חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף

על משמעותה הרבה של חוות דעת רפואית בתביעות פיצויים על נזקי גוף – בעת הגשת תביעה נזיקית בגין נזקי גוף לבית המשפט חייב התובע (חוץ ממקרים של תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית.

על חוות דעת זו להינתן על ידי רופא הנחשב “מומחה” בתחום הרלוונטי לפגיעה – למשל רופא עור לאדם שנכווה או רופא אף אוזן גרון למי שברצונו לטעון כי נפגעה שמיעתו.

חוות דעת כגון אלה עשויות לעלות לתובע אלפי שקלים.

בעלות זו יצטרך התובע לשאת והוא יזכה לקבל החזר עבורה רק במידה ותביעתו אכן תתקבל. עלויות גבוהות אלה מרתיעות במקרים רבים אפילו את מי שנפגעו באורח קשה מלתבוע פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו להם.

הבעיה היא חמורה עוד יותר שכן לרוב כנגד חוות הדעת הרפואית שמגיש התובע ימציא הנתבע חוות דעת נגדית המעריכה את הנזק כקטן יותר משמעותית משטוען התובע.

במקרים כאלה דורש בית המשפט לקבל חוות דעת שלישית מרופא אובייקטיבי, המקובל עליו, שאת שכרו יטיל על שני הצדדים, התובע והנתבע, לשלם יחד בחלקים שווים.

כיום רוב התביעות הנזיקיות בגין נזקי גוף מוגשות כנגד חברות ביטוח.

נוצר קושי מובנה לאדם הפרטי המוגבל באפשרותו לשאת בעלויות התביעה, הכוללות מימון חוות דעת רפואית של רופא מומחה מתאים, להתמודד מול חברת ביטוח שלה אמצעים גדולים בהרבה וקשרים קודמים עם רופאים מומחים שאיתם היא עובדת.

מצב עניינים זה מעניק יתרון פתיחה משמעותי לחברת הביטוח הנתבעת.

תביעות נזיקיות בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים

תביעות נזיקיות בגין נזקי גוף שהינם תוצאה של תאונת דרכים נידונות עלפי חוק הפלת”ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

בגלל ריבוי תאונות דרכים, וכתוצאה מהן גם התביעות לפיצויים בגין נזקי גוף, מצא המחוקק לנכון לקבוע הסדרים מפורשים ומיוחדים לתביעות אלה ולהבדילם מתביעות נזיקיות אחרות.

ההבדלים העיקריים הם בקביעת הגורם אותו יש לתבוע (במאמר זה לא נעסוק בהסדרים המיוחדים שקובע חוק הפלת”ד בעניין זה) ובאשר לחוות הדעת הרפואית הנדרשת לשם הערכת הנזק.

כדי להקל על הניזוק התובע פיצוי נקבע כי אין לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית.

הערכת הנזק שהתובע סובל ממנו תעשה על ידי רופא מומחה הממונה על ידי בית המשפט. עוד קובע החוק כי חברת הביטוח היא שתשלם את שכרו של מומחה זה.

רק במקרים בהם יקבע בסופו של דבר כי הנפגע טען לנזקי גוף מופרזים אך בפועל אינו סובל משום נכות בעקבות התאונה יידרש התובע להחזיר לחברת הביטוח את עלות קבלת חוות הדעת הרפואית.

גם במקרים אלה ההחזר יבוצע על ידי קיזוז עלות חוות הדעת מסכום פיצויים שנקבע בכל זאת.

כדי שבית המשפט יפנה לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה אין די בטענה של התובע על שניזוק בתחום מסוים.

יש צורך להציג בפני בית המשפט תיעוד רפואי כלשהו המעיד על בעיה בתחום. ביסוס החשד לנזק שנגרם נקרא “ראשית ראיה”.

הנטייה של בית המשפט היא להקל עם התובע, להרחיב במינוי ממומחה רפואי גם כאשר לא הוצגה לפניו תמונה מושלמת של מצב בריאותי בהקשר לנזק מן התאונה.

כמו כן אם נידון כבר היקף הפגיעה על ידי גוף הפועל לפי דין (למשל ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי) תחייב קביעה קודמת זו גם בפנית הנפגע לקבלת פיצוי על פי חוק הפלת”ד.
כפי שתואר לעיל עלות השגת חוות דעת רפואית עשויה להוות מכשול מהותי לניזוק מלהגיש תביעתו.

במקרים מסוימים יתכן וניתן להגיע להסדר עם עורך הדין (או משרד עורכי דין) שלקח על עצמו את הטיפול בתביעה כך שהם ישאו בעלות עד להשגת הפסיקה וקביעת גובה הפיצוי שממנו תוחזר השקעתה. 

קיבלתם חוות דעת של רופא ואינכם מסתפקים בכך? ליחצו: חוות דעת רפואית (שניה)