דיני משפחה והליכי גירושין בישראל – אחוז הזוגות המתגרשים בישראל עולה באופן מתמיד ועומד כיום על כרבע מכל הזוגות, עליה זו מיוחסת לכמה סיבות אחת מהן היא התפיסה כי גירושין הוא פתרון לגיטימי לחוסר אושר בחיי המשפחה ובנישואין תפיסה זו הביאה עמה שינוי חד ביחס החברתי אל גברים ונשים שהתגרשו.
עם זאת, תהליך הגירושין הוא תהליך מורכב וממושך, כאשר במהלכו נדרשים בתי המשפט להכריע בסוגיות הקשות והעדינות ביותר בחייו של אדם.
במאמר זה נסקור את עיקרי הדין הישראלי בסוגיות שבמחלוקת ואת הבעיה העיקרית בדיני הגירושין שהיא הסמכות המקבילה הניתנת הן לבתי המשפט לענייני משפחה והן לבתי הדין הרבניים בשיפוט בנושאים הקשורים לתהליך הפרידה.
הדין בישראל – דין אישי
הדין בישראל הנוגע לענייני הגירושין הוא דין אישי היינו, דין דתי – כך בפסיקת גט, כך גם בדיני המזונות והמדור. על אף זאת בתי המשפט האזרחיים עם השנים החלו לתת פרשנויות מודרניות לדין התורה שהוא הדין האישי החל על זוגות יהודים.
מרוץ הסמכויות, הבעיה העיקרית של דיני גירושין בישראל
בישראל קיימת סמכות יחודית לבתי הדין הרבניים לשפוט בענייני גירושין הדבר מביא למעשה שבית הדין הרבני הוא הגוף היחיד המוסמך לפסוק גט (שמדובר בזוג יהודי) – אולם וכפי שנראה להלן לתהליכי הגירושין מתלווים החלטות רבות אחרות, בינם מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת ממון, הסדרי ראייה וכדומה.
בהחלטות אלו, לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון רק שהסוגיות נכרכו במפורש יחד עם תביעת הגירושין.
בית משפט נוסף המוסמך לדון בכל אלו הוא בית המשפט לענייני משפחה (מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה) והוא אף רשאי מכוח סמכות נגררת, להחליט בעניין גירושין לצורך סוגיה ספיצפית.
אם כך והיות ולשתי הערכאות סמכויות מקבילות נוצרת לנו בעיה של מי מבתי הדין ידון ובאיזו תביעה? הפתרון לבעיה זו, נגזרת מעקרון הקרוי עקרון הכיבוד ההדדי בין ערכאות, כך שבית המשפט לענייני משפחה יכבד את החלטות בית הדין הרבני ולהיפך כאשר הגוף שהחל לדון בתביעה – הוא הגוף שיכריע בה, והערכאה השנייה צריכה לסגת מלדון בסוגיה.
נוצרה איפוא תופעה ייחודית במשפט הישראלי שבה כל צד מנסה שהבית הדין שנוח לו יידון בתביעה בכדי לשפר את סיכוייו לקבל החלטה טובה יותר מפי השופטים / דיינים – וכל צד מנסה לזרז את בית המשפט להתחיל ולדון בתביעה שהוא הגיש מהר ככל האפשר.
הדבר יוצר סיטואציה שאין כדוגמתה בעולמנו, בני זוג נאלצים להיגרר מבית משפט, לבית הדין וחוזר חלילה, כאשר בתי המשפט מבקרים זה את זה בשל תפיסות עולם שונות בתכלית, בעוד בית הדין הרבני מחזיק בתפיסת התורה, בית המשפט האזרחי מנסה לקדם רפורמות שמקורן במאה הנוכחית. וההתנגשות היא בלתי נמנעת.
הסוגיות העיקריות העולות במסגרת הליכי גירושים
סוגיית הסדרי הממון בין בני הזוג – כאשר מתגרשים, קיים בדרך כלל רכוש שיש לחלק בין בני הזוג, חוק יחסי ממון שתוקן לאחרונה קובע הסדר איזון משאבים של מחצית מהרכוש לכל בן זוג, בעבר נמתחה ביקורת לא מועטה על החוק שאפשר לגברים לסרב גט לנשים כאמצעי לחץ לקבלת הסכם גירושין המיטיב עימם. אולם היום החוק קובע כי איזון המשאבים יתבצע לפני מתן הגט וימים יגידו אם אכן תיקון זה יפתור את הבעיה של סחטנות גט.
סוגיית המזונות – ישנם שני סוגי מזונות בדין האחד מזונות אישה, והשני מזונות ילדים – מזונות אישה להבדיל משיטות משפט אחרות ניתנות עד למתן הגט – ולאחריו חובת המזונות נגמרת, ברם חובת מזונות האישה הפכה כמעט לאות מתה בשיטת המשפט, כאשר גברים יכולים לעלות טענת קיזוז כנגד השכר שהאישה מרוויחה או לחילופין לעלות טענות שהאישה מתרועעת עם גברים ועל כן אין עליה לקבל מזונות כלל – יש לציין כי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה פירשה באופן מצומצם את המושג “בגידה” ודחתה טענות של גברים שהיו מתקבלות בבית הדין הרבני. תחום מזונות נוסף הוא תחום מזונות הילדים, שגם נקבעים על פי דין אישי – כיום נהוג שחובת המזונות חלה עד גיל סיום הצבא, ולא רק עד גיל 18 כפי שהיה נהוג בעבר.
הסדרי ראייה ומשמורת – כאן, בניגוד לדינים האחרים נדמה שהיתרון מבחינת הדין נמצא אצל הנשים שבדרך כלל זוכות במשמורת על הילדים – שכן חזקת הגיל הרך קובעת כי כל ילד עד גיל 6 יימסר לאחזקת האם – ואם יש לו אחים, אחיו ימסרו איתו, כמו כן מאפשרים בדרך כלל הסדרי ראייה לאב.
מדור – על הגבר בדין האישי לספק מדור הולם לאישה, קיים ויכוח רעיוני בין בתי הדין, כאשר בית הדין הרבני נוטה לפסוק בסוגיית המדור לטובת הדירה בה גרו בני הזוג, כדירה שתשמש את האישה עד למתן הגט – ואילו בתי המשפט לענייני משפחה מחזיקים בדעה כי יש לאפשר את פירוק השיתוף בדירה המשותפת מתוך רעיון של קידום הגירושין ללא האשם בצורה המהירה ביותר, על כן בנושא המדור בניגוד לעיתים לנושאים אחרים נראה שעדיף לאישה לפנות לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה.
גירושין – הסכם גירושין, פתרון יעיל למצוקה
גירושין הוא הליך מאוד מורכב, ועלול להתבצע תוך חילופי מהלומות בין בני הזוג בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, עד לגרימת נזק קשה למשפחה, על כן, דעת מחבר מאמר זה כי יש לנסות להגיע להסכם על הגירושין הכולל את כל הסוגיות שהזכרתי לעיל, ולתת לכל אחד מבני הזוג הזדמנות, אמיתית וכנה לבנות את חייו מחדש, כאשר הוא שומר את הילדים קרובים אליו ואל דמות הבן זוג השני שמטבע הדברים משחק תפקיד מהותי בחייהם לא פחות.
בלוג אלול ממליץ על אתר דיני משפחה בכבוד הדדי. לכניסה לאתר ליחצו: גירושין
מיצאו בקלות: עורכי דין גירושין
[…] הסכם ממון הוא הסכם שמאפשר בעת הפרידה חלוקת נכסים בהסכמה מראש וזאת ללא התדיינויות משפטיות אינסופיות הגורמות צער רב לבני הזוג וילדיהם אשר נלוות בד”כ להליך הכואב גם כך של הפרידה. עוד בנושא: גירושין […]
[…] מעקבים הוא בעת שעולה הצורך להוכיח בגידה לפני תביעת גירושין או לצורך איסוף מידע אודות סדר יומו ועיסוקיו של אחד […]
[…] מזונות קטינים שנקבעו במסגרת הסכם גירושין כולל, אשר אושר על ידי בית משפט ותוקפו כשל פסק דין, קובעת […]
החלטת בית הדין הרבני להותרת האשה בבית המגורים שהיה לבני הזוג נקראית “מדור ספציפי”, והיא רלוונטית עד הגיעם של הילדים לגיל 18. אם מוכיחים שטענותיה של האשה אינן אמיתיות והיא מעוניינת להתגרש, ניתן לבטל צו זה.
[…] מהסכסוכים שנפוץ לפתור באמצעות מגשר הוא סכסוך גירושין בין בני […]
[…] קטנות של אזרחים, בית המשפט לענייני משפחה, המטפל בנושאי גירושין ודיני […]
[…] יום: הסכמי שכירות, הסכמי ממון, הסכמי עבודה, נישואין, גירושין ועוד רבים […]
[…] המודרני ולכן עלולים לעוררבעיות כשמדובר בנישואין או גירושין. כך למשל נאלצים זוגות יהודים הנחשבים פסולי חיתון (למשל […]
[…] את העילות השונות לגירושין לפי דין בית הדין הרבני. הליך גירושין הוא תהליך ידוע ומוכר בו בני זוג מחליטים לפרק את החבילה […]
אני בתהליכי גירוש בבית הדין הרבני הייתי רוצה לברר מספר דברים:
1)יש לי ילדה בת 9 חודשים אני לא רואה אותה כבר מאז הפרדה 4 חודשים אישתי לא נותנת לי לראות אותה מה אני אמור לעשות
2) המשכורת שלי היא 5000 ש”ח כמה מזונות אני צריך לשלם לפי החוק מינימום-מקסימום
אני מעוניינת בשתיי שאלות :1 – בעלי גרוש + 3 בנות שרואה אותם אחת לחודש בגלל המצב הכלכלי ואין לו רכב הוא יוצא באוטובוס מתל אביב לשדרות לוקח אותם ומחזיר בחזרה באוטובוסים, אנו מיתגוררים אצל אימו הקשישה והוא מישתכר מ 2000 שח’ ונאלץ לקחת חופש מהעבודה יומיים כול חודש בכדי להביאם, מה גם שלאימו הדבר קשה מאוד עים רעש הבנות ל3 ימים, גרושתו תובעת אותו להסדר ראיה של פעמיים בחודש ובכול החגים עים החופשות, האים יכולים לאלץ אותו ליראותם יותר ממה שיכול?
2- לפני שנה תבעה לגבי מזונות העלו לה בבית הדין ב300 שקלים בילבד מאחר ואינו יכול לשלם מזונות הוא חייב חוב גדול בביטוח הלאומי, מה גם שאינו יכול לימצוא עבודה הולמת מפני שהוא אסיר משוחרר ולא כול מעסיק מוכן לקבלו , כאמור עובד במשכורת של 2000 שח’, האים יכולים להעלות לה את המזונות שוב מאחר ומעוניינת ליתבוע שוב בבית הדין?
אודה לכם אים תענו בהקדם לשאלותיי, תודה.
[…] זאת, קיים הליך נוסף הנקרא ערעור ברשות. ערעור זה ניתן רק על פי רשות […]
[…] כדי להכין את הקרקע במקרה שתוגש בסופו של דבר תביעת גירושין. ובכן, אם לאחד הצדדים יש חשד כי בן זוגו בוגד בו, מומלץ […]
[…] זוג נשוי עם ילדים קטנים עלו על שרטון והובילו להחלטה על גירושין. את מה שנצבר ונולד במהלך החיים המשותפים צריך לפרק מחדש […]
[…] בפעמים אחרות, יש אינטרסים אחרים המעורבים בסכסוך, ולעיתים צד שאיננו בהכרח מעוניין להיות ההורה המשמורן, תובע את משמורת הקטינים בידיו, כדי להשיג השגים כאלה ואחרים, במסגרת הליך הגירושין. […]