שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין זכויות יוצרים » אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי

אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי

מערכת הבית המשפטי 5 בדצמבר 2016 18:05 אין תגובות

פטנט הנו זכות בקניין רוחני אשר מעניקה הגנה משפטית על המצאה חדשנית בתחום הטכנולוגי-תעשייתי, למשך תקופת זמן מוגבלת.

בעידן המודרני בו העולם הוא מעין כפר גלובאלי, מתן פטנט במדינה אחת יכול להשליך על מתן פטנט במדינה אחרת ולהיפך, כך שגם שלילתו במדינה אחת יכולה להוביל לשלילתו במדינה אחרת.

בנוסף, גם הארכת תוקפו של פטנט במדינה אחת יכול להשפיע על הארכת תוקפו במדינה אחרת.

ככלל, פרק הזמן המקובל בישראל ובעולם להגנת הפטנט הוא 20 שנה. כך קובע בישראל סעיף 52 לחוק הפטנטים, התשכ”ז – 1967.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בפטנט המגן על חומר תרופתי כלשהו, רשם הפטנטים רשאי להורות על מתן צו הארכה אשר מאריך את תקופת 20 השנים למשך 5 שנים לכל היותר בכפוף למספר תנאים, בהתאם לתיקון 3 של חוק הפטנטים משנת 1998.

בנוסף, במסגרת תיקון 7 של החוק אשר התקבל בשנת 2006, נקבע בין היתר כי משך תקופת הארכה הנקבעת בצו הארכה תהיה שווה לתקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט זהה או דומה במדינות אחרות.

מדינות אלו צריכות להיות נזכרות בחוק ולהיות חלק מהמדינות המוכרות. כך קובעים סעיפים 64ט ו-64י לחוק.

קראו בהרחבה: עוולות מסחריות

הפטנט הישראלי מכונה פטנט בסיס, בעוד הפטנט הקצר ביותר בחו”ל נקרא פטנט ייחוס.

רשימת המדינות המוכרות מפורטת בתוספת הראשונה לחוק.

מדובר ברשימה אשר משתנה מעת לעת, אשר נכון לנובמבר 2016 כוללת את ארה”ב ו-5 מדינות נוספות ממערב אירופה: איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת.

במסגרת הליך רע”א 8127/15 התאחדות התעשיינים בישראל נ’ Merck Sharp & Dohme Corp. f/k/a בית המשפט העליון דן בשאלה כיצד יש לחשב את זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי.

ליתר דיוק, בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן לקצר תוקפו של צו הארכה ישראלי במידה ולאחר מתן הצו ניתן צו הארכה במדינה מוכרת, אשר תוקפו קצר יותר מתוקף הצו הישראלי.

התיק עסק בהחלטת רשם הפטנטים לקצר תוקפו של צו הארכה שניתן על פטנט ישראלי שביסוד התכשיר הרפואי Ezetrol, אשר משמש להורדת רמות גבוהות של כולסטרול בדם ושייך לחברת התרופות מרק.

על החלטה זו הוגש ערעור בפני ביהמ”ש המחוזי אשר קיבל את הקביעה בדבר האפשרות לקצר את הצו, אך עם זאת קבע אופן חישוב אחר אשר האריך את תוקפו של הצו מעבר לתקופה שנקבעה על ידי הרשם כפי שיבואר להלן.

בקשת רישום הפטנט של מרק הוגשה בשנת 1994, כך שתוקף הפטנט אמור היה לפוג כעבור 20 שנה בשנת 2014.

בשנת 1998 תוקן חוק הפטנטים במסגרת תיקון 3 לחוק אשר אפשר להאריך את תוקף הפטנט במסגרת צו ההארכה, כאמור לעיל.

בשנת 2005 ניתן צו להארכת תוקף הפטנט של מרק אשר האריך את תוקפו עד ליוני 2017.

בשנת 2006 שוב תוקן חוק הפטנטים במסגרת תיקון 7 לחוק, אשר קבע בין היתר כי תקופת הארכה הנקבעת בצו הארכה תהיה שווה לתקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט במדינות המוכרות, כפי שצוין לעיל.

בשנת 2013 הגישה התאחדות התעשיינים בארץ בקשה בפני רשם הפטנטים לקיצור צו ההארכה שניתן למרק, בהסתמך על אופן החישוב שנקבע בתיקון 7 לחוק.

רשם הפטנטים קיבל את הבקשה והורה על קיצור תקופת תוקפו של הצו לינואר 2016 במקום ביוני 2017, בהתבסס על תקופת צו ההארכה שניתן לפטנט בארה”ב.

מרק הגישה ערעור על החלטת הרשם לקצר את הצו בפני ביהמ”ש המחוזי.

ביהמ”ש המחוזי דחה את ערעורה לגבי עצם קיצור הצו, אך גם קבע כי אין להתבסס על תקופת צו ההארכה שניתן בארה”ב אלא על זה שניתן בגרמניה, מאחר שהוא ניתן לאחר שכבר ניתן צו ההארכה בישראל.

בהתאם לכך הורה בית המשפט כי הצו יוארך עד לאוקטובר 2016.

שני הצדדים ערערו על החלטת ביהמ”ש המחוזי בפני ביהמ”ש העליון:

מרק טענה שלא היה מקום לקצר כלל את צו ההארכה שניתן לה מאחר והדבר מהווה פגיעה בלתי חוקתית בקניינה.

לשיטתה, יש לפרש את תיקון 7 לחוק באופן שהוא אינו חל על צווים שניתנו לפני שתיקון זה נכנס לתוקף (שנת 2006) הואיל והדבר פוגע בזכות הקניין שלה, על כן הנו מנוגד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התאחדות התעשיינים טענה שיש לקצר את הצו עד לינואר 2016 במקום אוקטובר 2016, מאחר שכוונת המחוקק על לשון החוק ומטרתו הייתה לקבוע כי תקופת צו ההארכה תיבחן גם על רקע צווי הארכה שניתנו במדינות המוכרות לאחר מתן צו ההארכה בישראל.

היועמ”ש לממשלה אשר הצטרף להליך בהתאם לסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], תמך בעמדת התאחדות התעשיינים ורשם הפטנטים.

לפי עמדתם, ניתן לקצר את תקופתו של צו הארכה ישראלי גם על פי צו שקובע את תקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתן במדינה אחרת לאחר מתן הצו ההארכה הישראלי.

פסק הדין של ביהמ”ש העליון אשר נכתב ע”י השופט ניל הנדל וחברי ההרכב, ניתח ארוכות את לשון החוק, תכליתו ואת האיזון שיש לעשות בין האינטרסים והגורמים השונים המתנגשים במקרה דנן.

מדובר באיזון שיש לעשות בין עידוד המחקר והפיתוח אל מול חלוקת הידע, בין החברות האתיות לחברות הגנריות, בין המצב בשוק הישראלי לעומת המצב בשוק הבינלאומי ובין האינטרס הכלכלי של בעלת הפטנט לבין האינטרס הבריאותי של הציבור.

בסיכומו של דבר הגיע ביהמ”ש העליון למסקנה שתמכה בעמדת התאחדות התעשיינים, היועמ”ש לממשלה ורשם הפטנטים.

ביהמ”ש קבע כי עמדת המחוקק היא שתקופות צווי ההארכה שניתנו במדינות המוכרות עונות כולן על הקריטריון של פיצוי בעלות פטנטים על תקופות הזמן שאיבדו, כאשר הפיצוי הראוי ביותר לאיזון האינטרסים הוא התקופה הקצרה ביותר שניתנה באחת המדינות המוכרות.

עוד נקבע כי אין זה משנה בהיבט זה אם הצו במדינה המוכרת ניתן לפני שניתן הצו בישראל או לאחריו.

סטייה מן התקופה הקצרה ביותר משמעותה פיצוי יתר לבעלת הפטנט ופגיעה בחברות הגנריות ובעקיפין בציבור צורכי התרופות.

אכן, שינוי תקופת הצו לאחר שניתן עלול להשפיע על הוודאות ועל יכולת ההסתמכות של בעלות הפטנטים על הצווים, אולם המחוקק היה נכון לשלם מחיר זה במסגרת האיזון בין מכלול האינטרסים המתנגשים.

המסקנה היא כי יש לקבל את הפרשנות שלפיה יש להתחשב בעת קביעת תוקף צו ההארכה, גם בצווים שניתנו במדינות מוכרות לאחר מתן הצו בישראל.

כלומר, יש לעשות איזון בין האינטרסים של חברות התרופות האתיות בעלות הפטנטים שמעוניינות בתוקף ארוך לפטנט, לבין האינטרסים של חברות התרופות הגנריות והצרכנים שמעוניינים בתוקף פטנט קצר.

במסגרת איזון זה סבר המחוקק שהפיצוי הראוי לחברות התרופות בעלות הפטנט הנו הארכת תוקפו למשך התקופה הקצרה ביותר שניתנה באחת המדינות המוכרות, זאת גם אם הצו במדינה המוכרת ניתן לאחר צו ההארכה בישראל.

עוד קבע ביהמ”ש העליון כי מסקנה זו אינה מהווה פגיעה חוקתית-רטרואקטיבית בזכותה של מרק.

שכן, תקופת ההגנה שלה זכתה מרק בפועל ארוכה יותר מזו שלה הייתה זכאית בעת רישום הפטנט.

כלומר, המחוקק נתן והמחוקק לקח את חלקו בחזרה.

כתוצאה ממסקנה זו קבע ביהמ”ש העליון כי יש לקבוע את תוקפו של צו ההארכה הישראלי בהתאם למשך צו ההארכה שניתן בארה”ב לאחר מתן הצו הישראלי.

בהתאם לכך נקבע כי תוקפו של צו ההארכה שניתן למרק פג כבר בינואר 2016.

יש לך שאלות? חושבים שפגעו בזכויות שלכם? ליחצו לקבלת יעוץ משפטי של עורכי דין

חוקים עורך דין

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • התערערות מעמד השופטים בישראל
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי
  • משרד המשפטים – סמכויות ותפקידים
  • מעצר בית
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • בית משפט השלום – סמכויות ותפקידים
  • מאבק המדינה בעישון סיגריות – דו”ח העישון לשנת 2010
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • הכנסת – בית הנבחרים של ישראל
  • חייל מילואים – מהן הזכויות המגיעות לך?
  • חוק איסור צריכת זנות: החוק להפללת הלקוח
  • ועדות ערר – גוף עצמאי לטיפול בערעורים
  • סקירת חוק הגנת הצרכן – התשמ”א 1981
  • זהירות: תרופה מזוייפת!

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
  • אושרה תביעה ייצוגית בסך 7 מיליון ש”ח בגלל עישון במועדון
  • שאלות של מהות: בדיקות גנטיות
  • הגדלת חזה ומתיחת בטן אצל ד”ר קליין
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • רופא שטועה בבחירת טיפול אינו בהכרח רשלן!
  • רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה – פסק דין לדוגמא
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • חייל מילואים – מהן הזכויות המגיעות לך?
  • נפגעת בגלל רקטות ופגזים שנחתו באיזור מגוריך?
  • רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה – פסק דין לדוגמא
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • חוקי יסוד – סקירה משפטית ודמוקרטית
  • מדוע זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ ילדים?
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • כמה כסף עולה יצוג משפטי בתביעת תאונת דרכים?
  • TOS מדיניות שימוש באתר אינטרנט
  • אבחון תסמונת דאון או טריזומיה 21 לפני ובמהלך ההריון
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • שאלות של מהות: בדיקות גנטיות
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
  • התחזות באינטרנט והתחזות בכלל – פלילי ומסוכן!
  • שוויון בין גבר לאשה – ישראל 2010 – מאמר דעה
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • קישור לתרגום באתר אחר מפר זכויות יוצרים!
  • תכנון אסטרטגיה בהליך גירושין
  • לשון הרע – כן או לא או אולי…
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • עוולות מסחריות Commercial wrongs
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?
  • הטרדה מינית בעבודה – הטרידו אותך מינית?
  • רגע לפני פירוק: טיפול זוגי
  • שוטרים במאסר – האם שוויון בפני החוק?
  • כאן שובתים! זכות השביתה על פי חוקי העבודה בישראל
  • ביטול קנסות תעבורה לפי דיני התעבורה בישראל
  • PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נגד AKISIONERNO DROUJESTVO ע”א 3975/10
  • נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה
  • רשלנות רפואית ורופאים – על קשר השתיקה בתחום הרפואה
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • אבחון תסמונת דאון או טריזומיה 21 לפני ובמהלך ההריון
  • על מה חשוב להקפיד בחוזה שכירות?
  • עורך דין מקרקעין – ייצוג וליווי בעסקאות נדל”ן
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • עדים בבית המשפט – הרגיל, המומחה והמכריע
  • גם חתימה על הסכם גישור אינה סוף פסוק!
  • אחריות בעל אתר אינטרנט להודעות וקישורים בפורום
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
  • הדרך להצלחה מתחילה בהכנת תוכנית עסקית יעילה!
  • הנשיא לשעבר משה קצב, ממלכות אל המחבוש “לא לעולם מלכות”
  • תהום בחברה הישראלית
  • עורכי דין: מותר לפרסם בגוגל!
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • למי מגיע פיצויי פיטורין ואיך יודעים כמה בדיוק?
  • רשלנות רפואית בחו”ל – מבחן מקום ביצוע העוולה
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס