הוצאה לפועל (הוצל”פ) – אישור תביעה יצוגית

מערכת ההוצאה לפועל – הזרוע המבצעת של הרשות השופטת –  הוקמה מכוח חוק הוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967 ומהווה כלי חוקי המאפשר לכל בעל דין לממש זכויות שהוקנו לו ע”פ פסק דין או שטרות, משכנתאות ושטרי משכון.

לבקשת בעל הדין ה”זוכה”, תסייע מערכת ההוצאה לפועל בגביית החובות במהירות וביעילות, תוך ביצוע איזונים בין זכויות ה”זוכה” ליכולותיו של ה”חייב”.

שטרות ותביעות על סכום קצוב

בקשה לביצוע שטר בלשכת הוצאה לפועל, יכול שתוגש ע”י זוכה האוחז בידיו שטר חליפין, שטר חוב או שיק. אלה ניתנים לביצוע בהוצאה לפעול כמו היו פסק דין של בית המשפט.

לזוכה שמורה הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט, או לחלופין להגישו ישירות להוצאה לפועל כאמור.

תביעה על סכום קצוב אף היא ניתנת להגשה לבית המשפט או להוצאה לפועל.

על זוכה הבוחר בחלופה של הוצאה לפועל  לבדוק, כי סכום התביעה אינו עולה על 50,000 ₪ ביום הגשתה ובנוסף מתקיים אחד מן התנאים הבאים: התביעה הינה על סכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב או התביעה הינה מכוח חיוב לשלם סכם כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק (לדוג’ חיוב בגין ארנונה).

ריבית משפטית וריבית פיגורים

ברור, כי בקשה לביצוע שטר או תביעה לסכום קצוב המוגשות להוצאה לפועל מתייחסות לחוב אשר לא שולם במועדו ושחלף מועד פירעונו.

לעניין זה, קובע חוק פסיקת רבית והצמדה, סמכות כללית לראש ההוצאה לפועל, לפיה ביכולתו לפסוק לסכום השטר או הסכום הקצוב, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה.

הפרשי ההצמדה והריבית הינם “ריבית משפטית” מקובלת ונהוגה במשק, בדומה לריבית אותה פוסק בית המשפט בפסק הדין.

רבית צמודה, לעומת זאת, מכונה “ריבית פיגורים” ומשמשת כ”שוט” בידי ראש ההוצאה לפועל, מעין תמריץ לעידוד החייב על מנת שיפרע את חובו מהר ככל האפשר.

האומדן הוא, כי ריבית הפיגורים גבוהה פי שלושה מן הריבית המשפטית הנהוגה.

גביית ריבית פיגורים מיותרת

זה לא מכבר, הוגשה לבית המשפט המחוזי בת”א בקשה לאישור תביעה יצוגית בנושא ריבית הפיגורים.

לטענת המבקשים, לשכות ההוצאה לפועל גובות ריבית פיגורים מופרזת בגין שטרות ותביעות על סכום קצוב, מקום שניתן להסתפק בריבית משפטית רגילה.

המשמעות היא, כי ריבית הפיגורים הביאה במשך הזמן, לטפיחתו של הסכום ולפגיעה משמעותית ביכולתו של החייב לפרוע את החוב האמור.

עוד טוענים המבקשים, כי מחשבי ההוצאה לפועל מוסיפים ריבית פיגורים באופן רטרואקטיבי, מהמועד הנקוב לפירעון השטר או ממועד החוב הנטען, והם מוסיפים ריבית גם בתקופה שקדמה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

לאור כך, טוענים המבקשים, נגרם להם נזק המוערך בכ-46 אלף שקל.

פרט להערכת נזקם הפרטני של המבקשים, כוללת הבקשה לתובענה ייצוגית הערכת נזק של מיליארד ₪.

הסכום הינו הערכת סך כל הנזקים שנגרמו לחייבים בתיקי שטרות ותביעות על סכום קצוב אשר בעניינם, בדומה למבקשים, התווספה לחוב ריבית פיגורים גבוהה.

במידה ויאשר בית המשפט את הבקשה לתובענה ייצוגית ויידון לגופה, יצטרפו תובעים פוטנציאלים אלה אל המבקשים הר”מ ובלבד שיוכחו, כי הם אכן נמנים על הקבוצה האמורה.