החוק מחייב את הזוכה בהליכי הוצאה לפועל במסירת אזהרה לחייב, על מנת לקבל את הכסף לו הוא זכאי. מהו טופס האזהרה, כיצד מוסרים אותו ועוד – במאמר לפניכם.
כאשר אדם זכאי לקבלת כסף מאדם או גוף אחר, עליו לפתוח תיק בלשכת הוצאה לפועל על מנת לקבל את סכום הכסף לו הוא זכאי. על פתיחת התיק להיעשות על בסיס פסק דין המורה על תשלום, שטר או שיק שלא כובד.
לפני שהזוכה ראשי לפעול דרך ההוצאה לפועל כנגד החייב, עליו להעביר לו אזהרה, מיד עם פתיחת התיק כנגדו. על האזהרה להעריך על פי טופס אזהרה של ההוצאה לפועל ולהימסר לחייב בהתאם לדרישת החוק.
אל האזהרה לחייב, יש לצרף עותק של פסק הדין, השטר או השיק. אזהרה זו למעשה מודיעה לחייב כי עליו לשלם את החוב בתוך 20 ימים מקבלת האזהרה.
באם אין באפשרות החייב לעמוד בהחזר החוב כפי שנקבע, עליו להתייצב לדיון בהוצאה לפועל (זהו למעשה “חקירת יכולת“), בה תיבדק יכולתו של החייב להחזיר את החוב, בתוך 21 יום מקבלת האזהרה. במידה ולא ויחזיר את החוב ולא יתייצב לחקירת יכולת וייחשב כחייב המשתמט מתשלום וצפוי למאסר.
לזוכה יש שתי אפשרויות למסירת האזהרה לפי החוק:
שליחת האזהרה דרך ההוצאה לפועל עצמה – במקרה זה ההוצאה לפועל שולחת בדואר רשום את האזהרה אל החייב, עם אישור מסירה. האישור מוחזר להוצאה לפועל שם הוא מוזן במחשב ומועבר לזוכה.
מסירה של האזהרה באופן אישי על ידי הזוכה או בא כוחו – במידה ומסירת האזהרה היא אישית ישנם מספר כללים בהם יש לעמוד: את האזהרה יש למסור לחייב או לבן משפחה מעל גיל 18 המתגורר עימו. במידה והחייב הוא חברה או תאגיד, יש להחתים את האזהרה בחותמת התאגיד הרשמית תוך ציון פרטי החותם המלאים.
סירוב לקבלת אזהרה
במידה והחייב מסרב לקבל את האזהרה על השליח לציין זאת, והדבר יחשב כאילו האזהרה נמסרה. אם לא היה ניתן להשיג את החייב בכתובתו שלוש פעמים, ניתן להדביק את האזהרה על דלתו. כיוון שעל החייב להודיע להוצאה לפועל על שינוי בכתובתו כל מסמך שישלח לכתובתו הידועה יחשב כאילו התקבל גם אם המכתב נשלח בחזרה על ידי הדואר.
במידה ולחייב אין כתובת ידועה או שלא ניתן לאתרו עומדות בפני הזוכה מספר אפשרויות הכוללות פרסום מודעות בעיתונים, תליית מודעות באזור הידוע כאזור מגוריו או עיסוקו של החייב או על לוח מודעות יעודי בבית המשפט. כמו כן ראש ההוצאה לפועל ראשי לקבוע כל דבר אחר הנראה בעיניו.
רק לאחר שעבר משך הזמן הנקוב באזהרה, ובמידה שהחוב לא שולם והחייב לא התייצב לחקירת יכולת, רשאי הזוכה להפעיל אמצעים שונים כנגדו, הכוללים עיקול כספים, רכוש ו/או רכב, מניעת יציאה מן הארץ ואף הוצאת צו מאסר.
כמו כן, ישנה אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל על מנת שיאשר נקיטת תהליכים לפני מתן אזהרה במידה ויש חשש והחייב ינסה לסכל את תשלום החוב על ידי הברחת נכסים או הימלטות לחוץ לארץ.
רוצה לקבל יעוץ משפטי בנושאי הוצאה לפועל? לחץ כאן
פנייה להוצל”פ בגלל אי כיבוד פסק דין לא הוגנת משום שפתיחת תיק בהוצל”פ כרוכה בתשלום ואינה מזכה את האדם הזכאי לקבל כספים עקב פסק הדין בכל פיצוי , הצמדה או ריבית על הכספים הללו גם אם
מדובר באדם מאוד עמיד שהיה לו ממה לשלם ופשוט צפצף על פסק הדין ועל החלטת בית המשפט.
מכאן, שהשאלה הינה: למה לא לחזור בתביעה לבית משפט לתביעות קטנות נגד אדם כזה ולהוסיף גם
פיצוי, הצמדה וריבית ?!?
בכלל מדוע אדם שלא כיבד את פסק הדין ההוצל”פ אינה מוסיפה לו הצמדה , ריבית והוצאות שכ”ט על כך
שלא דאג לכבד את פסק הדין?!
אודה לכם על תגובה לדוא”ל לעיל.
[…] חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים […]