שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » בית משפט » שופט סניגור: טיבו של הקשר

שופט סניגור: טיבו של הקשר

מערכת הבית המשפטי 31 במאי 2020 18:05 אין תגובות

“תיראי מופתעת” כתב עורך הדין החוקר שחם שביט לשופטת רונית פוזננסקי כץ. “אני כבר עובדת על הבעת פנים מתאימה” השיבה לו השופטת.

דו שיח זה שהתנהל באפליקציית הווטסאפ בפברואר 2018, בין השופטת לנציג התביעה בדיון על הארכת מעצרם של החשודים בפרשת בזק (המכונה פרשת 4,000), בני משפחת אלוביץ’, הפך בין לילה לכותרת שפתחה את כל מהדורות החדשות.

במשך מספר ימים, דנו כל מהדורות החדשות בעיתונות הישראלית בהסתמסות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לקפוץ על החשיפה כמוצא שלל רב וזעק : “אמרתי לכם“. הרשתות החברתיות היו על סף רתיחה מדבר הידיעה שחשפה בעיני רבים את טיבה של מערכת היחסים בין השופטים לעורכי הדין, אם לדייק בין השופטים לעורכי הדין המייצגים את התביעה.

נקודת המפגש בין חשיפת מסרונים המאפיינת שיח חברי ואישי, לבין אחת החקירות המדוברות והמשפיעות בישראל בעשורים האחרונים, לא הותירה סיכוי למערכת המשפט בבואה להסתיר את המתרחש בהיכל קודש הקודשים של הצדק.

חשוב להדגיש כי מדובר היה במקרה חריג שהסתיים בענישה כבדה לנוגעים בדבר ובעיקר לשופטת ובכל זאת, הנזק התדמיתי שנגרם למערכת המשפט היה כבד וחשוב מכך, המקרה שם זרקור בוהק במיוחד על שאלת התנהלותם של שופטים בכלל ובפרט בכל הקשור לניהול מערכות יחסי העבודה שלהם מול הבאים עימם במגע.

שטח סטרילי? לא מדויק

מערכת המשפט בישראל בנויה בתוואי כזה שמעניק סטריליזציה רחבה לשופטים בישראל.

חדר נפרד ללא כל גישה, לעיתים דרכי גישה נפרדות לחדר עצמו כגון מעלית בהפרדה, מזכירה, עוזר וקלדנית המהווים סוג של חיץ בין באי אולם בית המשפט לבין השופט.

ברוב המקרים, זה פשוט עובד ובאי היכלות הצדק, רואים את השופט “מרחוק”, מספסלי הנאשמים או מן העבר השני של האולם.

שיחות ישירות עם השופט, מתקיימות לרוב במהלך הדיונים המשפטיים עצמם או לכל היותר, כאשר מבקש אחד הצדדים לשוחח עם כבוד השופט ביחידות.

לעיתים מדובר בדיון משולש של השופט מול התובע והנתבע, במטרה לקדם סיכום, אבל אלה מפגשים נדירים.

גם במסלול המשפטי, דאג המחוקק בשנת 2013, לייצר נתיב די ברור תחת תיקון 113 לחוק העונשין.

החוק אומנם שונה ותוקן בשל היעדר אחידות בפסיקות בתי המשפט בנוגע לעבירות זהות ובנסיבות דומות, אבל הוא יצר אבני דרך לשופטים בבואם להכריע דינים.

אחת העדויות של סטודנט מצטיין למשפטים (שבינתיים כבר חורך את אולמות בית המשפט כסניגור) מתארת סדרה של הרצאות שזכה לקבל במסגרת לימודיו מאחד השופטים הפעילים בישראל.

“הוא היה פונה אלינו הסטודנטים לפי צבע החולצה ולא לפי השם והיה מצמצם למינימום את מפגשי העיניים שלו מול כל אחד ואחד מאתנו” מתאר עורך הדין בעדותו.

“הוא הסביר את התופעה בכל שהוא מחכך למינימום את המגע שלו מול אנשים וזאת בשל העובדה שכל אחד יכול להגיע ביום מן הימים אליו לבית המשפט כנאשם” סיכם עורך הדין.

במילים אחרות, אותו שופט מתנהל בסוג של בידוד חברתי, במטרה לשמור על מינימום של היכרות מהסביבה שברקע. הוא רוצה להישאר אובייקטיבי בכל מקרה שלא יקרה.

מנגד אגב, כדאי לצטט את דבריו של השופט המוערך מישאל חשין ז”ל שדאג להדגיש: “אינני חש עצמי כמי שיושב במגדל שן. בתוך עמי ישבתי ובתוך עמי אנוכי יושב: אני בו והוא בי“.

בשורה התחתונה, אולם בית המשפט הוא מקום די סטרילי, אבל לא ריק מדיאלוגים, אלא שהשיח מתקיים באופן גורף אם בכלל, בין השופט לצד התובע, היא המדינה.

כאן, הסטריליות הופכת מוגבלת.

הסנגור. הגיבור הטראגי באולם

אם התביעה מנהלת שיח ערני עם השופטים, הרי שהסניגורים המייצגים את הצד הנתבע, כמעט ולא מקיימים שיח לא פורמאלי.

אל תטעו בראותכם את הסניגור של ראש משפחת פשע מוכר, צועק באולם בית המשפט מול השופט.

זה רק שואו, הרי כל תפקידו המשפטי של הסניגור, הוא לערער את סעיפי האישום באופן שהוא פחות מסביר. בדרך כלל הסניגורים, מצליחים להגיע להסדרי טיעון או לשנות את סטטוס העבירה מאחר ולהפריך, זו משימה קלה יותר מלהוכיח.

ובכל זאת, אחוז ההרשעות במשפט הפלילי הישראלי, עומד על 97% (!).

את זה ניתן להסביר בשני מישורים שונים. האחד הוא שהפרקליטות כל כך מדויקת בהגשת כתבי האישום שלה.

השני הוא שהשופטים הם פרו תביעתיים, מה שמעיד על קיומו של קשר בין התובעים לשופטים.

לצד הסניגור הפלילי הפרטי, הולכת ומתפתח תהליך ניתוב מצד המדינה של נאשמים לכיוון הסניגוריה הציבורית. זו שנחשבה עד לא מכבר לסניגוריה למעמד הכלכלי הנמוך, הופכת אט, אט לטובה וחזקה.

הסניגוריה הציבורית זוכה לחיבה יתרה מצד השופטים לעומת הסניגור הפרטי וזאת בשל העובדה כי הסניגורים מטעמה, ממלאים את אולמות הדיונים סביב השעון והופכים מוכרים אפילו בשמם לשופטים.

זוכרים את השופט שקרא לתלמידיו על פי צבע החולצה? ובכן, אי אפשר לראות את אותו אדם בכל יום, ולקרוא בשם: “חולצה כחולה”. כאמור, הסניגור מייצג את הנאשם, את העבריין וככזה, הזכות שלו בקרב השופטים, נמוכה ומקובלת פחות.

חשוב לציין בעניין זה כי בכל זאת לעורכי הדין יש נתיב מובהק להביע את דעתם על השופטים וזה נעשה באמצעות סקר שופטים שנתי המעניק דירוג לשופטים.

הדירוג לא נופל על אוזניים ערלות ושופט שמתנהג כלפי סניגור באופן חריג וקיצוני, לא ינוקה מביקורת.

הסקר הוא טוב ונכון (אגב, הוא מושעה בחודשים האחרונים) אבל הוא במקרה הטוב מייצר איזון ולא מייצר שיח אישי בין השופט לסניגור.

השורה התחתונה

הסניגור חש די בודד באולם בית המשפט והוא מוכוון מטרה אל מול הלקוח שלו.

העולם הפלילי סבוך ומלאכתו של הסניגור קלה במובן שהוא צריך להפריך טענות ומנגד, הוא מבין שהתביעה מתקבלת בזרועות מזמינות הרבה יותר בקרב השופט.

חשוב להדגיש כי הקשר הזה רופף לא רק בשל אופי אולם בית המשפט, אלא גם בשל אילוצי החוק האוסרות על קיום קשר בין הצדדים. ועדיין, הסניגורים פועלים בתוך אטמוספרה תביעתית ביסודה בה השופטים והתביעה (בדרך כלל המדינה המיוצגת על ידי הפרקליטות) משיקים קווי דמיון של תפיסה או פועלים בסוג של שותפות גזירות גורל.

פרקליט מחוז יכול להרים טלפון לשופט בעניינו של תיק מסויים וזה אכן מה שמתרחש במציאות, משהו שסניגור לא יכול כלל להרשות לעצמו. הוא פשוט לא יגיע ל “הלו אדוני השופט…“.

משפט ראש הממשלה שיצא השבוע לדרכו, מהווה דוגמא טובה לכך.

ראש הממשלה ואנשיו אומנם סימנו את המטרה לפיה, הפרקליטות והמשטרה הם צד אחד, אבל לא רחוק הרגע בו יועציו האסטרטגיים של הנאשם נתניהו, יחליקו את שלושת השופטים לאותו הסל. והסניגור? הוא מייצג את העבריין ולא את המדינה.

ההפרדה הזו בין הסניגור לשופט ראויה ונכונה, טוב היה אם היא הייתה מאפיינת גם את היחס שבין התביעה לשופט.

עוד בנושא: קשרים אישיים ומשוא פנים בקרב השופטים

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • עדים בבית המשפט – הרגיל, המומחה והמכריע
  • עורך דין לתעבורה – עברת על חוקי התנועה?
  • חוק המחשבים – נוסח החוק בישראל
  • דוח החניה בוטל והתובע קיבל פיצויים
  • שוהים בלתי חוקיים בארץ – תקנות, אכיפה וגירוש
  • משפט בבית דין צבאי
  • אפליה אסורה בכניסה למועדון
  • חוק יסוד חופש העיסוק – נוסח החוק בישראל
  • כלל ייחוד העילה ופיצוי נפגעי תאונות דרכים
  • שופט סניגור: טיבו של הקשר
  • האם תכונן חוקה במקום חוקי היסוד הקיימים?
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
  • חוקי יסוד – סקירה משפטית ודמוקרטית
  • החלטת בג”ץ בנוגע לפתיחת כביש 443
  • חופשת לידה לגברים – מה אומר החוק בישראל?
  • עילות גירושין בבית הדין הרבני

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • כלל ייחוד העילה ופיצוי נפגעי תאונות דרכים
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה אחרי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל
  • הגשת תביעה ייצוגית
  • בוחן תנועה ותפקידו העיקרי: שחזור תאונות דרכים
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • יש לך חוב לרשות השידור? הכירו את אגרת הטלוויזיה שלנו!
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • חייל מילואים – מהן הזכויות המגיעות לך?
  • לצעוד עם העדר
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • קניית רכב יד 2 – מה כולם לא רוצים שתדעו?
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • זכויות עובדים בעת פירוק חברה בישראל
  • לשון הרע – כן או לא או אולי…
  • כאן שובתים! זכות השביתה על פי חוקי העבודה בישראל
  • עילות גירושין בבית הדין הרבני
  • תכנון אסטרטגיה בהליך גירושין
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • גירושין במגזר הדתי
  • כל מה צריך לדעת על לידה בימי קורונה
  • עורכי דין: מותר לפרסם בגוגל!
  • הסכם ממון בין בני זוג – משמעותם של הסכמי ממון
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
  • תביעות ביטוח ומדוע חברת הביטוח לא משלמת לך
  • ידועים בציבור – זכויותיו המשפטיות של ידוע בציבור בישראל
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים
  • תקנות ביטול עסקה – מהפכה צרכנית, האומנם?
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • אופן חישוב זמן הארכת תוקף פטנט תרופתי בעידן הכפר הגלובלי
  • זכויות קניין במשפט הישראלי
  • פסק דין של בית המשפט העליון רע”א 2146/08 בתביעת רשלנות רפואית
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • עורך דין לנזיקין – תאונות, פגיעות, תביעה ופיצויים
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • שלילת רשיון נהיגה – לא נעים אבל לא סוף העולם
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה אחרי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • חוות דעת פסיכיאטרית בנושאים פליליים
  • תאונות דרכים – נגרמו לך נזקי גוף בתאונת דרכים?
  • למה דירוג ה-BDI שלך כל כך חשוב?
  • מעצר בית
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • פיטורים שלא כדין – מתי ומדוע?
  • גם חתימה על הסכם גישור אינה סוף פסוק!
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • בחינת מעמדו המשפטי של קטין חולה נפש
  • יצירתיות ומשפט – מאת לימור גל
  • נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה
  • אלימות מינית בזוגיות
  • שוטרים במאסר – האם שוויון בפני החוק?
  • סקירת חוק הגנת הצרכן – התשמ”א 1981
  • רשלנות רפואית בטיפול שיניים – מקרה לדוגמא
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • חקירה במשטרה – דע את זכויותך ע”פ חוק!
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס