חופש הביטוי – החירות להתבטא מעוגנת בחקיקה הדמוקרטית

חופש הביטוי – מהו אותו מושג חמקמק שטבוע כה עמוק בערכי המדינה הדמוקרטית? ואף יותר חשוב מכך – מתי ניתן לשים מגבלות על הזכות שלנו לומר מה אנו חושבים?

חופש הביטוי מייצג את הזכות הבסיסית של כל אדם להביע את עצמו ואת דעתו בדיבור, בכתיבה, בתסריט או בכל דרך אחרת, ללא כל הטלת מגבלות שרירותיות.

הזכות לחופש הביטוי נחשבת לאחת מזכויות האדם הבסיסיות בכל משטר דמוקרטי והיא מביאה לידי מימוש את עיקרון האוטונומיה ואף תורמת להתפתחותו האישית של האדם.

חופש הביטוי תורם גם לחשיפה של האמת כאשר מנסים להסתירה והוא מסייע לפתרון בעיות שונות – חברתיות, כלכליות ופוליטיות.

כאשר חופש הביטוי מוגבל, נוצרת סכנה ממשית שאנשים יחפשו דרכים חלופיות ולעיתים אלימות לתת ביטוי לעמדתם. עם זאת, גם במשטר דמוקרטי קיימות מגבלות על חופש הביטוי כאשר שאלת גבולותיו נתונה במחלוקת מתמדת.

לרוב מוגבלת הזכות לחופש הביטוי באמצעות חקיקה ואכיפה במסגרת בית משפט, במקרים בהם היא מתנגשת עם זכויות או ערכים אחרים.

כך לדוגמה, בחוק לשון הרע (התשכ”ה, 1965) נקבעים הגבולות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ובין זכותו של כל אדם לשמור על שמו הטוב. חוקים אלו עומדים על כנם כבר שנים רבות ומהווים מנת חלקם של עורכי דין המתמחים בלשון הרע.

זכות חופש הביטוי – מה היא כוללת?

חופש הביטוי מעוגן במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מתייחס לא רק לתוכן הדברים שנאמרו אלא גם לצורה בה נאמרו. לפי עיקרון חופש הביטוי, מותר להביע כל עמדה בכל נושא ולרוב אין המדינה רשאית להתערב בתוכן הדברים שנאמרו על ידי תושביה.

מסיבה זו, חלה הזכות לחופש הביטוי הן על התבטאויות חיוביות ודברי נועם והן על התבטאויות קשות או הבעות עמדה שונות המקוממות את מרבית הציבור.

גם כאשר דבריו של אדם אינם נעימים לאוזן, חייבים האזרחים האחרים לכבד את זכותו להביע את עמדותיו ללא כל הפרעה. לכל אדם מותר למחות נגד דברי הזולת ולהביע התנגדות אך נאסר עליו להשתיקו.

זכות חופש הביטוי ניתנת למימוש בכל צורות ההתבטאות הקיימות ובכל דרכי התקשורת. אדם יכול לתת פומבי לדעותיו ולמחשבותיו בדרכים שונות ומגוונות, לרבות כלי התקשורת האלקטרוניים – הרדיו והטלוויזיה, התקשורת הכתובה, העיתונים ורשת האינטרנט.

אדם רשאי להביע את עמדותיו בכתב, בדיבור או אפילו בהתנהגות מסוימת, כדוגמת לבוש מחאתי או תנועות ידיים. הוא רשאי להביע את עמדותיו ברבים או בפורומים פרטיים, בכל שפה שעולה על הדעת, בשירה, באומנות, במחקר אקדמי או בכל דרך אחרת.

בנוסף לכך, כוללת הזכות לחופש הביטוי גם את הזכות להביע מחאה באמצעות הפגנה רבת משתתפים, חתימה על עצומה, תהלוכה, שביתה, הנפת שלט או בכל דרך אחרת.

הגבלות על חופש הביטוי

כאמור, את זכות חופש הביטוי ניתן להגביל רק על פי חוק במקרים מסוימים:

• סכנה לשלום הציבור – ניתן להגביל את חופש הביטוי כאשר הוא עלול לסכן את הציבור בדרך כלשהי, כדוגמת סכנה לביטחון המדינה או סכנה ברורה לאינטרס הציבורי. כאשר הסכנה איננה ודאית, אלא בגדר השערה בלבד, לא קיימת הגבלה על חופש הביטוי.

• התנגשות עם זכויות יסוד אחרות – את חופש הביטוי ניתן להגביל במקרה של פגיעה בזכויות אחרות, כדוגמת צנעת הפרט.

• שימוש בחופש הביטוי בנסיבות פליליות – חופש הביטוי מוגבל גם לפי החוק הפלילי במקרי עבירה פלילית, כדוגמת שידול או הסתה לדבר עבירה, איום לפגוע באדם, פגיעה ברגשות דתיים, הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור או כל חשד לפלילים.