שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » בית משפט » שופט סניגור: טיבו של הקשר

שופט סניגור: טיבו של הקשר

מערכת הבית המשפטי 31 במאי 2020 18:05 אין תגובות

“תיראי מופתעת” כתב עורך הדין החוקר שחם שביט לשופטת רונית פוזננסקי כץ. “אני כבר עובדת על הבעת פנים מתאימה” השיבה לו השופטת.

דו שיח זה שהתנהל באפליקציית הווטסאפ בפברואר 2018, בין השופטת לנציג התביעה בדיון על הארכת מעצרם של החשודים בפרשת בזק (המכונה פרשת 4,000), בני משפחת אלוביץ’, הפך בין לילה לכותרת שפתחה את כל מהדורות החדשות.

במשך מספר ימים, דנו כל מהדורות החדשות בעיתונות הישראלית בהסתמסות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לקפוץ על החשיפה כמוצא שלל רב וזעק : “אמרתי לכם“. הרשתות החברתיות היו על סף רתיחה מדבר הידיעה שחשפה בעיני רבים את טיבה של מערכת היחסים בין השופטים לעורכי הדין, אם לדייק בין השופטים לעורכי הדין המייצגים את התביעה.

נקודת המפגש בין חשיפת מסרונים המאפיינת שיח חברי ואישי, לבין אחת החקירות המדוברות והמשפיעות בישראל בעשורים האחרונים, לא הותירה סיכוי למערכת המשפט בבואה להסתיר את המתרחש בהיכל קודש הקודשים של הצדק.

חשוב להדגיש כי מדובר היה במקרה חריג שהסתיים בענישה כבדה לנוגעים בדבר ובעיקר לשופטת ובכל זאת, הנזק התדמיתי שנגרם למערכת המשפט היה כבד וחשוב מכך, המקרה שם זרקור בוהק במיוחד על שאלת התנהלותם של שופטים בכלל ובפרט בכל הקשור לניהול מערכות יחסי העבודה שלהם מול הבאים עימם במגע.

שטח סטרילי? לא מדויק

מערכת המשפט בישראל בנויה בתוואי כזה שמעניק סטריליזציה רחבה לשופטים בישראל.

חדר נפרד ללא כל גישה, לעיתים דרכי גישה נפרדות לחדר עצמו כגון מעלית בהפרדה, מזכירה, עוזר וקלדנית המהווים סוג של חיץ בין באי אולם בית המשפט לבין השופט.

ברוב המקרים, זה פשוט עובד ובאי היכלות הצדק, רואים את השופט “מרחוק”, מספסלי הנאשמים או מן העבר השני של האולם.

שיחות ישירות עם השופט, מתקיימות לרוב במהלך הדיונים המשפטיים עצמם או לכל היותר, כאשר מבקש אחד הצדדים לשוחח עם כבוד השופט ביחידות.

לעיתים מדובר בדיון משולש של השופט מול התובע והנתבע, במטרה לקדם סיכום, אבל אלה מפגשים נדירים.

גם במסלול המשפטי, דאג המחוקק בשנת 2013, לייצר נתיב די ברור תחת תיקון 113 לחוק העונשין.

החוק אומנם שונה ותוקן בשל היעדר אחידות בפסיקות בתי המשפט בנוגע לעבירות זהות ובנסיבות דומות, אבל הוא יצר אבני דרך לשופטים בבואם להכריע דינים.

אחת העדויות של סטודנט מצטיין למשפטים (שבינתיים כבר חורך את אולמות בית המשפט כסניגור) מתארת סדרה של הרצאות שזכה לקבל במסגרת לימודיו מאחד השופטים הפעילים בישראל.

“הוא היה פונה אלינו הסטודנטים לפי צבע החולצה ולא לפי השם והיה מצמצם למינימום את מפגשי העיניים שלו מול כל אחד ואחד מאתנו” מתאר עורך הדין בעדותו.

“הוא הסביר את התופעה בכל שהוא מחכך למינימום את המגע שלו מול אנשים וזאת בשל העובדה שכל אחד יכול להגיע ביום מן הימים אליו לבית המשפט כנאשם” סיכם עורך הדין.

במילים אחרות, אותו שופט מתנהל בסוג של בידוד חברתי, במטרה לשמור על מינימום של היכרות מהסביבה שברקע. הוא רוצה להישאר אובייקטיבי בכל מקרה שלא יקרה.

מנגד אגב, כדאי לצטט את דבריו של השופט המוערך מישאל חשין ז”ל שדאג להדגיש: “אינני חש עצמי כמי שיושב במגדל שן. בתוך עמי ישבתי ובתוך עמי אנוכי יושב: אני בו והוא בי“.

בשורה התחתונה, אולם בית המשפט הוא מקום די סטרילי, אבל לא ריק מדיאלוגים, אלא שהשיח מתקיים באופן גורף אם בכלל, בין השופט לצד התובע, היא המדינה.

כאן, הסטריליות הופכת מוגבלת.

הסנגור. הגיבור הטראגי באולם

אם התביעה מנהלת שיח ערני עם השופטים, הרי שהסניגורים המייצגים את הצד הנתבע, כמעט ולא מקיימים שיח לא פורמאלי.

אל תטעו בראותכם את הסניגור של ראש משפחת פשע מוכר, צועק באולם בית המשפט מול השופט.

זה רק שואו, הרי כל תפקידו המשפטי של הסניגור, הוא לערער את סעיפי האישום באופן שהוא פחות מסביר. בדרך כלל הסניגורים, מצליחים להגיע להסדרי טיעון או לשנות את סטטוס העבירה מאחר ולהפריך, זו משימה קלה יותר מלהוכיח.

ובכל זאת, אחוז ההרשעות במשפט הפלילי הישראלי, עומד על 97% (!).

את זה ניתן להסביר בשני מישורים שונים. האחד הוא שהפרקליטות כל כך מדויקת בהגשת כתבי האישום שלה.

השני הוא שהשופטים הם פרו תביעתיים, מה שמעיד על קיומו של קשר בין התובעים לשופטים.

לצד הסניגור הפלילי הפרטי, הולכת ומתפתח תהליך ניתוב מצד המדינה של נאשמים לכיוון הסניגוריה הציבורית. זו שנחשבה עד לא מכבר לסניגוריה למעמד הכלכלי הנמוך, הופכת אט, אט לטובה וחזקה.

הסניגוריה הציבורית זוכה לחיבה יתרה מצד השופטים לעומת הסניגור הפרטי וזאת בשל העובדה כי הסניגורים מטעמה, ממלאים את אולמות הדיונים סביב השעון והופכים מוכרים אפילו בשמם לשופטים.

זוכרים את השופט שקרא לתלמידיו על פי צבע החולצה? ובכן, אי אפשר לראות את אותו אדם בכל יום, ולקרוא בשם: “חולצה כחולה”. כאמור, הסניגור מייצג את הנאשם, את העבריין וככזה, הזכות שלו בקרב השופטים, נמוכה ומקובלת פחות.

חשוב לציין בעניין זה כי בכל זאת לעורכי הדין יש נתיב מובהק להביע את דעתם על השופטים וזה נעשה באמצעות סקר שופטים שנתי המעניק דירוג לשופטים.

הדירוג לא נופל על אוזניים ערלות ושופט שמתנהג כלפי סניגור באופן חריג וקיצוני, לא ינוקה מביקורת.

הסקר הוא טוב ונכון (אגב, הוא מושעה בחודשים האחרונים) אבל הוא במקרה הטוב מייצר איזון ולא מייצר שיח אישי בין השופט לסניגור.

השורה התחתונה

הסניגור חש די בודד באולם בית המשפט והוא מוכוון מטרה אל מול הלקוח שלו.

העולם הפלילי סבוך ומלאכתו של הסניגור קלה במובן שהוא צריך להפריך טענות ומנגד, הוא מבין שהתביעה מתקבלת בזרועות מזמינות הרבה יותר בקרב השופט.

חשוב להדגיש כי הקשר הזה רופף לא רק בשל אופי אולם בית המשפט, אלא גם בשל אילוצי החוק האוסרות על קיום קשר בין הצדדים. ועדיין, הסניגורים פועלים בתוך אטמוספרה תביעתית ביסודה בה השופטים והתביעה (בדרך כלל המדינה המיוצגת על ידי הפרקליטות) משיקים קווי דמיון של תפיסה או פועלים בסוג של שותפות גזירות גורל.

פרקליט מחוז יכול להרים טלפון לשופט בעניינו של תיק מסויים וזה אכן מה שמתרחש במציאות, משהו שסניגור לא יכול כלל להרשות לעצמו. הוא פשוט לא יגיע ל “הלו אדוני השופט…“.

משפט ראש הממשלה שיצא השבוע לדרכו, מהווה דוגמא טובה לכך.

ראש הממשלה ואנשיו אומנם סימנו את המטרה לפיה, הפרקליטות והמשטרה הם צד אחד, אבל לא רחוק הרגע בו יועציו האסטרטגיים של הנאשם נתניהו, יחליקו את שלושת השופטים לאותו הסל. והסניגור? הוא מייצג את העבריין ולא את המדינה.

ההפרדה הזו בין הסניגור לשופט ראויה ונכונה, טוב היה אם היא הייתה מאפיינת גם את היחס שבין התביעה לשופט.

עוד בנושא: קשרים אישיים ומשוא פנים בקרב השופטים

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – נוסח החוק בישראל
  • עבירת שוחד – מהי ומה הענישה על עבירה זו
  • הגבלת רישיון נהיגה בגלל חוב הוצאה לפועל
  • מי בדלת? בית המשפט…
  • זכויות עובדים בעת פירוק חברה בישראל
  • הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • הפרטיות בעידן המודרני והטכנולוגי
  • חוק פנייה לגופים ציבוריים
  • עבירות מין בקרב קטינים – מדיניות ענישה וחקיקה
  • חוק יסוד חופש העיסוק – נוסח החוק בישראל
  • מדוע זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ ילדים?
  • ענישה על עבירות תעבורה חמורות בישראל
  • שלוש הרשויות בישראל: מחוקקת, מבצעת ושופטת
  • מאגר ביומטרי בישראל – נקודות למחשבה

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • תאונות דרכים – נגרמו לך נזקי גוף בתאונת דרכים?
  • נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה אחרי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר
  • ת”א 2677-07 כהן משה נ’ מכבי שירותי בריאות ואח’
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • שכר מינימום – זכותינו הבסיסית
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • יש לך חוב לרשות השידור? הכירו את אגרת הטלוויזיה שלנו!
  • שאלות של מהות: בדיקות גנטיות
  • יצירתיות ומשפט – מאת לימור גל
  • הידעת? תאונת עבודה של פועל בניין מתרחשת כמעט בכל יום!
  • למי מגיע פיצויי פיטורין ואיך יודעים כמה בדיוק?
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • כמה כסף עולה יצוג משפטי בתביעת תאונת דרכים?
  • גם גברים סובלים מאלימות!
  • מדוע זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ ילדים?
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • לדעת יותר על מזונות אישה וילדים
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • הטרדה מינית בעבודה – הטרידו אותך מינית?
  • שוהים בלתי חוקיים בארץ – תקנות, אכיפה וגירוש
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • ת”א 2677-07 כהן משה נ’ מכבי שירותי בריאות ואח’
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • קניית רכב יד 2 – מה כולם לא רוצים שתדעו?
  • המדינה לא גובה את חובותיה והגזירות עלינו נוחתות
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • הגדלת חזה ומתיחת בטן אצל ד”ר קליין
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • מסתבר שלא תמיד צריך לשלם למתווך…
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • עבירת שוחד – מהי ומה הענישה על עבירה זו
  • רגע לפני פירוק: טיפול זוגי
  • ביטוח חובה לרכב – פיצויים על נזקי גוף לאחר תאונת דרכים
  • אי תשלום מזונות והסנקציות האפשריות
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • הרעת תנאים במקום העבודה
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • עבירות מס – איך יוצאים מזה?
  • הפרת זכות מוסרית
  • שימוש בשם SOHO למרות שנרשם כסימן מסחר
  • סקירה משפטית: פשיטת רגל של שותפות
  • צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?
  • הנשיא לשעבר משה קצב, ממלכות אל המחבוש “לא לעולם מלכות”
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • עורך דין – אתר אינטרנט כבר יש לך?
  • פשיטת רגל ועכשיו, הפטר!
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
  • זכויות יוצרים באפליקציה
  • רופא שטועה בבחירת טיפול אינו בהכרח רשלן!
  • רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי
  • המדריך המלא לרישום פטנט כחוק
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס