שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » בית משפט » שופט סניגור: טיבו של הקשר

שופט סניגור: טיבו של הקשר

מערכת הבית המשפטי 31 במאי 2020 18:05 אין תגובות

“תיראי מופתעת” כתב עורך הדין החוקר שחם שביט לשופטת רונית פוזננסקי כץ. “אני כבר עובדת על הבעת פנים מתאימה” השיבה לו השופטת.

דו שיח זה שהתנהל באפליקציית הווטסאפ בפברואר 2018, בין השופטת לנציג התביעה בדיון על הארכת מעצרם של החשודים בפרשת בזק (המכונה פרשת 4,000), בני משפחת אלוביץ’, הפך בין לילה לכותרת שפתחה את כל מהדורות החדשות.

במשך מספר ימים, דנו כל מהדורות החדשות בעיתונות הישראלית בהסתמסות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לקפוץ על החשיפה כמוצא שלל רב וזעק : “אמרתי לכם“. הרשתות החברתיות היו על סף רתיחה מדבר הידיעה שחשפה בעיני רבים את טיבה של מערכת היחסים בין השופטים לעורכי הדין, אם לדייק בין השופטים לעורכי הדין המייצגים את התביעה.

נקודת המפגש בין חשיפת מסרונים המאפיינת שיח חברי ואישי, לבין אחת החקירות המדוברות והמשפיעות בישראל בעשורים האחרונים, לא הותירה סיכוי למערכת המשפט בבואה להסתיר את המתרחש בהיכל קודש הקודשים של הצדק.

חשוב להדגיש כי מדובר היה במקרה חריג שהסתיים בענישה כבדה לנוגעים בדבר ובעיקר לשופטת ובכל זאת, הנזק התדמיתי שנגרם למערכת המשפט היה כבד וחשוב מכך, המקרה שם זרקור בוהק במיוחד על שאלת התנהלותם של שופטים בכלל ובפרט בכל הקשור לניהול מערכות יחסי העבודה שלהם מול הבאים עימם במגע.

שטח סטרילי? לא מדויק

מערכת המשפט בישראל בנויה בתוואי כזה שמעניק סטריליזציה רחבה לשופטים בישראל.

חדר נפרד ללא כל גישה, לעיתים דרכי גישה נפרדות לחדר עצמו כגון מעלית בהפרדה, מזכירה, עוזר וקלדנית המהווים סוג של חיץ בין באי אולם בית המשפט לבין השופט.

ברוב המקרים, זה פשוט עובד ובאי היכלות הצדק, רואים את השופט “מרחוק”, מספסלי הנאשמים או מן העבר השני של האולם.

שיחות ישירות עם השופט, מתקיימות לרוב במהלך הדיונים המשפטיים עצמם או לכל היותר, כאשר מבקש אחד הצדדים לשוחח עם כבוד השופט ביחידות.

לעיתים מדובר בדיון משולש של השופט מול התובע והנתבע, במטרה לקדם סיכום, אבל אלה מפגשים נדירים.

גם במסלול המשפטי, דאג המחוקק בשנת 2013, לייצר נתיב די ברור תחת תיקון 113 לחוק העונשין.

החוק אומנם שונה ותוקן בשל היעדר אחידות בפסיקות בתי המשפט בנוגע לעבירות זהות ובנסיבות דומות, אבל הוא יצר אבני דרך לשופטים בבואם להכריע דינים.

אחת העדויות של סטודנט מצטיין למשפטים (שבינתיים כבר חורך את אולמות בית המשפט כסניגור) מתארת סדרה של הרצאות שזכה לקבל במסגרת לימודיו מאחד השופטים הפעילים בישראל.

“הוא היה פונה אלינו הסטודנטים לפי צבע החולצה ולא לפי השם והיה מצמצם למינימום את מפגשי העיניים שלו מול כל אחד ואחד מאתנו” מתאר עורך הדין בעדותו.

“הוא הסביר את התופעה בכל שהוא מחכך למינימום את המגע שלו מול אנשים וזאת בשל העובדה שכל אחד יכול להגיע ביום מן הימים אליו לבית המשפט כנאשם” סיכם עורך הדין.

במילים אחרות, אותו שופט מתנהל בסוג של בידוד חברתי, במטרה לשמור על מינימום של היכרות מהסביבה שברקע. הוא רוצה להישאר אובייקטיבי בכל מקרה שלא יקרה.

מנגד אגב, כדאי לצטט את דבריו של השופט המוערך מישאל חשין ז”ל שדאג להדגיש: “אינני חש עצמי כמי שיושב במגדל שן. בתוך עמי ישבתי ובתוך עמי אנוכי יושב: אני בו והוא בי“.

בשורה התחתונה, אולם בית המשפט הוא מקום די סטרילי, אבל לא ריק מדיאלוגים, אלא שהשיח מתקיים באופן גורף אם בכלל, בין השופט לצד התובע, היא המדינה.

כאן, הסטריליות הופכת מוגבלת.

הסנגור. הגיבור הטראגי באולם

אם התביעה מנהלת שיח ערני עם השופטים, הרי שהסניגורים המייצגים את הצד הנתבע, כמעט ולא מקיימים שיח לא פורמאלי.

אל תטעו בראותכם את הסניגור של ראש משפחת פשע מוכר, צועק באולם בית המשפט מול השופט.

זה רק שואו, הרי כל תפקידו המשפטי של הסניגור, הוא לערער את סעיפי האישום באופן שהוא פחות מסביר. בדרך כלל הסניגורים, מצליחים להגיע להסדרי טיעון או לשנות את סטטוס העבירה מאחר ולהפריך, זו משימה קלה יותר מלהוכיח.

ובכל זאת, אחוז ההרשעות במשפט הפלילי הישראלי, עומד על 97% (!).

את זה ניתן להסביר בשני מישורים שונים. האחד הוא שהפרקליטות כל כך מדויקת בהגשת כתבי האישום שלה.

השני הוא שהשופטים הם פרו תביעתיים, מה שמעיד על קיומו של קשר בין התובעים לשופטים.

לצד הסניגור הפלילי הפרטי, הולכת ומתפתח תהליך ניתוב מצד המדינה של נאשמים לכיוון הסניגוריה הציבורית. זו שנחשבה עד לא מכבר לסניגוריה למעמד הכלכלי הנמוך, הופכת אט, אט לטובה וחזקה.

הסניגוריה הציבורית זוכה לחיבה יתרה מצד השופטים לעומת הסניגור הפרטי וזאת בשל העובדה כי הסניגורים מטעמה, ממלאים את אולמות הדיונים סביב השעון והופכים מוכרים אפילו בשמם לשופטים.

זוכרים את השופט שקרא לתלמידיו על פי צבע החולצה? ובכן, אי אפשר לראות את אותו אדם בכל יום, ולקרוא בשם: “חולצה כחולה”. כאמור, הסניגור מייצג את הנאשם, את העבריין וככזה, הזכות שלו בקרב השופטים, נמוכה ומקובלת פחות.

חשוב לציין בעניין זה כי בכל זאת לעורכי הדין יש נתיב מובהק להביע את דעתם על השופטים וזה נעשה באמצעות סקר שופטים שנתי המעניק דירוג לשופטים.

הדירוג לא נופל על אוזניים ערלות ושופט שמתנהג כלפי סניגור באופן חריג וקיצוני, לא ינוקה מביקורת.

הסקר הוא טוב ונכון (אגב, הוא מושעה בחודשים האחרונים) אבל הוא במקרה הטוב מייצר איזון ולא מייצר שיח אישי בין השופט לסניגור.

השורה התחתונה

הסניגור חש די בודד באולם בית המשפט והוא מוכוון מטרה אל מול הלקוח שלו.

העולם הפלילי סבוך ומלאכתו של הסניגור קלה במובן שהוא צריך להפריך טענות ומנגד, הוא מבין שהתביעה מתקבלת בזרועות מזמינות הרבה יותר בקרב השופט.

חשוב להדגיש כי הקשר הזה רופף לא רק בשל אופי אולם בית המשפט, אלא גם בשל אילוצי החוק האוסרות על קיום קשר בין הצדדים. ועדיין, הסניגורים פועלים בתוך אטמוספרה תביעתית ביסודה בה השופטים והתביעה (בדרך כלל המדינה המיוצגת על ידי הפרקליטות) משיקים קווי דמיון של תפיסה או פועלים בסוג של שותפות גזירות גורל.

פרקליט מחוז יכול להרים טלפון לשופט בעניינו של תיק מסויים וזה אכן מה שמתרחש במציאות, משהו שסניגור לא יכול כלל להרשות לעצמו. הוא פשוט לא יגיע ל “הלו אדוני השופט…“.

משפט ראש הממשלה שיצא השבוע לדרכו, מהווה דוגמא טובה לכך.

ראש הממשלה ואנשיו אומנם סימנו את המטרה לפיה, הפרקליטות והמשטרה הם צד אחד, אבל לא רחוק הרגע בו יועציו האסטרטגיים של הנאשם נתניהו, יחליקו את שלושת השופטים לאותו הסל. והסניגור? הוא מייצג את העבריין ולא את המדינה.

ההפרדה הזו בין הסניגור לשופט ראויה ונכונה, טוב היה אם היא הייתה מאפיינת גם את היחס שבין התביעה לשופט.

עוד בנושא: קשרים אישיים ומשוא פנים בקרב השופטים

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • מי בדלת? בית המשפט…
  • נהג חדש – תקנות חשובות
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • דיני חברות – מטרות, סוגי חברות ופסיקה
  • המדינה לא גובה את חובותיה והגזירות עלינו נוחתות
  • מערכת בתי המשפט בישראל
  • חקירה במשטרה – דע את זכויותך ע”פ חוק!
  • האם אתה יודע כיצד למלא שטר חוב?
  • על קשרים ומשוא פנים של שופטים
  • עבירות מס – איך יוצאים מזה?
  • ערכאות שיפוטיות בישראל
  • על מוסר וקפיטליזם, ועל מה שביניהם – מאמר דעה
  • תביעת חברה ע”י אדם פרטי – זכויות צרכנים
  • לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות
  • חוק המחשבים – נוסח החוק בישראל
  • ועדת קבלה למושב – עמדת בית המשפט העליון

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • רשלנות רפואית באבחון של מחלת הסרטן
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • כל מה צריך לדעת על לידה בימי קורונה
  • דיאטות מסוכנות – תביעה במסגרת חוק האחריות למוצרים פגומים
  • תאונות דרכים – נגרמו לך נזקי גוף בתאונת דרכים?
  • כלל ייחוד העילה ופיצוי נפגעי תאונות דרכים
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • חשיפת פרטים של גולש באתר אינטרנט
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • ת”א 2677-07 כהן משה נ’ מכבי שירותי בריאות ואח’
  • מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים
  • חלוקת נכסים שעברו בירושה בהליך גירושין
  • פיטורים שלא כדין – מתי ומדוע?
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • לצעוד עם העדר
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת קווי מהדרין
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
  • רפורמת הקאנביס 2019
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • למה חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?
  • אי תשלום מזונות והסנקציות האפשריות
  • אימוץ ילדים – מושגים והגדרות משפטיות
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • על גבולות אחריותה של חברת אחסון אתרים Hosting
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • תאונות עבודה – פגיעה במהלך עבודה או בדרך אליה
  • כיצד להמנע מהליכי הוצאה לפועל באמצעות הסדר חובות
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • עבירות מין בקרב קטינים – מדיניות ענישה וחקיקה
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • עורכי דין: מותר לפרסם בגוגל!
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • על מה חשוב להקפיד בחוזה שכירות?
  • בית משפט השלום – סמכויות ותפקידים
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים
  • כמה כסף עולה יצוג משפטי בתביעת תאונת דרכים?
  • הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!
  • הסדרי טיעון במשפט הפלילי
  • ניתוח הרמת חזה שגרם למנותחת לנזק
  • רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה – פסק דין לדוגמא
  • פיטורים שלא כדין – מתי ומדוע?
  • PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נגד AKISIONERNO DROUJESTVO ע”א 3975/10
  • זכויות יוצרים – סקירה משפטית בנושא חוק זכויות יוצרים
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • קבוצת רכישה – בעד ונגד
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • רשלנות רפואית בטיפול שיניים – מקרה לדוגמא
  • מעצר בית
  • אחריות בעל אתר אינטרנט להודעות וקישורים בפורום
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • פוליסת ביטוח בריאות – דע/י את זכויותיך!
  • קישור לתרגום באתר אחר מפר זכויות יוצרים!
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס