חוק הגנת השכר התשי”ח 1958

פעמים רבות אנו נתקלים במקרים של סכסוכי עבודה, הלנת שכר, עיכובי משכורת ובעיות שונות הקשורות בהעברת התשלום לעובד על ידי מעסיקו. בעיות אלו בא לפתור חוק הגנת השכר. לפניכם סקירה אודות חוק זה וזכויות העובדים עליהן מגן.

מהו חוק הגנת השכר?

חוק הגנת שכר המקורי נחקק בשנת 1958, במטרה להסדיר את סוגיית תשלום שכר העבודה לעובדים שכירים כאשר מתקיימים יחסי עובד מעביד. בין ההיבטים המרכזיים, המוסדרים בחוק: אופן התשלום לעובד, מועד אחרון אפשרי לתשלום, הלנת שכר, ניכויים, קצבאות וחובת ניהול פנקס שכר והנפקת תלוש שכר חודשי לכל עובד.

התיקון האחרון לחוק הגנת השכר

בחודש פברואר השנה נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק, אשר תכליתו עריכת שינויים בתלוש השכר והפיכתו למסמך קריא, ברור ומחייב, בעל תוקף משפטי. מגמת התיקון הינה חיזוק מעמד העובד השכיר, בדרך של הרחבת חובת הפירוט ומתן מידע מקיף בתלוש.

היבט נוסף בתיקון הינו קביעת מידת האחריות הפלילית והאזרחית, שתוטל על מעסיק, המפר את הוראות החוק והחמרת אופני הענישה –  תשלום קנס, מתן פיצויים ללא תלות בנזק, שנגרם לעובד או ריצוי תקופת מאסר.

חלות התיקון משתרעת על עובדים שכירים בעבודה חודשית, שעתית או על בסיס קיבולת ולגבי פנקסי ותלושי שכר, שהוצאו מיום כניסת התיקון לתוקף ואילך.

השינויים, שהונהגו במסגרת התיקון

הלכה למעשה מצריך התיקון היערכות מחודשת של המעסיקים ועמידה באמות מידה נוקשות ומחמירות. כחלק מכך, חובה על המעביד לפרט בתלוש המשכורת אינפורמציה נוספת, לרבות: מכסת ימי ושעות עבודה, בגינם שולם שכר בתקופה אליה מתייחס התלוש וערך השכר המשולם עבור שעת עבודה.

חובת הפירוט מתייחסת גם לתשלומים הניתנים בנוסף לשכר הרגיל כמו שעות נוספות, דמי הבראה, חופשה ומחלה, סך השכר החייב במס הכנסה ובהפרשות עבור ביטוח לאומי וכן סך הכספים, המופרשים לביטוח פנסיוני או זכויות סוציאליות לסוגיהן. בנוסף, חלה על המעביד חובה לתעד את ימי ושעות עבודתו של העובד, בדרך אלקטרונית, מכאנית או בחתימת העובד.

פירוט מקיף זה מקשה על המעסיק לנהוג עם העובד באופן בלתי חוקי, בתשלום משכורת בסיס נמוכה, חוסר תגמול בגין שעות נוספות וכדומה. השינוי העיקרי בתיקון הינו היפוך נטל ההוכחה בתביעות המוגשות בטענה להפרת החוק והעברתו מהעובד למעביד.

עתה נדרש המעסיק להוכיח את היקף עבודתו של העובד, לרבות שעות עבודה ושכר (דמי חופשה, הבראה והחזרי נסיעות). השינוי נועד להקל ולסייע לשכירים בניהול סכסוכי שכר והגנה על זכויות העובדים, לאחר שנים ארוכות, בהן נאלצו להוכיח את טענותיהם על קיפוח בתנאי שכר או הלנתו.

ענישת מעסיקים

חידוש מרכזי בתיקון הינו אפשרות תביעת פיצויים ללא תלות במידת הנזק, שנגרם לעובד, בגין עצם אי עמידה בחובת הפירוט בתלוש, כנדרש. תקרת הפיצוי המרבי, שרשאי בית המשפט לפסוק, עומדת על סכום של 5,000 ש”ח.

לבד מההיבט העונשי נועד התיקון לשרת גם מטרה הרתעתית וזאת בידיעה, כי מעסיק, אשר יפר את הוראות החוק, חשוף להגשת תביעות שכר ולענישה משמעותית, באופן שצפוי להשליך על אופן התנהלותם של מעסיקים.

סיוע משפטי מטעם עורך דין

אמנם, בעקבות התיקון נטל ההוכחה בתחום הינו על המעביד, אולם לקבלת סיוע משפטי נודעים מספר יתרונות. בין הערכים המוספים, שמציע עורך דין מומחה בדיני עבודה: בדיקה האם קיימת עילה לתביעה, איסוף החומר הרלוונטי והגשת תביעה משפטית, סיוע בייצוג והתנהלות מול הערכאות ושכנוע בית המשפט להטיל על המעביד פיצוי כספי בשיעור גבוה.

פסיקה בנושא

דמ 001234/03 פוגץ’ יהודית נ’ מוסדות מגדל – אור עסק בתביעה לשכר עבודה ופיצויי הלנת שכר. התובעת טענה, שהנתבע לא שילם לה שכר בגין חודש עבודתה אצלו כרכזת ומדריכה בקייטנה (אוגוסט 2002). הנתבע טען מאידך לתשלום המשכורת כנדרש באמצע חודש ספטמבר.

נטל ההוכחה דאז היה על התובעת. נפסק, כי בחודשים מאוחרים יותר שילם הנתבע לתובעת כמעט את מלוא הסכום, למעט השלמה של 700 ש”ח. לעניין הלנת שכר נפסק, כי השכר לא שולם במועדו ובמלואו עקב טעות כנה ולפיכך מן הראוי לבטל את פיצויי הלנת שכר או להפחיתם ולהעמידם על סכום של 300 ש”ח.

תשלום פיצויי פיטורין לפי חוק – לחץ למידע נוסף