בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

אמא או אבא?

במקרים שבהם ההורים נפרדים, מתגרשים, אחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק הוא המשמורת על הילדים. לצורך דיון בסוגייה זאת, פנינו אל עורכת הדין איילת שיים מור המתמחה בענייני משפחה, וסייעה בהכנת הכתבה שלפניך…

אחת המחלוקות הנפוצות במהלך סכסוך גירושין הינה מי יהיה ההורה המשמורן לקטינים?

בהרבה מקרים מדובר אכן באם ואב בעלי רצון עז להיות ההורה המשמורן, לשהות עם הקטינים זמן רב ככל הניתן, ולקבל את מרבית האחריות ההורית על הקטין.

בפעמים אחרות, יש אינטרסים אחרים המעורבים בסכסוך, ולעיתים צד שאיננו בהכרח מעוניין להיות ההורה המשמורן, תובע את משמורת הקטינים בידיו, כדי להשיג השגים כאלה ואחרים, במסגרת הליך הגירושין.

מבחינה משפטית יש למונח משמורת ילדים שתי הגדרות: משמורת ילדים משפטית שמשמעותה אחריות לצרכי הילד כמו צרכים חינוכיים ורפואיים, ומשמורת ילדים פיסית הכוללת את החזקה על הילד המתבטאת בזכות לשכנו במקום מגורים מסוים.

בית המשפט קובע מי יקבל את משמורת הילדים לפי מספר עקרונות: הסכמה בין ההורים, טובת הילד ומסוגלות הורית.

איך מחליט בית המשפט בין האם לאב?

במרבית המקרים, ובייחוד מקרים בהם מתקשים השופטים לקבוע מי יהיה המשמורן (אותו הורה שהילד נמצא בחזקתו) יופנו ההורים לבדיקת פקידת סעד, אשר תתבקש על ידי בית המשפט לתת תסקיר לבית המשפט, ולאחר בדיקת בתי ההורים, הקשר עם ילדיהם, מוסדות החינוך ושאר בדיקות, מונח בפני בית המשפט לענייני משפחה תסקיר הכולל המלצה לגבי ההורה המשמורן המועדף.

היה ולאחר חקירת פקידת הסעד אשר כתבה ובדקה את המקרה, מתרשם ביהמ"ש כי הבדיקה לא מוצתה ו/או לבקשת מי מההורים, מופנים ההורים למבחן מסוגלות הורית הנערך על ידי פסיכולוג וסוציולוג.

המבחן בודק את יכולת ההורים לספק לילדיהם תמיכה רגשית ופיזית, וכולל קריטריונים כגון בגרות נפשית ורמת אחריות של ההורים, עבודתם ויחסים בינאישיים עם ילדיהם. תוצאות המבחן יקבעו מהי מידת יכולתם של ההורים לקבל משמורת על ילדיהם.

בנסיבות אישיות מיוחדות יש מקום להתערבות החוק; כך למשל, כאשר ההערכה היא שלשני ההורים מסוגלות הורית דומה או שווה, בית המשפט מתקשה לפסוק מי מהם יהיה ההורה המשמורן.

במקרה זה יש מקום לשקול משמורת משותפת – מצב בו שני ההורים נוטלים חלק שווה בגידול הילדים ואז מחלקים הילדים את זמנם באופן שווה בין שני הבתים.

משמורת משותפת עשויה לתרום לתחושת בטחון גבוהה בקרב הילדים, אך חשוב שבנוסף למסוגלות הורית תהא גם מידה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים.

לאחרונה קבעו מספר פסקי דין כי גם הורים המצויים בקונפליקט גבוה, יוכלו לקבל משמורת משותפת, זאת אם הבדיקה תוכיח שבטרם פרוץ הסכסוך שיתפו הם פעולה זה עם זה, והיתה ביניהם תקשורת הורית סבירה.

מקרה נוסף של נסיבות אישיות בו נדרשת התערבות החוק הוא כאשר לבני הזוג ילדים עד גיל 6; בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית נקבעה 'חזקת הגיל הרך' , חזקה משפטית הקובעת שאם קיים סכסוך לגבי משמורת הילדים וגילם הוא עד 6, האם היא זו שתזכה להחזיקם באופן אוטומטי.

עם זאת, בעיקר בשנים האחרונות, המצב ניתן לערעור, ובמקרה שבו עורך דין מטעם האב ישכנע את השופט באמצעות ראיות וחוות דעת מומחים שהאב מתאים להיות משמורן, עשויה הכף לנטות לטובתו.

יצויין כי לאור מסקנת ועדת שניט אשר מונתה לבדיקת ענין "חזקת הגיל הרך" קוראים קולות רבים לביטולה, ויכול שבקרוב תשונה החזקה ותבוטל, ואז לאבות יהיה מעמד שווה לאימהות בכל הקשור לנקודת הפתיחה בהליך תביעת המשמורת.

נושא משמורת ילדים איננו סופי לעולם ובהתקיים שינוי נסיבות, ניתן להעביר את המשמורת מהורה אחד למשנהו, זאת על ידי פניה בתביעה לביהמ"ש.

דוגמאות למקרים בהם הועברה משמורת לפי החלטת בית המשפט

עורכת הדין איילת שיים מור מציגה כמה דוגמאות, אנונימיות כמובן, למקרים שבהם טיפלה מטעם אחד ההורים ולצורך העברת משמורת על פי חוק ובאמצעות פניה לבית המשפט.

דוגמה לשינוי משמורת ילדים היא מקרה של זוג עם ילדה שהתגרש לאחר מספר שנות נישואין. בהסכם הגירושין שאושר בבית המשפט נקבע כי המשמורת תהיה בידי האב, אך חודשיים וחצי לאחר מכן הגישה האם תביעה להעביר את המשמורת לידיה.

פסיכולוג שמונה על ידי בית המשפט קבע בחוות דעתו שלמרות ששני בני הזוג בעלי מסוגלות הורית, האב מזלזל באם – דבר העלול לפגוע בילדה. בית משפט לעניני משפחה השתכנע כי יש להעביר את המשמורת לאם כאשר לנגד עיניו עומד עקרון טובת הקטין.

האב ערער בפני בית המשפט המחוזי בטענה שהאם מזניחה את הילדה ואף גילתה התנהגות חסרת תום לב בכך שערערה זמן כה קצר לאחר ההסכמה לגבי המשמורת.

אולם, בית המשפט החליט לא להתערב בפסיקה הקודמת מאחר שיש להתחשב במי מההורים יאפשר קשר תקין של הילדה עם ההורה השני. בקריטריון זה הייתה עדיפות לאם לאור העובדה שמשמורת בידי האב עלולה הייתה להזיק לקשר הקטינה עם האם. באופן זה נפסק כי הילדה תישאר במשמורת אצל אימה תוך סידורי ראיה שיינתנו לאב.

מקרים נוספים בהם הועברה המשמורת הינם, כשההורה המשמורן רצה להגר לחו"ל אך בית המשפט לענייני משפחה קבע שטובת הקטינים להישאר בארץ, עם ההורה האחר.

עוד הועברה משמורת של קטין מהאם לאב כאשר הוכח כי האם החלה להשתמש בסמים, דבר העלול לפגוע בקטינים פגיעה משמעותית.

מקרה אחרון בו טיפל משרדינו הינו אם שהחליטה על מעבר ממרכז הארץ לדרום הארץ עקב שיקולי פרנסה. תוך כדי עבודה הזניחה את ילדיה אשר שוטטו מרבית היום ברחובות.

הגשנו תביעת משמורת בשם האב, ולאחר שקיבל האב משמורת זמנית, הועברה הבדיקה לרשויות הרווחה אשר נוכחו לראות כי טענות האב נכונות. סופו של יום שני הקטינים הועברו סופית למשמורת האב.

מערכת האתר מודה לעורכת הדין איילת שיים מור על שיתוף הפעולה והסיוע בהכנת הכתבה.

מיצאו באתר: עורכי דין משפחה

גולשים שקראו על משמורת ילדים קראו גם בנושא:

הפייסבוק בשירות הבוגדים והמתגרשים – על בגידות וגירושין בעידן של רשתות חברתיות
צוואה – המדריך המלא לאזרח וכל המידע שחשוב לדעת!
עילות גירושין – הסברים ודוגמאות לעילות המובילות לגירושין בפני בית הדין הרבני

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.