מערכת הבית המשפטיכידוע, לבנקים יש חובות מקצועיות שונות כלפי הלקוחות שלהם, ובהן חובת זהירות, חובת אמון, חובת תום לב, חובה לתת שירותים מסויימים, חובת גילוי נאות ועוד.
מטבע הדברים ומאחר שמדובר בגופים פיננסיים ענקים עתירי עוצמה, הבנקים באים במגע ומקיימים קשרים לא רק עם לקוחותיהם, אלא גם עם צדדים שלישיים, שאינם נמנים על לקוחותיהם, כך שאין ביניהם יחסים חוזיים, כגון ערבים לחובות הלקוחות כלפי הבנק, או גורמים חיצוניים שהתקשרו בעסקאות עם לקוחות הבנק וכדומה.
על רקע זה התעוררה השאלה האם לבנקים יש חובות, בנסיבות כאלו, גם כלפי מי שאינם לקוחותיהם.
בית המשפט העליון קבע זה מכבר שלבנקים יש חובות זהירות גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחות שלהם, וזאת כאשר ניתן לצפות שהם יפגעו, במידה והבנק יתרשל ולא ינקוט אמצעי זהירות סבירים כלפיהם, למניעת סיכון.
הסיבה לכך נעוצה במעמדו המיוחד והנכבד של הבנק במשק ובחיי המסחר, כאשר בין התפקידים השונים שהוא ממלא, נכלל גם ביצוען של עסקאות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים שלישיים. כך נקבע בפסק הדין המעניין בהליך ע”א 168/86 בנק אגוד לישראל בע”מ נ’ לה כודיאר בע”מ.
גם בהליך ע”א 2142/07 אלישבע צירינג נ’ משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע”מ נקבע כי על גופים בנקאיים מוטלת חובת זהירות גם כלפי מי שאינו לקוח שלהם וזאת נוכח מעמדם המיוחד של הבנקים בחיי המסחר ובעיני הציבור, נוכח האמון שאותו רוכש להם הציבור, ונוכח פערי הכוחות והמידע הקיימים בדרך כלל בינם לבין הציבור הרחב.
לגבי ערבים, בפסיקה נקבע שלבנקים יש חובת גילוי רחבה כלפי ערבים, הכוללת את החובה לגלות להם כל פרט רלוונטי לגבי תוכן הערבות, התנאים, הסיכונים האפשריים ועוד.
זאת נוכח הפער שבין יחסי הכוחות היקף הידע שבין הבנק לערבים. הפרה של חובות אלו אף עשויה להביא לפטור מלא או חלקי של הערב מערבותו.
עוד בנושא: איך ממלאים שטר חוב?
במסגרת פסק הדין הארוך והמפורט בהליך ע”א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע”מ נ’ מנהל עיזבון אופלגר נקבע שאין לשחרר בנקים מחובת הזהירות כלפי מי שאינם לקוחותיהם, אף שיש לצמצמה לגדרי אותם מקרים שבהם ברור לבנק כי בעל החשבון עושה בו פעולות שעלולות לפגוע בבעל עניין בו.
במקרים כאלה, הבנק אינו יכול להעלים עין וחובה עליו לדרוש בדבר, ובלבד שהאמצעים שיידרש הבנק לנקוט בנסיבות אלה, כ-“בנק סביר”, יהיו פשוטים וברורים.
היקף אמצעי הזהירות שעל הבנק לנקוט כ-“בנק סביר”, משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו, לרבות הסתברותו של סיכון אפשרי, מורכבות הפעולות וההוצאות הנדרשות למניעת הסיכון, חומרת הנזק ועוד. כך נקבע בהלכת אופלגר לעיל, וכן בהליך דנ”א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע”מ נ’ שרגא פרוסט קוסטמן.
במסגרת הדיון בתיק ת”א 14564-09-16 אריה אביבי נ’ בנק לאומי אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, נדון מקרה בו אדם הלווה ללקוח של בנק לאומי סכום כסף.
להבטחת ההלוואה, שיעבד הלקוח את דירתו לטובת המלווה, אך זאת במשכנתא בדרגה שניה בלבד, מאחר והוא כבר שיעבד את הדירה שלו לפי הלוואת משכנתא בדרגה ראשונה לטובת בנק לאומי.
לאחר שהלקוח לא השיב את כספי ההלוואה למלווה, ביקש המלווה לממש את המשכנתא שנרשמה לטובתו, ולשם הוא נאלץ תחילה לפרוע את חוב המשכנתא של הלקוח לבנק, ולהפקיד בבנק סך של כ-200,000 ₪ ובעקבות זאת נסגרה המשכנתא.
לאחר מכן, הלקוח ביקש מהבנק להחיות את המשכנתא, ולהעביר את כספי ההפקדה למי שביצע אותה.
הבנק החיה את המשכנתא, אך משום מה הוא העביר את כספי ההפקדה לא למלווה, אלא ללקוח, שסירב להשיבם למלווה.
המלווה תבע את הבנק בעילת רשלנות. הבנק טען להגנתו, בין היתר, שאין בינו לבין המלווה כל מערכת יחסים מחייבת, ולכן אין ביניהם כל יריבות משפטית ועל המלווה להתחשבן עם הלקוח ולא עמו.
במקביל, הבנק הגיש הבנק הודעת צד ג’ נגד הלקוח, בטענה שהוא התעשר שלא כדין על חשבון המלווה.
בית המשפט קיבל את תביעת המלווה נגד הבנק, וקבע כי לבנק יש חובת זהירות גם כלפי המלווה, וזאת לאור הפסיקה שהכירה בקיומה של חובת זהירות של הבנקים גם כלפי מי שאינו הלקוחות שלהם.
עוד נקבע שהבנק התרשל והפר את חובת הזהירות שלו כלפי המלווה, ועל כן עליו לשלם לו את כספי ההפקדה.
במקביל, בית המשפט קיבל גם הודעת צד ג’ של הבנק כנגד הלקוח, וקבע שעל הלקוח להשיב לבנק את הסכום שעל הבנק לשלם למלווה.
קריאה נוספת בנושא:
- כל מה שחשוב לדעת על חשבון בנק מוגבל – הסבר ותשובות לשאלות נפוצות בנושא הגבלת חשבון בנק
- עורכת דין תשלם פיצויים בגלל אימות חתימה רשלני – בית המשפט פסק בהליך יוצא דופן ונדיר…
- הלוואה חוץ בנקאית – כל מה שחשוב לדעת לפני שלוקחים הלוואה חוץ בנקאית
- שיקים ללא כיסוי – איך מתמודדים מול השיקים החוזרים שהפכו (מזמן) להיות מכת מדינה