בית המשפט המחוזי – סמכויות ותפקידים

בתי המשפט המחוזיים הם ערכאה משפטית הגבוהה מבית משפט אזרחי רגיל, אך נמוכה מבג”ץ. תפקידיהם וסמכויותיהם של בתי המשפט המחוזיים רבים ומגוונים. קראו עוד בסקירה מקיפה זו.

בית המשפט בישראל הינו ערכאה משפטית גבוהה, דהיינו גוף בעל סמכות וזכויות משפטיות-חוקיות, שהוענקו לו על ידי המדינה מכוח חוק יסוד השפיטה.

בתי המשפט בישראל

מערכת בתי המשפט בישראל כוללת בית משפט עליון, בתי משפט אזרחיים ומחוזיים, בתי משפט דתיים, בית דין צבאי, מנהליים ובתי דין לעבודה, כאשר על האכיפה מופקדת מערך הוצאה לפועל.

בעוד בתי המשפט דנים בעניינים משפטיים כלליים, בתי הדין מוסמכים לדון בעניינים קונקרטיים ולסיימם – להוציא מקרי ערעור שמגיעים לערכאות עליונות יותר – ולרוב אלה דנים על פי דינים המובחנים ממערכת החוקים הרגילה.

ערכאת הערעור העליונה הוא בית המשפט העליון, המתקיים גם כבית משפט גבוה לצדק – ובקיצור בג”ץ, ומולו מועלים הערעורים של העניינים שלא הגיעו לדין סופי בבתי משפט במסגרת ערכאות נמוכות או מחוזיות.

בית המשפט העליון נחשב הרשות השלטונית העוצמתית בישראל כשסמכותו הורחבה במסגרת המהפכה החוקתית.

תפקידו של בית המשפט המחוזי

תפקידם של בתי המשפט המחוזיים הוא לדון בכל העניינים שאינם בסמכויותיהם של בתי דין אחרים על פי חוק.

בו בזמן הם מהווים את הערכאה המשפטית הראשונה בתביעות אזרחיות בסכומים גבוהים (מעל 2.5 מליון שקלים), בית-דין לערעורים ואת הערכאה השנייה בערעורי בית משפט השלום במחוזם.

בית משפט השלום הינו ערכאה משפטית נמוכה המהווה ערכאה ראשונה במסגרת הליך משפטי שמקורו בסכסוכים אזרחיים ופליליים.

כמו כן בענייני הפלילים, בית משפט מחוזי מוסמך לעסוק ולתת דין בעבירות הדורשות שבע שנות מאסר ומעלה, וכאלה שדינן חמור מאוד ויוצא דופן, כעונש מוות.

כל זאת בהסתייגות ממקרים יוצאי דופן ובכפוף לאמור באותו עניין הנידון כפי שנחתם בבית משפט השלום, וכן בכפוף לכך שפסק דין של ביהמ”ש המחוזי ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

זאת למעט מקרים בהם פסק הדין עצמו עוסק בערעור, אזי הבאתו מול ביהמ”ש העליון מותנית באישור מיוחד.

הרכב בית המשפט

הרכבו של בית המשפט המחוזי כולל נשיא העומד בראשו ולצידו סגן נשיא אחד לפחות. תחתיהם מכהנים כתשעים שופטים, כשמספר מהם כפוף להחלטתו של שר המשפטים.

בעוסקו בענייני ערעורים של בית משפט השלום, בניגוד למצב הרגיל שבו דן בעניינים שופט אחד, דן בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.

כך גם בדונו כערכאה ראשונה בפשעים חמורים כרצח, עבירות מין במשפחה ועבירות כנגד בטחון מדינת ישראל. כמו כן הרכב של שלושה שופטים מתבקש בכל מקרה שבו נשיא ביהמ”ש המחוזי או סגנו הורו לכך במפורש.

בית המשפט המחוזיים בישראל וסמכויותיהם

בתי המשפט המחוזיים בישראל הינם שישה:

בית המשפט של מחוז הצפון בנצרת, ביהמ”ש של מחוז חיפה בחיפה, ביהמ”ש מחוז תל אביב בתל אביב, ביהמ”ש ירושלים בירושלים, ביהמ”ש מחוז המרכז בפתח תקווה וביהמ”ש מחוז דרום בבאר שבע.

מכוח חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2000, מכהנים בתי המשפט המחוזיים גם כבתי משפט לעניינים מנהליים ודנים לפיכך בין היתר בעתירות אינדיווידואליות כנגד הרשויות ובערעורים מנהליים של בתי דין מנהליים ושל גופים שונים, בצמוד למעגן חוקי, דהיינו בנושאים הקבועים בתוספת לחוק.

יתר העניינים נידונים לפני ועל ידי בית המשפט העליון מתוקף תפקידו כבית דין גבוה לצדק.

בסמכותו של בית משפט מחוזי לדון בעניינים רבים ונוספים, לרבות ענייני מים, מנהל, פלילים ספציפיים (עתירות אסירים), וערעורי מיסים.

ערעורי תוצאות בחירות לכנסת נידונים ספציפית מול בית המשפט המחוזי בירושלים וענייני ימאות מול בית המשפט המחוזי בחיפה (המשמש גם כבית משפט לימאות).

כמו כן נידונים ענייני פירוק תאגידים, פשיטות רגל ועוד, הנידונים בביהמ”ש המחוזי תל אביב החולש באלה גם על אזור מרכז, כאשר רק ביהמ”ש המחוזי מרכז לא מוסמך לדון בהם בשל הקמתו המאוחרת יחסית לאחרים.