מערכת הבית המשפטיבהיותה של חברה אישיות משפטית נפרדת ומלאכותית, הרי שסיום חייה, בדומה לתחילתם, נסמך אל הוראות חוק החברות התשנ”ט – 1999. סע’ 367 לחוק האמור מפנה אל לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ”ג – 1983, הקובעת הוראות מדויקות בדבר פירוק חברה ציבורית וחיסולה.
חשוב להדגיש, כי עם כניסתו לתוקף של חוק החברות, ניטלה מרשם החברות הסמכות למחוק חברה ועל כן, הדרך היחידה לסיים את פעולתה, הינה כפי שציינו – פירוק וחיסול.
באופן כללי ניתן לומר, כי פירוקה של החברה יכול שייעשה באחת משלוש דרכים: פירוק ע”י בית המשפט, פירוק מרצון ופירוק בפיקוח בית המשפט.
יחד עם זאת, מבחין המחוקק בין סוגי החברות השונות ומונה הוראות דווקנית לפירוקה של חברה פרטית, חברה ציבורית וחברה לתועלת הציבור.
במאמר זה נפרט על הליכי פירוק של חברה ציבורית, אולם ראשית נבאר לעניין חובותיה של חברה ציבורית עוד טרם הליך הפירוק:
בעלי המניות
מספר בעלי המניות בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה, הם לכל הפחות שבעה וללא הגבלת מקסימום בעלי מניות.
זאת בניגוד להגבלה הקיימת בחברה פרטית – מבעל מניות אחד ועד 50 מקסימום.
חובת דיווח
בהתאם לסעיף 145 לחוק החברות, חברה ציבורית חבה בחובת דיווח לרשם החברות בנושאים הבאים: החלטה על שינוי שם, שינוי במען המשרד הרשום, מיזוג והפיכתה לחברה ציבורית.
ועוד, חברה ציבורית חייבת בפרסום דוחות כספיים מאושרים על-ידי רו”ח וחתומים בידי הדירקטוריון בסוף כל רבעון.
על החברה לפרסם את הדוחות הכספיים לציבור ולהגישם לבורסה לניירות ערך.
כמו כן, חברה ציבורית מחויבת בפרסום דיווחים שוטפים על אירועים מיוחדים בחברה וכן מחויבת לשקיפות בדיווח.
גיוס הון
בעוד שבחברה פרטית מתבצעת הגדלת ההון העצמי ע”י צירוף שותפים, הרי שבחברה ציבורית יגויס ההון ע”י הנפקת מניות.
לעניין גיוס הון זר , חברה פרטית תפנה לקבלת הלוואות ואילו חברה ציבורית תצא בהנפקת אגרות חוב לציבור.
פירוק חברה שנסחרת בבורסה
העובדה, כי הציבור הוא האוחז במניות החברה, מקנה משנה תוקף לחשיבות שקיפות עסקיה ודיווח על מצב חובותיה לנושיה בזמן אמת.
להלן יובאו הכללים בדבר פירוק החברה, תוך שימת לב להוראות הייחודיות בדבר פירוק וחיסול חברה ציבורית.
פירוק בידי בית המשפט
בית המשפט המוסמך לפרק חברה, הוא בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי.
הליך הפירוק ע”י בית המשפט הולם תרחיש בו הופכת החברה לחדלת פירעון, כך שאין היא מסוגלת לפרוע את חובותיה לנושיה.
הליך זה, מנוהל ע”י מפרק אשר נוטל את החזקה על נכסי החברה, פועל להסדרת חובות והתחייבויות ואמון על מימוש זכויות נושי החברה.
פירוק מרצון – בעלי המניות או הנושים
חברה יכולה להתפרק מרצון באחת מדרכים אלה: הסתיימה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, החברה קבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון, החברה החליטה בהחלטה שלא מן המניין, שלאור חובותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק.
פירוק מרצון תחילתו עם קבלת החלטת הפירוק ומשהתחיל הפירוק תחדל החברה לנהל עסקיה, חוץ ממה שדרוש לפירוק מועיל.
לעניין זה, יש להבחין בין שני מסלולים של פירוק מרצון – הראשון ע”י בעלי המניות של החברה ואילו השני ע”י הנושים.
פירוק חברה מרצון ע”י בעלי המניות
ראשיתו של ההליך עם הגשת תצהיר כושר פירעון על ידי הדירקטורים או רובם. במקרה שלחברה שני דירקטורים בלבד, נדרש תצהיר מטעם שניהם.
ההצהרה כאמור תקבע, כי החברה יכולה לשלם כל חובותיה תוך 12 חודשים מתאריך החלטת החברה להיכנס לפירוק, ללא כל תנאי או סייג.
יצוין, כי ישנה חשיבות רבה להעברת “תצהיר כושר הפירעון” לפני משלוח ההזמנות לאסיפת החברה שבה תוצע החלטת הפירוק.
שאם לא כן, תצטרך החברה לפנות למסלול השני של פירוק החברה ע”י נושים.
כמו כן, יש לערוך את התצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות – חתום בפני עורך דין עם נוסח האזהרה הנדרש.
עם קבלת התצהיר במשרדי רשם החברות יקבע הרשם, כי החברה הינה בסטטוס של “לקראת פירוק” מתאריך ש”נתקבל” התצהיר במשרדי הרשם.
לאחר קבלת אישור מרשם החברות בדבר רישום התצהיר במרשמיו, רשאית החברה לשלוח את ההזמנות לאסיפה הכללית שבה יידון הפירוק.
בחלוף עשרים ואחד ימים מיום משלוח ההודעה על האסיפה הכללית יש להעביר לרשם החברות את פרוטוקול האסיפה בו יצוין תאריך ההחלטה לפרק את החברה, פרטיו של המפרק הנבחר ואישור המפרק על קבלת מינויו.
עם רישום מינוי זה, יפעל המפרק לכינוס נכסיה של החברה, סילוק חובותיה וההכנות הנדרשות לקראת חיסולה הסופי.
החלטת החברה על כניסתה להליכי פירוק ועל מינוי מפרק לחברה תפורסם ב”רשומות” בתוך שבוע מיום קבלת ההחלטה על הפירוק.
בהתקיים הוראות פרוצדוראליות נוספות ובתום שלושה חודשים לאחר רישום דו”ח המפרק, תחשב החברה כמחוסלת סופית.
פירוק חברה מרצון ע”י נושים
פירוק זה נפתח במשלוח הזמנות לאסיפה כללית, אסיפת נושים ופרסום הודעה ברשומות ובעיתון, לפחות 21 ימים טרם מועד האסיפה.
אל אלה נלווית הגשת דו”ח מאת דירקטוריון החברה המועבר אל הנושים והמפרט את מצבה העסקי של החברה ואומדן תביעותיה.
המשך ההליך בדומה לפירוק מרצון ע”י בעלי מניות.
פירוק בפיקוח בית המשפט והליך ההבראה
ההליך נפתח כפירוק מרצון במהלכו מתבקש בית המשפט ליתן צו פיקוח.
כך, מופקעת אחריות הפיקוח על ההליך מעם בעלי המניות או הנושים ומועברת אל בית המשפט.
ההליך החלופי נכון גם במקרה של חברה פרטית ומקבל עדיפות מקום שמדובר בחברה ציבורית.
החלופה המוצעת מתייחסת למצב בו על אף הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה, ניתן להמשיך ולקיים את פעילותה מתוך מטרה לשקמה.
במקרה שכזה תעבור החברה תהליך הבראה המלווה בהסדר נושים, המבוצע ע”י “נאמן להסדר נושים”.
זאת מתוך כוונה ותקווה לשקם את החברה מבלי לחסלה.
[…] עסקיות וניהול תביעות משפטיות בשמה וכלה בהליך פירוק החברה, במקרי היקלעות לקשיים […]