חייב מוגבל באמצעים – אימתי ומדוע?

מטרת הגבייה במערכת ההוצאה לפועל, הינה מימוש זכויותיו של הצד לטובתו ניתן פסק – דין, תוך שימוש באמצעים חוקיים. כך גם לגביי האוחז בידיו שטר חוב או זה שברשותו תביעה העומדת בתנאי הסכום הקצוב. מהי משמעות ההכרזה “חייב מוגבל באמצעים“?

מתוך ההנחה, כי אין מדובר במערכת ענישה, אלא, במערכת גבייה, עשוי ראש ההוצאה לפועל להקל על חייב תוך מתן הוראות שונות, על מנת שיוכל לפרוע את חובותיו לנושיו הרבים, כמו למשל להכריז עליו כ”חייב מוגבל באמצעים“.

ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים

ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הינה סמכות שבשיקול דעת המסורה לראש ההוצאה לפועל.

המחוקק מגביל שיקול דעת זה ומורה, כי לא ניתן להכריז על חייב כמוגבל באמצעים כאשר מדובר בחוב מזונות של החייב להורו, ילדו הקטין או נכה ובן זוגו.

בנוסף, מציין המחוקק מהם הקריטריונים המנחים בהפעלת שיקול הדעת.

בהתאמה קובע חוק ההוצאה לפועל תשכ”ז – 1967 בסע’ 69 ג, כי רק בהתקיים כל התנאים שיפורטו להלן, ניתן להכריז על חייב כמוגבל באמצעים:

1. החייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים – דיווח, כי אינו יכול לשלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שנקבעו. כיוון שכך, מציע חלופה המתואמת ליכולותיו.
2. החייב מעוניין לפרוס את תשלום חובותיו לתקופה העולה על אחת התקופות המנויות בחוק: מעל שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪. מעל שלוש שנים – אם סכום החוב הוא בין 20,000 ₪ ל- 100,000 ₪. מעל ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪.
3. ויתור סודיות – החייב מוותר על חיסיון ענייניו הפיננסים.

ההודעה על הכרזת החייב כמוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים

לאחר הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן צו תשלומים לבדיקת יכולותיו של החייב: הבקשה לצו תשלומים תוגש ע”י החייב ותכלול הצהרה מנומקת ומפורטת בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לשלם את החוב.

לאימות הנתונים יצרף החייב את כל המסמכים הדרושים ויחתום על כתב ויתור סודיות.

באם נענה ראש ההוצאה לפועל לבקשת צו התשלומים, יתחיל החייב לפרוע את חובו ובלבד שכל תשלום לא יפחת מסך של 100 ₪.

הגבלות וסייגים לחייב מוגבל באמצעים

לצד ההקלות הניתנות לחייב מוגבל באמצעים, בכל הקשור במועדי ופריסת התשלומים, קובע המחוקק שורת הגבלות וסייגים, לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל.

ניתן להטיל את ההגבלות האמורות באמצעות צווי ביניים והן כוללות, בין היתר – עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל על פי חוק שיקים ללא כיסוי והגבלת החייב מלהשתמש בכרטיס אשראי.

בנוסף, קובע החוק איסור לפיו חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד במישרין או בעקיפין, אלא, אם קבע ראש ההוצאה לפועל אחרת.

חקירת יכולת וצו תשלומים סופי

לאחר מתן צווי הביניים, יקיים ראש ההוצאה לפועל חקירת יכולת לעניין יכולת הפירעון של החייב.

הבדיקה תתקיים באחת מן הדרכים הבאות:

• באמצעות עריכת חקירת יכולת

• באמצעות עיון ודרישה במסמכים אותם צירף החייב לצו התשלומים

מכל מקום, לא ניתן לסיים את בדיקת היכולת מבלי שניתנה לחייב הזכות לטעון את טענותיו ובכתב.

בתום חקירת היכולת, ייתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים סופי ומנומק אשר יקבע אחת מאלה:

החייב אינו חייב מוגבל באמצעיים ועל כן יש ביכולתו לפרוע את החוב בהתאם לתקופות האמורות או החייב מוגבל באמצעים ולכן אינו יכול לעמוד בשיעורים שנקבעו לפירעון החוב.

נקבע, כי החייב מוגבל באמצעים – רשאי ראש ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר או להוסיף הגבלות בצווי ביניים.

מרשם חייבים מוגבלים באמצעים

משהכריז ראש לשכת ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, מחובתו לצוות על רישום פרטיו במרשם חייבים מוגבלים באמצעים.

המרשם פתוח לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ומהווה “תמרור אזהרה” ליצירת התחייבויות עתידיות אם אותו אדם.

עם ביטול ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים או פירעון החובות, יימחק הרישום האמור.

למידע נוסף על הליכי הוצל”פ ליחצו: מדריך הליכי הוצאה לפועל