מערכת הבית המשפטירשת האינטרנט הענפה מועדת במיוחד להפרת זכויות יוצרים, בשל הקלות היחסית של ביצוע העתקות בלתי חוקיות במסגרתה של יצירות שונות שמוגנות בזכויות יוצרים.
בתי המשפט בארץ מודעים אף הם לתופעה זו, ועל כן הם נחלצים לא אחת לעזרתם של בעלי זכויות היוצרים שהופרו שלא כדין, תוך ניסיון להתאים את ההסדרים המשפטיים הקיימים למציאות שמשתנה ומתעדכנת ללא הרף מבחינה טכנולוגית.
במסגרת הליך ת”א 68160-05-19 פי.אס.די.אס יזמות בע”מ נ’ אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ, שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, הלך השופט גדעון גינת צעד אחד נוסף קדימה בנושא זה, עת נקבע על ידו כי גם הפניה בלבד באמצעות LINK לתרגום שמופיע באתר אחר ושהינו בגדר יצירה מוגנת לפי החוק, תהווה אף היא הפרת זכויות יוצרים עקב העתקה שלא כדין, וזאת מאחר שאין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה כמות שהיא לבין העתקתה באמצעות הפנייה בלינק בלבד.
עובדות התיק
התביעה הוגשה על ידי חברה בשם פי.אס.די.אס יזמות שעוסקת ביבוא וממכר של מגוון מוצרים, לרבות מחשבים ואביזריהם הנלווים, וכן על ידי חברת KSP, שבין היתר מפרסמת ומשווקת במסגרת אתר האינטרנט שלה גם את מוצריה של החברה היבואנית.
פרסומים כללו גם תרגומים ששתי החברות עשו להוראות היצרן של המוצרים המיובאים, וזאת באישור החברות שמייצרות אותם.
התביעה הוגשה כנגד חברת אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ, אשר מפעילה שני אתרי אינטרנט לממכר מוצרי חשמל, אחד של רשת מחסני חשמל, והשני של רשת שקם אלקטריק.
במסגרת שני האתרים הללו, פירסמה אלקטרה, בין היתר, גם מוצרי חשמל שנרכשים על ידי שתי הרשתות הללו מהחברה היבואנית, תוך שהיא מפנה, באמצעות לינק בלבד, לתרגומי הוראות היצרן שמופיעים באתר של KSP וזאת ללא קבלת אישור מטעם החברות התובעות, וממילא מבלי לשלם להן דבר על כך.
עם זאת יצויין שאלקטרה גם ביטלה את הלינקים הללו סמוך לתחילת ההליך המשפטי.
טענות הצדדים
התובעות טענו שהן בעלות זכויות היוצרים בתרגומים של הוראות היצרן, וזאת לאור סעיפים 11(6) ו-16 לחוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007, שמגדיר יצירה נגזרת כעשיית יצירה מקורית שמבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.
בהמשך לכך טענו התובעות שההפניות בלינקים מהאתרים של חברת אלקטרה לאתר של KSP, שלטענתן אירעו 15 פעמים, מהוות אף הן הפרה של זכויות היוצרים שלהן בתרגומים וזאת למרות שאין מדובר בהעתקות רגילות גרידא, כי אם בהפניות בלבד.
עוד טענו התובעות שההפניות אוטומטיות מאתרי אלקטרה לאתר KSP יוצרות עומס על שרתי האינטרנט שלהן תוך ניצול תשתיותיהן וכמו כן גורמות לכך שהאתרים של אלקטרה מקודמים על פני אתר KSP במסגרת החיפושים בגוגל, דבר שגורם להן להפסדי מכירות.
בהתאם לכך עתרו התובעות לקבלת צו שיורה לאלקטרה להסיר את הלינקים הללו ולקבלת פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק, בסך של 100,000 ₪ לכל הפרה, לפי סעיף 56 לחוק, אותו הם העמידו לצרכי אגרה על סך של 500,000 ₪, במקום סך של 1.5 מיליון ₪.
אלקטרה לא התכחשה לטענת ההעתקה באמצעות הלינקים, אך טענה שהעתקה זו אינה מהווה הפרת זכויות יוצרים וזאת מאחר שמרבית המידע שהועתק מהאתר של KSP כולל עובדות ונתונים שאין לגביהם זכויות יוצרים, בהתאם לסעיף 5 לחוק וכי בשוק החשמל מקובל לעשות שימוש במידע המצוי בידי היבואן, כדי למנוע הטעיית לקוחות.
עוד טענה אלקטרה שגם אם יש לתובעות זכויות יוצרים בתרגומים, הן אינן זכאיות לפיצוי נפרד על כל הפרה, כי אם לפיצוי אחד בלבד וזאת לאור סעיף 56(ג) לחוק, שקובע שלעניין סעיף 56 יש לראות בהפרות שמתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
קריאה נוספת: שיתוף פוסט פוגעני ברשת חברתית יכול להוות עילה לתביעת לשון הרע
הפניה בלינק ללא אישור, לתרגום באתר אחר, מהווה הפרת זכויות יוצרים
פסק הדין עסק בשאלה האם התרגומים מהווים יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים ובמידה וכן, האם ההפניה אליהם באמצעות הלינקים מהווה אף היא הפרה של זכויות היוצרים בהם.
פסק הדין דחה תחילה את טענת אלקטרה לפיה המידע שהועתק על ידה מהאתר של KSP כולל עובדות ונתונים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים וזאת מאחר שסעיף 5(4) לחוק אמנם קובע שזכות יוצרים לא תחול על עובדה או נתון, כשלעצמם, אולם היא כן תחול על דרך ביטויים.
עוד קבע פסק הדין שלתובעות יש זכויות יוצרים בתרגומים, מאחר שהתרגומים נחשבים כיצירה נגזרת מכיוון שהם נעשו באישור היצרנים ועל כן הם גם נחשבים ליצירה מקורית שעומדת בפני עצמה, לפי סעיפים 16 ו-11(6) לחוק.
לאחר שבית המשפט קבע שהתרגומים מהווים יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים, הוא גם קבע שאלקטרה הפרה את הזכויות הללו באמצעות הלינקים שמפנים לתרגומים וזאת לאור סעיפים 11(1) ו-12(1) לחוק.
סעיף 11(1) לחוק, קובע שהעתקה כאמור בסעיף 12 לחוק, מהווה הפרת זכויות יוצרים.
סעיף 12 לחוק קובע שהעתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית ולרבות אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר, כאמור בסעיף 12(1) לחוק.
מכאן נובע, איפוא, שגם העתקת תכניו של אתר אינטרנט תיחשב כהעתקה וזאת גם אם אין מדובר בהעתקה במובנה הרווח, אלא בהפניה אוטומטית לאתר אחר, כפי שאירע במקרה דנן.
השופט גינת פסק כי הדעת נותנת שאין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה ‘כמות שהיא’ לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב.
שיקולים לגבי קביעת היקף הפיצוי
לגבי היקף הפיצוי שיש לפסוק בגין ההפרה הנ”ל, קבע בית המשפט שספק אם ניתן לומר שבמקרה דנן אירעה מסכת אחת של הפרות, מאחר שכל הפניה (LINK) מאתרי אלקטרה לאתר KSP נוצרה באקט מפר עצמאי, שאין להשוותו, לשם דוגמא, להעתקת טקסטים נפרדים במשיכת קולמוס אחת, או לביצוע רציף של מספר שירים.
יחד עם זאת, בית המשפט גם סבר שיש לקחת בחשבון את נסיבות המקרה דנן, לפיהן לא הובא לבית המשפט חישוב מדויק של מספר ההפרות הנטענות וכן מאחר שההעתקה נעשתה בדרך של הפנייה נסתרת לאתר KSP ובשים-לב למשך הזמן הקצר יחסית של ההפרות ולהפסקתן בסמוך לתחילת ההליך המשפטי.
בהתאם לכך חוייבה אלקטרה בתשלום פיצויים בסך של 40,000 ₪ בלבד, בתוספת שכ”ט עורך דין בסך של 11,000 ₪.
עוד בנושא: היקף האחריות של בעל אתר לקישורים והודעות בפורום העתיקו לך תוכן מהאתר?