מערכת הבית המשפטיסקירה משפטית שמטרתה להסביר מהי זכות הקניין בשיטת המשפט הנהוגה בישראל, כיצד מגינים על זכות הקניין וכיצד אוכפים אותה.
זכות הקניין מקנה לבעליה זיקה בלתי אמצעית וישירה לנכס הקנייני. נוסף להגנה הנרחבת שמקנה החוק לזכויות אלו והעובדה שהן ניתנות לתמחור ולהערכה כספית, הרי שקיימת עבירות בגין זכויות אלו קרי, שזכות קניינית אינה קשורה לאדם ספציפי ועל כן ניתנת להעברה.
אחת התכונות הדומיננטיות של זכות הקניין היא פומביות הזכות. ודוק, בשל העובדה שניתנת לזכות הגנה נרחבת כלפי העולם, עולה צורך לתת אינפורמציה אודות מצב אחזקת הזכויות בנכס קנייני מסוים.
סוגי קניין שונים – הבדלים על רקע תכונת הפומביות
תכונת הפומביות של הזכות הקניינית, כאמור לעיל, מדגישה באופן הרב ביותר את ההבדלים בין סוגי הקניין. כך, כאשר עסקינן בנושא קניין רוחני, הדבר בא לידי ביטוי במרשמים שונים המוסדרים על ידי המדינה, לדוגמא, מרשם סימני מסחר ו/או פטנטים.
לעומת זאת, כאשר עסקינן בענייני מיטלטלין (המדובר בנכסים ניידים שניתן לטלטל אותם) מדינות מסוימות מבצעות מרשם של זכויות מיטלטלין, אך בישראל לדוגמא אין כל חובה כזאת.
בישראל, תכונת הפומביות משתקפת על פי האדם שמחזיק בנכס, כאשר ההנחה היא שהוא משמש כבעלים. הנחה זו ניתנת לסתירה היות וייתכן שהוא רק משכיר את הזכות בנכס למשל.
דיני המקרקעין מממשים את הפומביות על ידי ה”טאבו”, שהינו המרשם הפומבי של המדינה, כאשר פלוני יוכל להוציא בעקבות מרשם זה “נסח כשרות”, אשר נותן פרטים מלאים על מצב הזכויות הקנייניות בנכס, לרבות הערות אזהרה, שעבודים ועוד.
כאן המקום לציין כי לנכס מקרקעין שאינו רשום בטאבו ניתנת הגנה משפטית פחותה, כמו זו הניתנת לזכות חוזית, משום שלא מתקיימת בעניינו תכונת הפומביות.
קיראו בהרחבה בענייני חוזים
סוגי זכויות קניין במשפט הישראלי
סעיף 2 לחוק המקרקעין מעגן את הזכות הקניינית העיקרית – היא זכות הבעלות. אדם החזיק בזכות הבעלות במקרקעין, יכול להשתמש בזכותו ולעשות במקרקעין כל עסקה וכל דבר, בכפוף להוראות הדין.
סעיף 13 לחוק המיטלטלין מחיל את ההוראות האמורות גם על זכות הבעלות במטלטלין.
זכות נוספת שקיימת במשפט הישראלי היא זכות השכירות, המוגדרת בחוק השכירות והשאילה, התשל”א – 1971, לפיו מדובר בזכות שניתנה לשוכר בתמורה, על מנת שיהא זכאי להחזיק בקניין לתקופה מוגבלת.
קיראו בהרחבה על: חוזה שכירות לדירה
קיימים סוגים שונים של שכירויות: שכירות קצרת מועד היא שכירות לתקופה של חמש שנים, לכל היותר ואילו חכירה לדורות הינה שכירות לתקופה של עשרים וחמש שנים ומעלה, כאשר יש להבחין בין סוגי השכירויות בהקשר של חובת רישום הזכות, המשתנה על פי סוג השכירות.
זכויות נוספות בדיני הקניין, כגון זכות השאילה והמשכון, מגדירות את אופן השימוש בהן וההגנה הניתנת לבעליהן משתנה בהתאם לסוג הקניין. מעבר לכך, ישנן זכויות, כמו זיקת הנאה וזכות קדימה, אשר רלוונטיות לדיני המקרקעין בלבד.
קיראו: טיפים לפני קניית נדל”ן
בין זכות לזכאות
הקניין הוא למעשה אגד של זכאויות. כך, זכות הבעלות בנכס קנייני מקנה למחזיק בה יכולת לשלוט ולנהל את הנכס, כאשר כל גורם אחר אינו זכאי לעשות כן. הזכות מקנה לבעליה גם הגנות רבות המנויות בחוקים שונים.
זאת ועוד, זכות קניינית מעניקה לבעליה יכולת משפטית להפיק מהנכס הקנייני הנאה, היינו, להפיק רווחים מהנכס, לעשות בו שימושים רבים ומגוונים ואף לשנות את אופיו של הנכס.
זכויות קנייניות עשויות להביא לבעל הזכות עדיפות על כל מי שירכוש בעתיד זכויות באותו נכס קנייני ואף כלפי כל מי שיטען כי עומדות לו זכויות אישיות באותו נכס. יש לציין כי תקנת השוק המנויה בסעיף 34 לחוק המכר מהווה חריג לעדיפותו של בעל הזכות בנסיבות מסוימות.
מקורות מידע נוספים בנושא זכויות קניין:
[…] קיראו בהרחבה על: דיני קניין בשיטת המשפט בישראל […]