היבטים אתיים – משפטיים בשימור דם טבורי

חוות דעת של מדינות אירופה על הועדה האירופאית בנוגע לאתיקה במדע ובטכנולוגיות חדשות – ההשלכות האתיות – משפטיות של שימור דם טבורי.

המאמר תורגם מאנגלית ומופיע במקור בפורמט PDF בכתובת: http://ec.europa.eu/european_group_ethics/docs/avis19_de.pdf

רקע משפטי

ברוב מדינות אירופה אין חקיקה ספציפית בנושא שימור דם טבורי. למעשה, הן היו פועלות לפי חקיקה כללית. רק מדינות מועטות, כולל איטליה, חוקקו חוקים ספציפיים בנושא.

קיימות תקנות בנוגע לרקמות אדם או דם אדם באופן כללי, בצרפת דם טבורי נחשב כרקמה ולא כדם מכיוון שהוא hematopoietic תאי אב שנמצאים בדם טבורי והם חשובים עבור השתלות.

למשל, ההנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה המגדירה סטנדרטים של איכות ובטיחות עבור התרומה, רכש, בדיקה, עיבוד, שימור, אחסון והפצה של רקמות אדם ותאים, מה 2 במרץ 2004, מכסה hematopoietic תאי אב אבל אינה כוללת דם או מוצרי דם אחרים.

דוגמה נוספת היא פרוטוקול פרטים על האמנה בדבר זכויות האדם ו Biomedicine, על השתלה של איברים ושל רקמות אנוש אשר חלה על רקמות או תאים, ובהם תאי גזע hematopoietic אך אינו חל על דם ועל הנגזרת שלו.

עקרונות היסוד המוסרי

ישנם מספר ערכים ועקרונות יסוד של אתיקה שיכולים להיחשב רלוונטיים עבור נושא זה:

• עיקרון שמירה על כבוד האדם ועל הגינות, אשר מקביל לעקרון אי התמסחרות של גוף האדם

• עיקרון האוטונומיה או הזכות להחלטה עצמאית על בסיס של קבלת מידע מלא ונכון

• עקרונות של צדק ואחדות, בהתייחס לגישה הוגנת לשירותי בריאות

• עיקרון הצדקה או החובה לעשות טוב, במיוחד בתחום בריאות הציבור

• עיקרון של אי פגיעה, או התחייבות לא להרע, לרבות החובה להגן על קבוצות פגיעות ובודדים, לכבד את הפרטיות והסודיות

• עקרון המידתיות, אשר מצביע על איזון בין אמצעים ומטרות

ישנם גם כמה התנגשויות ערך. הערכים של חופש ויוזמה חופשית יכולים לסתור את העקרונות של סולידריות וצדק, לפיו גישה לטיפול בריאותי צריך להיות על בסיס הוגן, המבוסס על צרכים מציאותיים, וכן את עקרון ההגנה על קבוצות פגיעות.

אתיקה בנוגע לשימור רקמות

ההשלכות האתיות של שימור דם טבורי במקרה של תרומת דגימות למטרות מחקר או השתלה זרה, זהים עבור כל בנק רקמות.

התייחסות לסוגיה זו ניתן למצוא בחוות הדעת (מס.11) של ה EGE על ההיבטים האתיים של שימור רקמות (21 ביולי 1998).

הערכים האתיים הבולטים בחוות דעת זו הם: שלמות הגוף, כבוד לפרטיות ושמירת סודיות נתונים, קידום סולידריות, הגינות בגישה לטיפולי בריאות ומידע וכן את הסכמתו של התורם.

באשר לדם טבורי, חוות דעת מס. 11 קובעת כי “המידע שסופק לאישה או לזוג חייב להסביר בבירור שאלו טיפולים חדשניים, ולהדגיש כי הם עדיין בשלב הניסיוני”.

דעה זו גם קובעת כי “באופן עקרוני, שימור רקמות אמור להיות מבוצע ע”י מוסדות בריאות ציבוריים או מוסדות ללא כוונת רווח” אבל “מוסדות שימור רקמות תעשייתיים אמורים להיות כפופים לאותם דרישות אישורים ובקרות כמו מוסדות ללא כוונת רווח”.

הקבוצה מתעקשת על אתיקה הכרחית כדי להגן על בריאות הציבור ע”י סטנדרטים של איכות וחוקי בטיחות מתאימים וקוראת למסגרת חוקתית אירופית באותו מסגרת ולבסוף ממליצה כי “האיחוד האירופי צריך לקדם סקרים תקופתיים במדינות החברות באיחוד על מנת לקבל ולתת נתונים עיסוקים הקשורים ברקמות, החל מרכישה ועד ההפצה, הארגונים המשמרים רקמות, ובמיוחד לגבי ההיבט של רווח או שלא למטרות רווח … “.

התייחסויות ספציפיות שהועלו בהקשר של שימור דם טבורי למטרות עצמיות

שימור דם טבורי כפוטנציאל עתידי לשימוש autologous מעלה סוגיות אתיות נוספות.

בנקים המשמרים רקמות הסתמכו עד היום על תרומות חינם למען טיפולים לטובת אדם אחר או למטרות מחקר, וכן על העובדה כי התרומה מרמזת מעשה של אחדות או נדיבות והיא תורמת ללכידות החברתית, בעוד בנקים המשמרים דם טבורי פועלים עבור רווח.

הדבר משקף על מעבר רחב משירותי בריאות המושתתים על אחדות ומונעים מרווחת בריאות הציבור לשירותי בריאות במימון פרטי, אשר מאפיינת את אירופה בעשורים האחרונים.

לשירותים המוצעים על ידי הבנקים, אשר עליהם ההורים משלמים אין כל שימוש ריאלי בעתיד הקרוב. אם השירות הוצע ע”י רופאים, עלולה להיווצר בעיה של אמון.

למידע נוסף בקרו באתר דם טבורי