רשלנות רפואית באבחון של מחלת הסרטן

מאמר זה בא לתאר מקרים מצערים בהן סמך מטופל את ידיו בידי רופא משפחה או רופא מומחה לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן והרופא כשל בזיהוי סממנים שיש בהם בכדי לעורר חשד למחלה ומנע מהחולה טיפול מיידי להתמודדות עם המחלה עוד בשלב מוקדם.

אם כתוצאה מאותו גילוי מאוחר, חלה התפשטות של מחלת הסרטן או שנוצרו גרורות, עשויה לקום לחולה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

המבחן לשאלת הפיצוי מורכב משני שלבים. השלב הראשון עוסק בשאלת סבירות התנהגותו של הרופא המואשם ברשלנות אל מול הסטנדרט הסביר הנדרש מרופאים בתחום עיסוקו.

השאלה הנשאלת בשלב זה היא האם הרופא לא ביצע את הפעולות המצופות ממנו או לא זיהה את הסממנים כפי שניתן לצפות מרופא כאשר פלוני נכנס אליו לטיפול ומדווח על כאבים כאלו או אחרים או לשם בדיקה שגרתית מונעת.

אי סבירות התנהגותו של הרופא יכול להתבטא באי תשומת לב לפרטי בדיקה, באי הפנייה לבדיקות נחוצות או לרופא מומחה כאשר החולה גילה סימפטומים שיש בהם לעורר חשד לגידול סרטני (כמו דם בצואה, גוש קטן שמטופלת מיששה ומצאה בשדיה), שגיאה בלתי סבירה בפענוח של בדיקות, חוסר תשומת לב לתלונות חוזרות ונשנות מצד מטופל – ועוד כהנה וכהנה סיבות ונסיבות אשר בגינם ניתן לומר שאותו רופא התנהג בצורה שחורגת מהמצופה ממנו ועל כן הוא רשלן.

רשלנותו הובילה למקרה של איחור באבחון סרטן או גידול.

בדיקת מיפוי עצמות וטומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הצוואר, החזה, הבטן והאגן היכולות לשמש לבירור גרורתי. במקרים מסוימים, כמו תמונה לא חד משמעית בעצמות, בדיקת תהודה מגנטית (MRI) עשויה לעזור בשלילת או אישור נוכחות גרורות.

שגיאה מצד הרופא בפענוח הבדיקה עלולה לגרום לפרוץ המחלה אצל המטופל כתוצאה מאי מתן טיפול הכרחי אשר עשוי למנוע את הנזק.

בית המשפט יבסס את רשלנותו של רופא על בסיס הפרקטיקה הנוהגת במרפאות השונות תוך כדי התעמקות ועיון בחוות דעת של מומחים מתחום הרפואה והסרטן.

השלב השני על מנת לקבל פיצוי לא די להוכיח כי הרופא התרשל, ויש צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת האחריות של הרופא לנזק שנגרם לחולה על מנת להקים את עילת הרשלנות.

השאלה הנשאלת היא אם היה הרופא מבצע את פעולותיו בצורה תקינה וכפי המצופה ממנו ומגלה מוקדם את סממני המחלה, האם הנזק היה נחסך?

אם התשובה שתתקבל לכך היא חיובית יורה בית המשפט על פיצויים לטובת החולה.

לצורך ביסוס הקשר הסיבתי בין רשלנותו של הרופא לנזק יסתמך בית המשפט על חוות דעת של מומחים לתחום.

לצערנו, קרו מקרים של רשלנות רפואית בתחום הסרטן ובית המשפט לא פעם נאלץ להתמודד עם אבחון לקוי של המחלה או איחור באבחון שגרם לנזקים בלתי הפיכים.

לדוגמא: קופת חולים לא גילתה סרטן ריאות על אף צילומי רנטגן שהיו ברשותה שהעידו על התפתחות המחלה, אבחון לקוי זה היווה התרשלות וזיכה את התובע בפיצוי בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי אבחון לקוי שכזה מהווה כדבריו “הזנחה חמורה”.

במקרה נוסף על אף סימנים המעידים על מלנומה כתוצאה מבדיקה פתולוגית שבוצעה בשומה נקבע באופן מוטעה כי מדובר בגידול שפיר מסוג נבוס. כמובן שהנ”ל היווה רשלנות רפואית וזיכה את התובעת בפיצוי גבוה.

כאשר מדובר במחלת הסרטן הגורמת נזקים קשים הן לגוף והן לנפש בדרך כלל מדובר בפיצוי גבוה ביותר ולכן בכל מקרה של אבחון מאוחר של המחלה כדאי להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום של רשלנות רפואית אשר יבחן את נסיבות המקרה ויעריך את סיכויי התביעה.

במסגרת הערכת סיכויי ההצלחה ייוועץ עורך הדין במומחים לתחום הסרטן בנוגע לפרקטיקה הנהוגה ויבחן את השאלה האם ניתן היה בעזרת האמצעים שעמדו לרשות הרופא המטפל לגלות סימנים מקדימים למחלת הסרטן שהיה בהם די בכדי למנוע את פרוץ המחלה ומימדי הנזק.

לאחריה יוחלט סופית אם יש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון גידול סרטני.