התרופות הגנריות והצרכנים שמעוניינים בתוקף פטנט קצר.

במסגרת איזון זה סבר המחוקק שהפיצוי הראוי לחברות התרופות בעלות הפטנט הנו הארכת תוקפו למשך התקופה הקצרה ביותר שניתנה באחת המדינות המוכרות, זאת גם אם הצו במדינה המוכרת ניתן לאחר צו ההארכה בישראל.

עוד קבע ביהמ”ש העליון כי מסקנה זו אינה מהווה פגיעה חוקתית-רטרואקטיבית בזכותה של מרק.

שכן, תקופת ההגנה שלה זכתה מרק בפועל ארוכה יותר מזו שלה הייתה זכאית בעת רישום הפטנט.

כלומר, המחוקק נתן והמחוקק לקח את חלקו בחזרה.

כתוצאה ממסקנה זו קבע ביהמ”ש העליון כי יש לקבוע את תוקפו של צו ההארכה הישראלי בהתאם למשך צו ההארכה שניתן בארה”ב לאחר מתן הצו הישראלי.

בהתאם לכך נקבע כי תוקפו של צו ההארכה שניתן למרק פג כבר בינואר 2016.

יש לך שאלות? חושבים שפגעו בזכויות שלכם? ליחצו לקבלת יעוץ משפטי של עורכי דין

חוקים עורך דין

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • חופש המידע והעומס על מערכת המשפט
  • שלוש הרשויות בישראל: מחוקקת, מבצעת ושופטת
  • חוק יסוד חופש העיסוק – נוסח החוק בישראל
  • מידע כללי על בית דין לעבודה – ארצי ואיזורי
  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל – פלילי ומסוכן!
  • עבירות מס – איך יוצאים מזה?
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • עורך דין לתעבורה – עברת על חוקי התנועה?
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • ועדת חקירה ממלכתית או פנים ממשלתית
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • בית המשפט המחוזי – סמכויות ותפקידים
  • גבולות 67 מבחינה היסטורית ומשפטית
  • חוק איסור צריכת זנות: החוק להפללת הלקוח
  • גלעד שליט – סמל למכאובי העם היהודי ולמאבקו לחירות

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • דוח החניה בוטל והתובע קיבל פיצויים
  • נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • הגשת תביעה ייצוגית
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • חופשת לידה לגברים – מה אומר החוק בישראל?
  • אי תשלום מזונות והסנקציות האפשריות
  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל – פלילי ומסוכן!
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • תכנון אסטרטגיה בהליך גירושין
  • קישור לתרגום באתר אחר מפר זכויות יוצרים!
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת קווי מהדרין
  • גירושין – הליכי גירושין ודיני משפחה בישראל
  • הפייסבוק בשירות הבוגדים והמתגרשים
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • המדינה לא גובה את חובותיה והגזירות עלינו נוחתות
  • הרעת תנאים במקום העבודה
  • בעד ונגד הפלות יזומות בישראל ובעולם
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • TOS מדיניות שימוש באתר אינטרנט
  • חייל מילואים – מהן הזכויות המגיעות לך?
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • פגיעה בעת טיול של הצופים
  • ההבדלים בין חוזה בכתב לחוזה שבעל פה
  • לשון הרע – כן או לא או אולי…
  • מסתבר שלא תמיד צריך לשלם למתווך…
  • שיטת הניקוד בעבירות תעבורה
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • בחינת מעמדו המשפטי של קטין חולה נפש
  • רשלנות רפואית בטיפול שיניים – מקרה לדוגמא
  • תביעת לשון הרע נגד עורך דין מייצג
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
  • דמי אבטלה לעצמאים – הגיע הזמן לשיוויון אמיתי!
  • הליכי גישור הלכה למעשה
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • עבירות מין בקרב קטינים – מדיניות ענישה וחקיקה
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
  • הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!
  • הברחת נכסים בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל
  • מי בדלת? בית המשפט…
  • השתהות בביצוע טיפול רפואי – מקרה רשלנות רפואית לדוגמא
  • רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל
  • קבוצת רכישה – בעד ונגד
  • מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים
  • למי מגיע פיצויי פיטורין ואיך יודעים כמה בדיוק?
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • רשלנות רפואית ורופאים – על קשר השתיקה בתחום הרפואה
  • הדרך להצלחה מתחילה בהכנת תוכנית עסקית יעילה!
  • תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים
  • הפרת זכות מוסרית
  • חובות אבודים – התמודדות מול חייבים ורשויות המס בישראל
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס